פרשת נח · בראשית פרק ט פסוק כז
בראשית ט, כז
יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 2,243 · 10 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק ט12 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · ספורנו · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · תולדות יצחק · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על בראשית ט, כז
יפת אלהים ליפת. מתורגם יפתי, ירחיב:
וישכון באהלי שם. ישרה שכינתו בישראל ומדרש חכמים אף על פי שיפת אלהים ליפת, שבנה כרש שהיה מבני יפת בית שני, לא שרתה בו שכינה. והיכן שרתה, במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם:
ויהי כנען עבד למו. אף משיגלו בני שם, ימכרו להם עבדים מבני כנען:
תרגום אונקלוס לבראשית ט, כז
יַפְתֵּי יְיָ לְיֶפֶת וְיִשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּהּ בְּמַשְׁכְּנֵהּ דְּשֵׁם וִיהֵי כְנַעַן עַבְדָא לְהוֹן
תרגום יונתן לבראשית ט, כז
יַשְׁפַּר יְיָ תְּחוּמֵיהּ דְיֶפֶת וְיִתְגַיְירוּן בְּנוֹי וְיִשְׁרוּן בְּמֶדְרָשָׁא דְשֵׁם וִיהֵי כְנָעַן עֲבִיד לְהוֹן
אבן עזרא על בראשית ט, כז
ופי' יפת. מן יפה ולא פירש יפה. רק הוא כמו ירחיב ובלשון ארמית כמוהו והוא מהבנין הכבד הנוסף כמו ומלכים ירד ובפסוק הזה ברך יפת גם שם כי פי' וישכון באהלי שם. שישכון אלהים באהלי שם כי בפסוק הראשון ברך השם:
ויהי כנען עבד למו. לשם וליפת גם לאחיו והנה הוא עבד עולם. כי מאלה נפצה כל הארץ וזה הדבר היה אחר שנים רבות אחר המבול:
ספורנו על בראשית ט, כז
באהלי שם. בתי מדרשות בלעדי בית הבחירה:
עבד למו. שנית לשם וליפת גם שלא בימי המקדש:
רבנו בחיי על בראשית ט, כז
יפת אלהים. ברך ליפת בהרחבת הגבול ותרגום (דברים יב) כי ירחיב ארי יפתי, כי עוד היום בני יפת עמים רבים אין מספר וארצותם רבות ורחבות. וברך את שם בהשראת שכינה באהליו, זהו שאמר וישכון באהלי שם, לשון שכינה שאין לך אומה בעולם ששרתה שכינה ביניהם כי אם על ישראל שה בני שם. ובאמרו באהלי שם רמז לתורה כענין שכתוב (בראשית כ״ה:כ״ז) יושב אהלים, וזהו שאמר וישכון באהלי שם רמז לך שהשכינה נמשכת אחרי התורה. והנה שם נתברך בשתי ברכות אלו ברכת השראת שכינה ביניהם, וברכת התורה שתנתן להם מה שלא זכתה שום אומה לאחת משתיהן.
ובמדרש יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם, אע"פ שיפת אלהים ליפת, שבנה כורש שהיה מבני יפת בית שני, וישכן באהלי שם, לא שרתה שכינה בבית שני אלא בבית ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם. וכן אמרו במסכת יומא פרק קמא אי סליקו כולהו בימי עזרא לא שריה שכינה במקדש, שנאמר יפת אלהים ליפת, אע"פ שיפת אלהים ליפת, דהיינו פרסאי דאתו מיפת אין השכינה שורה אלא באהלי שם, ומנא לן דפרסאי מיפת קא אתו, דכתיב בני יפת, גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס, ותני רב יוסף תירס זו פרס.
ויהי כנען עבד למו. מלת למו תחזור לאחיו שהזכיר, כלומר לבני שם ולבני יפת. ומה שחזר זה שני פעמים לחזק הענין ולקיים עבדותו של כנען, ולרמוז כי שם ינחל את ארצו וכל אשר לו, ומה שקנה עבד קנה רבו.
חזקוני על בראשית ט, כז
יפת ירחיב, על משקל ״ומלכים ירד״ (ישעיה מא,ב), ולא הוזכר השם הנכבד רק על שם הצדיק בשביל כבודו.
בכור שור על בראשית ט, כז
יפת אלקים ליפת. ע"ד שמו ברכו יפת ירחיב כלשון יפתה כלו' ירחיב הק' גבולו של יפת שיירש ארצות רבות:
וישכון באהלי שם. מ"מ השכינה באהלי שם ואף יפת יהיה כפוף לו וכנען עבד לכולם:
תולדות יצחק על בראשית ט, כז
יפת אלהים ליפת. במדרש אע"פ שיפת אלהים ליפת שבנה כורש בית שני לא שרתה שכינה אלא בבית ראשון וזהו שאמר וישכון באהלי שם. והאריך הכתוב בתולדות חם לומר שכל האומות שיצאו ממנו זכה בהם אברהם היוצא מבני שם ולהודיע שאין הכוונה בכל האומות אלא להוציא מהם עם סגולה כמי שאבד לו מרגלית בין החול וכובר החול עד שמוצא המרגלית ומשליך החול:
העמק דבר על בראשית ט, כז
יפת אלהים. באשר אוה״ע מתנהגים ע״פ שרי מעלה שחלק ה׳ מש״ה כתיב אלהים. וגם אוה״ע לא ידעי משם המיוחד כדאיתא בסנהדרין ס׳ ע״א. וע״פ מעשיו בשכל אנושי נתברך בעניני עוה״ז כמ״ש. וע״ע להלן כ״ז מקרא כ״ח:
וישכן באהלי שם. עוד ברכו באנשים חכמי לב שירגישו חכמת זרע שם באהליהם שהיא אלקית ואין לה קץ ותכלית. ויבואו גם המה ללמוד מהם דעות ומדות כמש״כ במעלת התורה בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו. וישעיה הנביא מ״ה אמר ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים. משמעו שישראל נוצרו להיטיב אמונת כל עם שנקרא ברית ולהאיר ד״א שלהם. ועוד נכלל בברכה זו דמהרחבת החיים של יפת יגיע תועלת לאהלי שם. כדאיתא בעבודת כוכבים ב׳ במה עסקתם א״ל הרבה מרחצאות כו׳ כדי שיתעסקו ישראל בתורה. וא״כ קאי לשון וישכון על יפת אותם הפתוי של יפת ישכון ג״כ באהלי שם. וא״ת וישכן שכינתי במשכניה דשם פי׳ עוד כונה דיפת יזכה אשר ישכון השכינה באהלי שם היינו שע״י מלך פרס נבנה מקדש שני:
מלבי"ם על בראשית ט, כז
יפת. ג] אחר שגלו ישראל מארצם ושכנו שם בני יפת, כי מדי ופרס וכן יון וכן רומי שמשלו על ישראל בימי המלכות כלם היו מבני יפת, וז"ש בעת שירחיב אלהים (שהוא מדה"ד שיעניש את ישראל) ליפת עד שיפת ישכון באהלי שם ויכבוש אהליהם וארצם, ואז ויהי כנען עבד למו לבני יפת:
שפתי חכמים על בראשית ט, כז
כ דאי בזמן המלכות הרי כבר כתיב ברוך ה' אלהי שם וגו', מה תלמוד לומר פעם שנית ויהי כנען עבד למו, אלא אף משיגלו וכו', ואם תאמר בשביל יפת, אם כן הוה ליה למימר יפת אלהים ליפת ויהי כנען עבד למו ואחר כך וישכון באהלי שם, אלא לומר לך אף משיגלו וכו':
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| יַפְתְּ | פָּתָה פועל | פ-ת-ה | 490 |
| אֱלֹהִים | — | 86 | |
| לְיֶפֶת | יֶפֶת שם פרטי | 520 | |
| וְיִשְׁכֹּן | שָׁכַן פועל | ש-כ-ן | 386 |
| בְּאָהֳלֵי | אֹהֶל שם עצם | א-ה-ל | 48 |
| שֵׁם | שֵׁם שם פרטי | 340 | |
| וִיהִי | הָיָה פועל | ה-י-ה | 31 |
| כְנַעַן | כְּנַעַן שם פרטי | 190 | |
| עֶבֶד | עֶבֶד שם עצם | ע-ב-ד | 76 |
| לָמוֹ | — | 76 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תולדות יצחק: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Toledot Yitzchak on Torah – תולדות יצחק, וורשא תרל"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.