בראשית מב, א

וירא יעקב כי יש שבר במצרים. ומהיכן ראה, והלא לא ראה אלא שמע, שנאמר (להלן מב ב) הנה שמעתי וגו', ומהו וירא, ראה באספקלריא של קדש שעדין יש לו שבר סבר במצרים ולא היתה נבואה ממש להודיעו בפרוש שזה יוסף:

למה תתראו. למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים, שבאותה שעה עדין היה להם תבואה [ולי נראה כפשוטו למה תתראו, למה יהיו הכל מסתכלין בכם ומתמיהים בכם שאין אתם מבקשים לכם אכל בטרם שיכלה מה שבידכם]. ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה, למה תהיו כחושים ברעב. ודומה לו (משלי יא כה) ומרוה גם הוא יורא:

וַחֲזָא יַעֲקֹב אֲרֵי אִית עִיבוּרָא מִזְדַּבַּן בְּמִצְרָיִם וַאֲמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי לְמָא תִּתְחֲזוּן

וַחֲמָא יַעֲקב אֲרוּם עַלְלַיָא זַבְּנִין וּמַיְיתָן עִיבּוּרָא מִמִצְרַיִם וַאֲמַר יַעֲקב לִבְנוֹי לְמָא דֵין אַתּוּן דַחֲלִין לְמֵיחוּת לְמִצְרָיִם

למה תתראו אל תראו עצמכם שבעים לפני בני עשו וישמעאל (תענית י) באותה שעה עדיין היתה להם תבואה ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו ומרוה גם הוא יורה לשון רש"י (רש"י על בראשית מ״ב:א׳) ודברי אחרים אין בהם ממש ומה שאומר אל תראו עצמכם שבעים בפני בני ישמעאל ובני עשו לא הבינותי שאין בני ישמעאל ובני עשו עתה בארץ כנען ולמה לא יאמר שלא יראו את עצמן שבעים בפני בני ארץ כנען ואולי היו בני ישמעאל ובני עשו באים מארץ אחוזתם אל יוסף לשבור והיו באים דרך ארץ כנען עוברים עליו ואמר להם שלא יראו עצמן שבעים בפניהם כי יחשדוהו שיש ליעקב תבואה ויבואו אליו לאכול עמו לחם בביתו ואם כן מה שאמר ונחיה ולא נמות טעם אחר הוא הזהירם להיות נשמרים במעט אשר בידם ושילכו לקנות ממנו שלא ימותו כאשר יתום הלחם אשר בידם והנכון למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם שיש שבר במצרים כי כבר בסכנה היו אם לא ימהרו לדבר וזה טעם ונחיה ולא נמות:

וירא יעקב. בעבור היות ההרגשות נחברות במקום אחד יחליפו זו בזו. כמו ראה ריח בני. ומתוק האור. וכן וירא יעקב. כי אחריו כתוב הנה שמעתי:

למה תתראו. אל תתראו שיש לכם הון או אל תהיו מריבים זה עם זה. כמו נתראה פנים:

למה תתראו - כמו: לכה ונתראה פנים דאמציה שהגיס דעתו להראות גדולתו ליואש מלך ישראל, אף כאן למה תתראו בפני האנשים שיש לכם תבואה כל צרככם שאתם מתעכבין כאן ואין לכם תבואה וכל העם יורדים מצרימה לקנות תבואה ואתם יושבים ומתראים כאילו יש לכם.

למה תתראו. למה תביטו זה אל זה וכל אחד מכם מצפה שילך חבירו ויתור כאמרם ז"ל קדירה דשותפי לא חמימא ולא קרירא וכן נתראה פנים שנראה זה אל זה:

וירא יעקב כי יש שבר במצרים. זש"ה עין רואה ואזן שומעת ה' עשה גם שניהם. מה ראה לומר כן וכי כל הגוף לא עשאו הקדוש ברוך הוא אלא כל האברים עתידין ליתן דין וחשבון חוץ מעין ואזן ולמה העין רואה שלא בטובתה וכן האזן מה שאין כן בשאר האברים וא"ר וירא יעקב בא וראה יעקב אדם זקן ויושב בביתו ורואה מה יש במצרים ועשרת בניו יוצאין ונכנסין ואינן רואין. ואע"פ שיעקב ובניו נביאים היו קודם לכן ויוסף לא היה רחוק מהם כי אם מהלך ארבעה או ה' ימים ולא היו יודעין היכן הוא וגם יוסף למה לא הודיע לאביו שהוא במצרים אלא שהטילו חרם ביניהם וגם שתפו להקב"ה וליוסף נמי השביעו שלא לגלות והכתוב מוכיח דכתיב הוציאו כל איש מעלי שלא רצה לגלות לזרים מפני השבועה. וי"א כי כשהיה עבד לא רצה להגיד לו כי יותר היה מצערו וכן כשהיה בבית הסהר. וגם כשהיה מלך לא יאמין לו כי אפילו לבסוף כשספרו לו אחיו לא האמין כדכתיב ויפג לבו כי לא האמין להם ועוד אם היה מגיד לאביו היה ירא שמא ישמעו אחיו ויבהלו ויברחו זה לצפון וזה לדרום מרוב פחד שייראו שיהרגם ונמצא אביו מצטער עליהם וגורם צער גדול לאביו ולכך המתין עד שבאו אחיו אצלו ונתגלה להם תחלה ופייסם בדברים ושאין בלבו עליהם ואמר להם לבשר לאביהם וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים:

למה תתראו. למה אין אתם מפורדים. למה תתערבו כולכם כענין שכתוב (מלכים ב י״ד:י״א) לכה נתראה פנים וכתיב (שם) ויתראו פנים הוא ואמציה מלך יהודה:

וירא יעקב. אין זה ראיית עין אלא ראיית לב, והראיה הנה שמעתי ולא אמר הנה ראיתי.

כי יש שבר במצרים. שבר לשון מכירה, שנאמר (דברים ב׳:ו׳) אכל תשברו מאתם. וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא שבר, וירא יעקב כי יש שבר במצרים, הנה שמעתי כי יש שבר במצרים, ומה שהוציא התבואה בלשון שבר לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר, וכולל ג"כ השוד והשבר, ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר. ואמר עוד ושברו לנו משם, ולא אמרו ושברו לנו אוכל משם, וכל זה כדי שיכלול בלשונו ענין התבואה לשעה, ולרמוז בתוכו ענין הגלות לעתיד. ומזה רמז ואמר רדו שמה ולא אמר לכו לפי שנשתעבדו שם מנין רד"ו. ואמר ושברו לנו משם לרמוז כי ראה להם השבר והגלות משם.

ונחיה ולא נמות. שאפילו מה שעתידין להשתעבד שעבוד גדול ברבוי הצרות רמז בתוך דבריו שלא יכלו וימותו מתוך הצרות אבל יחיו באותו השבר. וכענין שדרשו רז"ל (דברים ל״ב:כ״ג) חצי אכלה חצי כלין והם אינם כלין. ועוד הוציאו רז"ל מלת שבר לענין אחר. והוא מלשון שבר ותקוה. וזהו שדרשו וירא יעקב מהו וירא ראה באספקלריא של קדש שיש לו עוד שבר במצרים תקוה. ולא היתה נבואה ממש שיודיענו בפירוש שהוא יוסף.

למה תתראו. למה תהיו כחושים ברעב מלשון (משלי יא) ומרוה גם הוא יורה כן פי' רש"י. ורבינו חננאל ז"ל פירש למה תתראו, למה אין אתם מפורדים למה תתערבו כולכם, כענין שכתוב (מלכים ב י״ד:י״א) לכה נתראה פנים, וכתיב (שם) ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה, הרמב"ן ז"ל פירש למה תתראו במקום הזה, כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם כי יש שבר במצרים כי כבר היו בסכנה אם לא ימהרו לדבר הזה, וזה טעם ונחיה ולא נמות.

ובמדרש למה תתראו, אמר להם יעקב אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין הרע.

וירא יעקב כי יש שבר שמע כי יש שבר במצרים כמו שכתוב בסמוך הנה שמעתי כי יש שבר במצרים דוגמא וכל העם רואים את הקולות.

למה תתראו פרש״י אל תראו עצמכם וכן פירש בתענית היו להם חטין הרבה ולא הלכו אלא בשביל דבר זה שלא להתראות בפני ישמעאל ועשו שהם צעורים ורעבים. ועוד פרש״י מפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה למה תהיו כחושים ברעב ודומה לו ומרוה גם הוא יורא. כלומר תיבת תתראו ותיבת יורא תרוייהו באלף כתיבי והיינו הדמיון אעפ״י שזה לשון כיחוש וזה לשון שובע מצינו תיבות הרבה שאותיות יסוד שלהם שוות ופי׳ זה למפרע מזה כגון דשן לדשנו שרש תשרש מחלצות ואחלצה לשבור אל יוסף ויוסף הוא המשביר ועוד הרבה.

וירא יעקב כי יש שבר במצרים. זה שאמר הכתוב אשרי שאל יעקב בעזרו לא נאמר אל אברהם או שאל יצחק אלא שאל יעקב את מוצא שלא נצב הקב"ה אלא על יעקב שנא' והנה ה' נצב עליו ויאמר א"ר סימון אין המלך עומד על שדהו לא נזרעת ולא נחרשת ולא נעדרת ואימתי עומד עליה בשעה שהיא עומדת בכרי כך אברהם עדר שנא' קום התהלך בארץ בא יצחק וזרע שנא' ויזרע יצחק וכו' בשנה ההיא בא יעקב שהיה כמו הכרי שנא' קדש ישראל לה' ראשית תבואתו ועמד עליו שנאמר והנה ה' נצב עליו ויאמר הוי אומר אשרי שאל יעקב בעזרו. ד"א וירא יעקב כי יש שבר במצרים זה שאמר הכתוב נער הייתי גם זקנתי נער הייתי מימות אדם גם זקנתי לימות המשיח ולא ראיתי שעזב הקב"ה הצדיקים אלא בכל דור ודור מעמידן דאין העולם חסר מצדיקים כאברהם שנא' בו ואברהם היו יהיו לגוי גדול יהי"ה בגימ' ל'. ד"א אין הקב"ה עוזב הצדיקים בשעת הרעב לא הם ולא בניהם אלא מתקן להם מהיכן יחיו וכן אתה מוצא באליהו שא"ל קום לך צרפתה ופנית משם קדמה והיה מהנחל תשתה וכן ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון וכן וירא יעקב כי יש שבר במצרים זה שאמר הכתוב מונע בר יקבוהו לאום וברכה לראש משביר מונע בר זה פרעה וברכה זה יוסף פרעה גנז את התבואה בשני רעבון והיו מקללין אותו אבל יוסף זן את העולם כרועה שמנהיג את צאנו עליו אמר נעים זמירות ישראל דהע"ה רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים הופיעה כשהיה רעב בימי דוד בקש רחמים לפני הקב"ה ואמר רבש"ע נהוג את צאנך כיוסף שזן את העולם בשני רעבון כיון שנתחזק הרעב במצרים נתקבצו המצריים על יוסף א"ל תנה לנו לחם א"ל איני זן את הערלים לכו ומולו עצמכם ואתן לכם הלכו לפרעה והיו צועקים ובוכים לפניו שנא' ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר להם לכו ליוסף א"ל הלכנו ליוסף ואמר לנו כך וכך:

בב"ר. כיון שבאו בני יעקב כל א' וא' נכנס בשער שלו וכתבו את שמותם לערב הביאו פתקם לפני יוסף זה או' ראובן בן יעקב וכל השערים כל א' וא' שמו מיד א"ל יוסף סתמו האוצרות ופתחו אוצר א' ונתן את שמותם לבעל האוצר ואמר לו כשיבואו האנשים האלה תפוש אותם ושגרם לפני עברו ג' ימים ולא באו מיד נטל ע' גבורים מביתו ושגר בשבילם לבקרם בשוק הלכו ומצאום בשוק של זונות ומה טיבם שם אלא אמרו יוסף אחינו יפה תואר הוא שמא בקובה הוא מיד תפשום והביאום לפניו מיד ויכירם ויתנכר אליהם מלמד שעשה כנכרי נטל הגביע והנחיש בו א"ל רואה אני בגביע שלי כי מרגלים אתם אמרו לו כנים אנחנו וכו' אלא צונו אבינו אל תכנסו בשער א' כדפירש"י:

למה תתראו. פירש"י ומפי אחרים שמעתי שהוא לשון כחישה ודומה לו ומרוה גם הוא יורה. פי' לפי' שאותם מפרשים תתראו לשון שובע וכן מרוה גם הוא יורה והת"יו מהפכת התיבה וכן תשרש שרשיה פי' תעקר מהפכת השורש שהוא קיום לעיקור וכן רבים אבל אין נכון פירושם כמו שפירש בהרבה מקומות שאין תתראו כמו תתרוו שאין ה"אלף במקום וא"ו:

וירא יעקב. היינו ששמע וכתיב וירא היינו ע״פ חקירה ודרישה הבין דבר שהיה עדיין בלי פרסום כ״כ ופי׳ וירא על ראיית השכל מצוי במקרא:

למה תתראו. הוא שורש המתהפך בבנין התפעל הדומה בהוראתו לבנין נפעל (כמו ונברכו והתברכו) וכמו ויאנש (שמואל ב׳ י״ב ט״ו) פירושו יצא מגדר אנושי מרוב חלי וכן כאן גער בבניו למה אינם רואים עצה לשבור את הרעבון:

וירא יעקב. תחלה ראה שסוחרים מביאים שבר ממצרים, ויאמר לבניו למה תתראו, ראה בהתפעל לא מצאנו רק למה נתראה פנים, שהם שנים היוצאים להראות חזקם וגבורתם במלחמה, ר"ל למה תתחזקו כאלו אינכם יראי מפני העוני וקונים תבואה ביוקר, דרשו המקום שמשם שוברים התבואה:

כ דאי אתם מראים עצמיכם בפניהם שאתם שבעים ויש לכם תבואה, כיון שהם קרובים שלנו אזי יבואו אלינו לבקש ליתן להם אוכל, לכך לכו וקנו אוכל כדי שיסברו שאין לנו אוכל, אבל באמת בזמן הזה היה להם אוכל וכו', ולפי זה תתראו הוא לשון שביעה:

ל ויתחלף האל"ף במלת תתראו לוי"ו שבשרש רוה, וכמוהו רבים, ופירש הקרא כן הוא מרוה תלמידו בעולם הזה גם הוא יורה בעולם הבא. ואם תאמר מאי ראייה זה לפירוש אחרון שפירש שהוא לשון כחישה, אדרבה הא מייתי ראיה שהוא לשון שביעה, ויש לומר דגם לפירוש האחרון הוא ראיה ויהיה תתראו כמו תתרוו, והוא מלשון בלא שביעה, כמו הולך ערירי (לעיל ט"ו ב') ומפרש רש"י (ד"ה הולך) בלא בנים, אף על פי שפירוש יורשים היינו שיש לו בנים, וכן ודשנו את המזבח דכתיב בפרשת במדבר (ד' י"ג) שפירושו דשן, ואפילו הכי מפרש רש"י (שם ד"ה ודשנו) ויטלו את הדשן, ואם כן הכי נמי כן הוא, והוה כאילו כתב תתרוו דאל"ף מתחלף בוי"ו דאותיות אהו"י מתחלפין זה עם זה, ואפשר דמרוה גם כן יש לפרש מלשון בלא שביעה ויהיה דומה ממש לתתראו, ויהיה פירוש הפסוק ומרוה, כלומר מי שהוא בלא שביעה בעולם הזה גם הוא יהיה שבע לעולם הבא וק"ל: