בראשית מז, כג

הא. כמו הנה כמו (יחזקאל טז) וגם אני הא דרכך בראש נתתי:

וַאֲמַר יוֹסֵף לְעַמָּא הָא זְבֵנִית יָתְכוֹן יוֹמָא דֵּין וְיָת אַרְעֲכוֹן לְפַרְעֹה הֵא לְכוֹן בַּר זַרְעָא וְתִזְרְעוּן יָת אַרְעָא

וַאֲמַר יוֹסֵף לְעַמָא הָא קָנִיתִי יַתְכוֹן יוֹמָא דֵין וְיַת אַרְעֲכוֹן לְפַרְעה הָא לְכוֹן בַּר זַרְעָא וְתִזְרְעוּן יַת אַרְעָא

הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה. ואם כן אתם עבדיו וחייבים לעבוד את האדמה שקניתי לו והוא חייב לתת מזונותיכם והזרע לזרוע. ובזה האופן תהיה מן הדין כל תבואת מצרים שלו.

הא לכם זרע וזרעתם. אתם עבדיו עבדו את האדמה שהיא שלו:

הא ג' במסורה הא לכם זרע על שם ונתתם חמישית לפרעה. וחדא ביחזקאל הא דרכך בראש נתתי. על שם ואל תחמול על זקן ובחור ובתולה וטף ונשים הרי חמשה וחדא בדניאל הא כדי פרזלא דהבא כספא חספא ונחשא. הרי חמשה דברים:

הן קניתי אתכם היום. טעם אמרו היום, גם הטיל תבת היום, בין קניתם לקנית האדמה. כי קניתם הוא על ידי משיכה כדין קנית עבדים (קידושין כב:) ובמעשה שעשה שהעביר העם לערים מקצה וגו׳, זו היא קניתם. לזה אמר הן קניתי אתכם היום, פרוש במה שהעבירם אז לערים. אבל האדמה אין זה דרך קנינה, וכשהזכיר למעלה ״ויקן יוסף את אדמת מצרים״ שם נרמז כי קנה באחד מדרכי קנין האדמה.

ויש להעיר בדבר אחר: שקנה אותם מה צרך לקנית אדמתם? הלא מה שקנה עבד קנה רבו (פסחים פח:)? ואולי כי לצד שלא היה קנינם כקנין עבדים, אלא לפרט זה לעבד את האדמה וגו׳ ולתת חמישית לפרעה, אין זה אלא כקנין שכיר שלא קנה קנינו. ולזה הצרך לקנות האדמה, וקנה אותה בקנין גמור, כמו שגלה הכתוב באמרו: ״ויקן יוסף את כל אדמת מצרים וגו׳ כי מכרו מצרים איש שדהו״. ואם ירצה פרעה להביא פועלים ולעבד האדמה לזכותו ולאחריותו, עשה יעשה, מה שאין כן גופם של מצרים לא אמר שקנה קנין גמור. והגם שאמר ״הן קניתי אתכם״, פרוש כקנין שכיר לדבר המזכר בדברי יוסף ״הא לכם זרע״ וגו׳. וטעמו של יוסף כי מה יועיל באדמה אם אין עובד, לזה נתחכם לקנותם לחיבם על העבודה.

הא לכם זרע. נתן להם זרע על חמש שנים אשר היו ראוין להיות שני רעב ופסק הרעב בזכות יעקב (תוספתא סוטה יג) ע״כ אמר הא לכם זרע היינו על ה' שנים, והמקובלים אמרו שמן ה״א אחרונה שבשם נמשכו כל התולדות וכל דבר עושה פרי, וכדי להיות הדבר לזכרון צוה להם שיתנו החומש לפרעה וארבע ידות יהיה להם. ויש עוד רמז שכל זה היה בזכות יעקב וכמו שיעקב לא אכל מכל אשר לו כ״א ארבע ידות וחלק חמישי הפריש לגבוה, שנאמר (בראשית כח כב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, שני מעשרות ועישורא בתרא כעישורא קמא דמי והיינו החומש, כך כל האוכלים בזכותו הטיל עליהם נתינה זו שיאכלו רק ארבע ידות ויפרישו החומש, וכן בתחילת הרעב וחמש את ארץ מצרים שלקח מכולם חלק חמישי כי שם צוה ה' את הברכה כמ״ש (דברים יד כב) עשר תעשר שני מעשרות, ובו מותר לנסות את ה' שנאמר (מלאכי ג י) ובחנוני נא בזאת וגו'.

הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם. האדמה קנה לחלוטין אבל אותם בעצמם לא קנה באמת. מש״ה דקדק בלשונו קניתי אתכם היום. רק היום באשר אין לכם מאומה במה להתפרנס הרי קנויים אתם לשעה זו לקבל ממני זרע וגו׳. ע״כ הפסיק בתיבת היום בין אתכם לואת אדמתכם:

ויאמר יוסף. אח"כ אמר להם יוסף שמי שירצה לשוב לעבוד את האדמה יתן לו אדמה, ובזה יקנה אותו לעבד שיעבוד את האדמה, ועז"א הן קניתי אתכם היום, שהוא קניה אחרת שאני קונה היום חוץ מאדמתכם שקניתי כבר, והתנה עמהם תנאי העבודה בענין שייטב בעיניהם. א] הא לכם זרע בפעם הראשון נתן להם זרע לזרוע וגם אמר שעתה שהיא ברשות פרעה תזרעו ותתן יבולה: