בראשית נ, יט

כי התחת אלהים אני. שמא במקומו אני, בתמיהה, אם הייתי רוצה להרע לכם, כלום אני יכול, והלא אתם כלכם חשבתם עלי רעה והקדוש ברוך הוא חשבה לטובה, והיאך אני לבדי יכול להרע לכם:

וַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף לָא תִדַחֲלוּן אֲרֵי דַחֲלָא דַּיְיָ אֲנָא

וַאֲמַר לְהוֹם יוֹסֵף לָא תִידַחֲלוּן אֲרוּם לָא נִיגְמוֹל לְכוֹן בִּישְׁתָּא אֱלָהֵן טַבְתָא אֲרוּם דָחִיל וּמִתְבַר מִן קֳדָם יְיָ אֲנָא

וַאֲמַר לְהוֹן יוֹסֵף לָא תִידַחֲלוּן אֲרוּם חַסְלַת בִּישָׁא דַעֲבַדְתִּין לִי הֲלָא קֳדָם יְיָ אִינוּן מַחְשַׁבְתְּהוֹן דִבְנֵי אֱנָשָׁא:

ויאמר הגאון כי התחת אלהים אני. כאילו אני במקום אלהים שנפלתם לפני ותאמרו אנחנו עבדיך:

התחת אלהי' אני. האמנם אני דיין תחתיו שאדון אחר גזרותיו ואעניש מי שהיה שליח מאתו לעשותם כמו בית דין המבטל דברי ב"ד חבירו. כי אמנם הייתם שלוחיו בזה בלי ספק כענין לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים:

כי התחת אלהים אני. כי נשבר לבי וירא אלהים אני התחת כמו אל תחת:

התחת אלהים אני בלשון שהשיב יעקב לרחל כשבקשה ממנו שיבקש עליה רחמים וגער בה בו בלשון השיב לאחיו על כן הוא ג' במסורה השלישי התחת זאת לא יומת שמעי. (ע"ש) שבאותו לשון שאמר לאחיו נפרע משמעי שאחיו למדו ממנו לדבר בלשונו:

אל תיראו כי התחת אלהים אני. יאמר אין לכם לירא מפני כי ירא אלהים אני משועבד אליו ותחת עבדותו, וזה דעת אונקלוס שתרגם ארי דחלא דה' אנא, לפי שתרגום של יראה דחלא וכאלו אמר גוף של יראת ה' אני, ואין הה"א של תמיה אבל היא ה"א ודאית כה"א (שמואל א ב) הנגלה נגליתי אל בית אביך, וחזר והזכיר שנית אל תיראו כי הראשון יראת יוסף והשני יראת הרעב, ומזה אמר אנכי אכלכל אתכם לפי שכיון שמת יעקב חזר הרעב ליושנו, וכמו שהזכרתי למעלה והוא דעת רז"ל.

כי התחת אלהים אני. שאוכל (להרע) לכם בתמיה ועוד שאין עלי דעין עליכם כי רעתכם נהפכה לטובה ועוד מה יאמרו עלי בני אדם שהבאתי אתכם כאן על בטחוני ואני ארע לכם ולא דיי שאעשה עמכם רעה כי טובה אעשה לכם לכלכל אתכם ואת טפכם:

כי התחת אלהים וגו׳. פרוש, אם אתם חיבים ענש על הדבר, אלהים שופט ולא אקם ולא אטר. וטעם שלא מחל להם, אפשר לצד שבני נח אין הדבר תלוי במחילתם כי יחטא אדם לחברו, כמו שתאמר גזלו ומחל הנגזל אינו פטור הגזלן ממיתה, או אפלו ישראל אם גנב ישראל ומכרו אין ביד הנגנב לפטרו לגנב ממות. ואמר עוד להם כי יש לדון להם משפט זכות.

אל תיראו. משום מחשבה:

כי התחת אלהים אני. הלא אתם עבדי אלהים וכאשר תהיו עבדים לי הלא אני מקפח כבוד שמים ומקבל את עבדיו לי לעבדים והיאך אפשר לעשות כן. הבמקום אלהים אני שאקבל את עבדיו לי לעבדים. ובדרך שאמרה תורה בס׳ ויקרא כ״ה נ״ה כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם. ואין רצון הקב״ה ואין כבודו שיהיו נמכרים לעבדים לזולתו:

אל תיראו כי התחת אלהים אני. ר"ל אחר שראיתי שדבר זה היה השגחיי, איך אוכל להרהר על דבר שעשה האל, וכי אני תחתיו ובמקומו לעשות הפך מעשהו, בשגם שעקר ההשגחה היה כדי שאיטיב לכם לכלכל אתכם, ואיך אשנה רצון האל ודברים שעשה בהשגחתו, וגם אחר שאתם לא עשיתם לי רע בפועל כי נהפך הדבר לטוב, א"כ לא אוכל לשלם לכם רע רק כמו שעשיתם שיהפך לטוב, ואני איני תחת אלהים שאדע שיצמח טוב מן הרע שאעשה: