בראשית מא, מד

אני פרעה. שיש יכולת בידי לגזור גזרות על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש את ידו בלעדיך, שלא ברשותך דבר אחר אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דגמת (פסוק מ) רק הכסא:

את ידו ואת רגלו. כתרגומו:

וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף אֲנָא פַרְעֹה וּבַר מֵימְרָךְ לָא יְרִים גְּבַר יָת יְדֵהּ לְמֵיחַד זֵין וְיָת רִגְלֵהּ לְמִרְכַּב עַל סוּסְיָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרָיִם

וַאֲמַר פַּרְעה לְיוֹסֵף אֲנָא פַרְעה מַלְכָּא וְאַנְתְּ אַלְקַפְטָא וּבַר מִמֵימְרָךְ לָא יְרִים גְבַר יְדֵיהּ לְמִיסוֹר זַיְינֵיהּ וְיַת רִיגְלֵיהּ לְמִירְכְּוּב עַל סוּסְיָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם

אני פרעה. אני לבדי המלך ואין אדם שיהיה ברשותו זולתך:

וטעם רגלו. לו רשות ללכת או על דרך משל והוא הנכון:

אני פרעה - אני מלך וזהו רק הכסא אגדל ממך.

לא ירים איש את ידו - לעשות שררה כמו שכתוב בירבעם: אשר הרים יד במלך, רמה ידו ושררתו ע"י המלך שלמה כמ"ש שם: ויפקד אותו לכל סבל בית יוסף.

אני פרעה. אני לבדי מוציא, מתחת רשותך כמו שאמרתי רק הכסא אגדל ממך, אבל הכל תחת רשותך ובלעדיך לא יהא רשות לשום אדם להרים ידו להחזיק בכלי זיין או להרים רגלו לרכוב על סוס בלא רשותך בכל ארץ מצרים. והוא דעת אונקלוס.

אני פרעה ובלעדיך הוא דוגמא רק הכסא אגדל ממך אלא שהוצרך לחזור ולכתבו בשעת נתינת הטבעת.

לא ירים איש את ידו לעשות שררה כמו שכתוב בירבעם אשר הרים יד במלך, רמה ידו ושררתו על שלמה המלך, כמו שנאמר ויפקידהו לכל סבל בית יוסף.

ובלעדיך. בלא מצותיך:

אני פרעה ובלעדיך וגו׳. פרוש, המלכות היא שלי, כי ׳פרעה׳ שם מלכות יגיד. ובלעדיך לא ירים וגו׳, פרוש, אחריו תהיה מעלתו שבלעדיו לא וגו׳, ולזה אמר בתוספת וא״ו להיות שקדם הזכרת מעלתו באמרו ״אני פרעה״ כמו שפרשתי:

אני פרעה. כפרש״י דמש״ה גזירתי גזירה אשר בלעדיך וגו׳ וכן פי׳ ברבה מאני של בו״ד אתה יודע מהו אני של הקב״ה כו׳ הרי פירשו משמעות אני כאן ישיות שלי ועי׳ מש״כ בס׳ במדבר פ׳ שלח בפסוק ואולם חי אני:

ובלעדיך לא ירים איש את ידו. דמתחלה כשעשאו למעלה על ביתו ועל חילו אינו במשמע אלא שיהי׳ הראש אבל לא שיהיו כל הפקידים נעשים רק על ידו ואפשר שמי שתחתיו ימנה ראשים שתחתיהם מש״ה הוסיף שלא תהי׳ שום הרמת יד לחתום בעניני משפטי המדינה והרמת רגל בהלוך למלחמה בלי ידיעת יוסף כדי שיהא יוסף מכיר את כל הממונים אפילו הקטנים בשמם ובטבעם ובזה הראה פרעה שאינו סומך ע״ד שום אדם זולת דעת יוסף:

ויאמר פרעה. עתה אמר אליו אמירה שלישית, שמעלה אותו למדרגה יותר עליונה, שגם בהנהגת המדינה יוכל לעשות הכל לבדו, וא"צ לא לשאול דבר מן המלך, ולא שיצרף עמו שרים אחרים לשאול עצתם, רק אני פרעה, לא יהיה לי רק שם הכבוד שאני פרעה, אבל ההנהגה אני מוסר לך לבדך, שעז"א ובלעדיך לא ירים איש את ידו: