דברים טו, ה

רק אם שמוע תשמע. אז לא יהיה בך אביון:

שמוע תשמע. שמע קמעא משמיעין אותו הרבה:

לְחוֹד אִם קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל תַּפְקֶדְתָּא הָדָא דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין

לְחוֹד אִין קַבָּלָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן לְמִנְטוֹר וּלְמֶעֱבַד יַת כָּל תַּפְקֵידְתָּא הָדָא דַאֲנָא מְפַקֵּיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין

אם שמוע תשמע והעבטת - תקח משכנותם בעל כרחם על הלוואותיך.

רק אם שמוע וגו׳. אמר מאמר זה סמוך למאמר ״לא יהיה בך אביון״, לפי שהעושר והעוני לפי דבריהם זכרונם לברכה (מועד קטן כח.) אינם תלויים בזכות, לזה אמר סמוך להבטחת מניעת האביון רק אם שמוע וגו׳, פרוש אם ישראל ישמרו כל האמור בפסוק, שמוע תשמע זה תלמוד תורה ללמוד וללמד, לשמר זה מצוות לא תעשה, ולעשות זה מצוות עשה, וגמר אומר את כל וגו׳, פרוש שלא יהיה בידו בטול שום מצות לא תעשה ולא מניעה משום מצות עשה, אז הוא שישנו בהבטחה שלא יהיה בו אביון, כי מאמר חכמינו זכרונם לברכה שאמרו שאינו תלוי בזכות הוא הגם שיהיו זכיותיו מרבים, כל שיש לו אפלו חטא אחד לא ישלוט על המזל המראה עליו עוני, אבל כשיגיע לשלמות התורה והמצוות ישלוט גם על המזל וישיג עושר ובנים וחיים.

אם שמע תשמע בקול ה׳. משמעו בכ״מ להשכיל ולהבין [כמש״כ לעיל י״ג י״ט וכ״ה בספרי מכאן אמרו שמע אדם קימעא משמיעים אותו הרבה כו׳] דקדוקי דברי ה׳:

לשמור. המשנה היוצא מחקור הלכה ודקדוק בקול ה׳:

לעשות את כל המצוה הזאת. כדי לעשות דקדוקי המצוה. בזה האופן יברכך ה׳ אפי׳ בעסק ומסחור וכדאי׳ בע״ז די״ט דהעוסק בתורה נכסיו מצליחין. ויותר מבואר להלן ל׳ י׳ דכל מה שהיה רצונו ית׳ שיהיו ישראל יושבים לבטח בא״י על עבודת הארץ הוא משום דכ״ז שאין האדם עוסק בתורה אז נדרש לשמירה יתירה. ואין מקום משומר כמו בא״י עיקר ישיבת ישראל. וזה א״א בעניני מסחור שמביאים את האדם להתרחק מא״י ולהיות בקרב אוה״ע. אבל מי שעוסק בתורה הרי עסק התורה משמרתו כמש״כ כ״פ ולהכי כאן דמיירי בהלואת מסחור מפרש המקרא הענין דניחא לקוב״ה שתהי׳ לך ברכה במסחור רק בזה האופן שתהי׳ משומר עפ״י עסק התורה. והביא הוכחה לזה.

ר פירוש שמלת רק דבקה עם אפס כי לא יהיה בך אביון כאלו אמר זה שהבטיחך שלא יהיה בך אביון אינו רק אם שמוע תשמע:

ש דק"ל מאי זה רק דכתיב בקרא דהא כל אכין ורקין מיעוטין הן ומפרש דמיעוט הוא אשמיעה ועל כרחך לדרשא אתי אם שמע קמעא משמיעין אותו הרבה: