בראשית מה, כא

וַעֲבָדוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהַב לְהוֹן יוֹסֵף עֶגְלָן עַל מֵימַר פַּרְעֹה וִיהַב לְהוֹן זְוָדִין לְאָרְחָא

וַעֲבָדוּ כֵּן בְּנֵי יִשְרָאֵל וִיהַב לְהוֹם יוֹסֵף סְדָנֵי עַל מֵימְרָא דְפַרְעה וִיהַב לְהוֹן זְוָודִין לְאָרְחָא

עגלות על פי פרעה. שלח לו סימן שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה, וזהו שכתוב וירא את העגלות ותחי רוח יעקב וגו'.

ויעשו כן בני ישראל. קבלו העגלות והכינו עצמם לבא למצרים. אבל לא לחלוטין כמו שאמרו אחר כך כי אין מרעה וגו׳. כמו שיבואר שמה אבל ע״פ הדבור היו אנוסים להשתקע במצרים כאשר יבואר:

עגלות על פי פרעה. הודיע להם שאזהרת פרעה הוא לבא עכ״פ על משך שני הרעב כל מי שנצרך למאכל לחם כי לא ישלחו תבואה לשם והוכרח יוסף להודיעם כי חשש שמא לא ירצה יעקב ליסע אבל המה לא הודיעו ליעקב שהוא מוכרח לכך. אחר שאמר מעצמו אלכה ואראנו. מש״ה כתיב להלן וירא את העגלות אשר שלח יוסף. עד שאמר לו ה׳ לרדת במצרים אז הודיעוהו שגם העגלות המה ע״פ פרעה:

ויעשו כן ב"י. כי פרעה אמר טענו את בעירכם, ולכן טען על המשא לא נמצא רק פה ובישעיה לבוש הרוגים מטועני חרב, שיל"פ הרוגים ע"י נושאי חרבות. ויש הבדל בין ויעמס איש על חמורו ובין טען, שטען הוא משא קלה, שאמר שא"צ שיקחו כל התבואה עמם, כיון שישובו תיכף, רק יטענו מה שצריך למאכל הבהמות בדרך, וע"ז קראם בשם בעיר שמציין אכילת הבהמות, כי אין עומדים עתה למשא כבד, ועז"א שעשו כן, שלא לקחו כל הבר עמהם כי הסכימו לשוב תיכף, ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה, כי לא היה רשות לקחת עגלות בלא פקודת המלך: