פרשת מקץ · בראשית פרק מג פסוק יח
בראשית מג, יח
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל־דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת־חֲמֹרֵינוּ׃
גימטריה של הפסוק כולו: 7,183 · 24 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק מג11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על בראשית מג, יח
וייראו האנשים. כתוב בשני יודי"ן ותרגומו ודחילו:
כי הובאו בית יוסף. ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף, כי אם בפנדקאות שבעיר וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר:
אנחנו מובאים. אל תוך הבית הזה:
להתגולל. להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא, הוא לשון להתעולל, כדמתרגמינן (דברים כב יד) עלילת דברים תסקופי מלין, ולא תרגמו אחר לשון המקרא, ולהתגלל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קהלת יב ו) גלת הזהב, (נחום ב ח) והצב גלתה העלתה, שהוא לשון מלכות:
תרגום אונקלוס לבראשית מג, יח
וּדְחִילוּ גֻּבְרַיָּא אֲרֵי אִתַּעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמָרוּ עַל עֵסַק כַּסְפָּא דְּאִתּוֹתַב בְּטוֹעֲנָנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַחְנָא מִתַּעֲלִין לְאִתְרַבְרָבָא עֲלָנָא וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלָנָא וּלְמִקְנֵי יָתָנָא לְעַבְדִּין וּלְמִדְבַּר יָת חֲמָרָנָא
תרגום יונתן לבראשית מג, יח
וּדְחִילוּ גוּבְרַיָא אֲרוּם אִיתְעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמָרוּ עַל עֵיסַק כַּסְפָּא דְתַב לְטוֹנָנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַן מִתְעֲלִין לְמִתְעַקְפָא עֲלָן וּלְמִדְיָינָא עֲלָן וּלְמִקְנֵי יָתָן לְעַבְדִין וּלְמֵיסַב יַת חַמְרָנָא
רמב"ן על בראשית מג, יח
להתגולל עלינו מן ועמשא מתגולל בדם ( כ יב) ושמלה מגוללה בדמים (ישעיהו ט ד) כאדם שיהפוך מצד אל צד על חברו:
ולהתנפל עלינו כאדם שיתנפל ברצונו על חבירו מלוא קומתו ואונקלוס (תרגום אונקלוס על בראשית מ״ג:י״ח) תרגם להתגולל לאתרברבא עלנא שינשא עלינו כשוא הים לגליו ולהתנפל לאיסתקפא לשים עלינו דברים שלא היו כי הדבר שאינו יקרא נופל כמו לא נפל דבר אחד (יהושע כג יד) ותרגום עלילות דברים (דברים כב יד) תסקופי מלין וכן תרגם יונתן תואנה (שופטים יד ד) תוסקפא:
וטעם ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו כי ידאגו על חמוריהם לאמר הנה יקחו גם את חמורינו עם אמתחותיהם ולא נוכל לשלוח לביתנו בר וימותו כולם ברעב:
אבן עזרא על בראשית מג, יח
להתגולל. מגזרת בגלל הדבר:
ולהתנפל. כאדם שיתנפל מעצמו על אחד ויאמר לו אתה הפלתני:
רבנו בחיי על בראשית מג, יח
על דבר הכסף השב באמתחותינו. אמרו אין דרך הבאים למצרים משאר הארצות לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בשאר מקומות העיר ובפונדקאות, ומה שאנחנו מובאים בבית זה אין זה כי אם להתגולל ולהתנפל עלינו, כלומר שיעלילו עלינו, וכן תרגומו לאסתקפא, כתרגום (דברים כ״ב:י״ד) עלילות דברים תסקופי מלין.
ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו. כי ידאגו על חמוריהם לפי שהבהמה בדרך היא חיי האדם, וכל שכן כשלא יוכלו לשלוח לבתיהם בר ויפחדו פן ימותו ברעב. וכיוצא בו (שמות י״ז:ג׳) להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא, הזכיר ביחד בהמתם עמם לפי שהבהמות היו חייהם במדבר.
חזקוני על בראשית מג, יח
להתגלל עלינו לשון בגלל הדבר הזה בגלל כעס הכסף המושב באמתחתינו.
ואת חמרינו אם לא היו מביאים רק אותנו לבד היינו אומרים רק לדבר אתנו אנחנו מובאים אבל מאחר שגם חמורינו מובאים אתנו לבית אין זה אלא להביא עלינו עלילה.
בכור שור על בראשית מג, יח
כי הובאו בית יוסף. סברו כי למשמר מביאים אותם על דבר הכסף כגנבים כי אין דרך הסוחרים להביאם בית יוסף אלא למשמר או לוועד:
העמק דבר על בראשית מג, יח
להתגולל עלינו. כת״א לאתרברבא. וכמו שאדם המתגולל על חבירו הרי נשען בע״כ על התחתון כי המנהיג שררה על חבירו מיקרי נשען על שירותו והמנהיג שררה שלא ע״פ יושר אלא בעלילה מיקרי מתגולל והרי זה לשון שאינו נקי כדרך הכתוב. באכילה שלא כראוי לכתוב בלשון נשיכה כלשון המקרא במיכה ג׳ ונשכו בשיניהם וקראו שלום:
ולהתנפל עלינו. כמו שאחד יושב ברה״ר וחבירו ניזוק בו ונפל עליו הרי תובע את היושב ברה״ר במקום רבים שניזוק ונפל עליו. אבל אם ההולך רואה שאחד יושב ורוצה לעשות עלילה הרי מתנפל מדעתו עליו ותובעו לדין שנפל עליו. כך אם גנבו את הכסף הרי מן הדין לקחת את החמורים בשביל היזק הכסף שהרי לא ידע שהביאו את הכסף. אבל כאשר באמת לא גנבו ורק הם הניחו את הכסף ה״ז דומה למתנפל על חבירו וצועק שנפל עליו ומפרשי שבשביל הגניבה מן המושל שדינו להיות עבד כמבואר במעשה הגביע יתגולל עלינו לקחת אתנו לעבדים ובשביל היזק מחיר התבואה שיתנפלו עלינו יקחו את חמרינו:
מלבי"ם על בראשית מג, יח
וייראו האנשים. כי עד עתה היו מסופקים למה נתן הכסף באמתחותם, אם הוא דרך נסיון לנסות אם יביאו אותו בחזרה שבזה ידע שהם כנים, או כדי שיעליל עליהם, והיה הסימן אצלם אם הוא למען יעליל עליהם יקדים א"ע לתבוע מהם הכסף תיכף בואם, בל יקדימו הם להשיב את הכסף ולא ימצא להם עון, אבל אם הוא לנסיון יחריש עד שיראה שירצו לשוב לביתם ולא החזירו את הכסף, שאז יוכר שאינם אנשים כנים, ועתה שראו שהובאו לבית יוסף שהבינו שהוא כי רוצים לבקש מהם הכסף ומקדימים לזה טרם שיחזירו אותו מעצמם, מזה ידעו ששם אותו לעלילה. ע"כ וייראו ממה שהובאו בית יוסף, כי אמרו שעל דבר הכסף אנחנו מובאים להתגולל עלינו, שזה סימן שרוצים להעליל עלינו, [ויל"פ ג"כ בתחלה אנחנו מובאים, שלכן מביאים אותנו בתחלה טרם שנשיב אותו מעצמנו, שאז לא יהיה להם עלילה]. ולכן,
שפתי חכמים על בראשית מג, יח
ז רוצה לומר על ולהתנפל תירגם כן:
ח לאתרברבא פירוש לשון אדנות, וקשה והלא זה נגד פירושו, ועוד למה תירגם לאסתקפא שלא אחר לשון המקרא, ויש לומר שמתחילה פירש על להתגולל לאתרברבא שהוא אחר לשון המקרא גלת הזהב (קהלת י"ב ו'), ואז לא נופל עליו לשון ולהתנפל אם לא שפירושו לאסתקפא עלנא פירוש להתעולל, בשלמא אי הוה פירוש של להתגולל לשון גלילת דבר כפשוטו, אז היה נופל עליו לשון להתנפל שפיר, אבל עכשיו שלהתגולל הוא לשון לאתרברבא צריך לפרש להתנפל לשון עלילות דברים, (מהרש"ל):
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיִּירְאוּ | יָרֵא פועל | י-ר-א | 233 |
| הָאֲנָשִׁים | אִישׁ שם עצם | א-י-ש | 406 |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| הוּבְאוּ | בּוֹא פועל | ב-ו-א | 20 |
| בֵּית | בַּיִת שם עצם | ב-י-ן | 412 |
| יוֹסֵף | יוֹסֵף שם פרטי | 156 | |
| וַיֹּאמְרוּ | אָמַר פועל | א-מ-ר | 263 |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| דְּבַר | דָּבָר שם עצם | ד-ב-ר | 206 |
| הַכֶּסֶף | כֶּסֶף שם עצם | כ-ס-ף | 165 |
| הַשָּׁב | שׁוּב פועל | ש-ו-ב | 307 |
| בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ | אַמְתַּחַת שם עצם | מ-ת-ח | 917 |
| בַּתְּחִלָּה | תְּחִלָּה שם עצם | ח-ל-ל | 445 |
| אֲנַחְנוּ | אֲנַחְנוּ כינוי | 115 | |
| מוּבָאִים | בּוֹא פועל | ב-ו-א | 99 |
| לְהִתְגֹּלֵל | גָּלַל פועל | ג-ל-ל | 498 |
| עָלֵינוּ | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 166 |
| וּלְהִתְנַפֵּל | נָפַל פועל | נ-פ-ל | 601 |
| עָלֵינוּ | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 166 |
| וְלָקַחַת | לָקַח פועל | ל-ק-ח | 544 |
| אֹתָנוּ | אֵת מילית | 457 | |
| לַעֲבָדִים | עֶבֶד שם עצם | ע-ב-ד | 156 |
| וְאֶת | אֵת מילית | 407 | |
| חֲמֹרֵינוּ | חֲמוֹר שם עצם | ח-מ-ר | 314 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Genesis – On Your Way (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.