בראשית לט, ד

וכל יש לו. הרי לשון קצר, חסר אשר:

וְאַשְׁכַּח יוֹסֵף רַחֲמִין בְּעֵינוֹהִי וְשַׁמֵּשׁ יָתֵהּ וּמַנְיֵהּ עַל בֵּיתֵהּ וְכָל דִּי אִית לֵהּ מְסַר בִּידֵהּ

וְאַשְׁכַּח יוֹסֵף רַחֲמִין בְּעֵינוֹי וְשַׁמֵשׁ יָתֵיהּ וּמַנְיֵיהּ אַפַּטְרוֹפּוֹס עַל בַּיְיתֵיהּ וְכָל דְאִית לֵיהּ מָסַר בִּידֵיהּ

וּמַנֵי יָתֵיהּ אַפִּיטְרוֹפּוֹס:

וכל יש לו נתן בידו להיות פקיד ונגיד על כל אשר לו בבית ובשדה ולרבותינו בו מדרש (ב"ר פו ה) אמרו מלחש ונכנס מלחש ויוצא אמר לו מזוג רותחין והא רותחין מזוג פושרין והא פושרין מה יוסף תבן בעפריים חרשין במצרים עד היכן עד שראה שכינה עומדת על גביו הדא הוא דכתיב וירא אדוניו כי ה' אתו והענין כי בעבור היות אדניו מצרי לא ידע את ה' אמרו כי בראותו הצלחתו הגדולה היה חושש כי דרך כשפים הוא כאשר בבני ארצו עד שראה שהיה מאת עליון במראה שנראית לו בחלום או בהקיץ בעמוד ענן וכיוצא בו לכבוד הצדיק:

וישרת אותו. בדברים הצריכים לגופו:

וכל יש לו נתן בידו ס"ת לשונו מלמד שבא גבריאל ולמד לו שבעים לשון ולכך הצליח בידו:

וישרת אותו. בנקיות ובזריזות.

ויפקידהו על ביתו. מנהו בן ביתו, כענין שכתוב (מלכים א י״ח:ג׳) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית.

וכל יש לו נתן בידו. מנהו שר האוצר כענין שכתוב (ישעיהו כ״ב:ט״ו) לך בא אל הסוכן הזה על שבנא אשר על הבית.

וישרת אתו. לא בביתו כאשר עד כה אלא את גופו ועוד העלהו

ויפקדהו על ביתו. לא לעשות בעצמו אלא ממונה ונגיד ומצוה על משרתי ביתו ונכסיו בכלל ביתו. דביתו משמעו כ״פ רשותו.

וכל יש לו. עבודת המלך שעל האדון שהוא ישיות שלו. שררותו וכבודו גם זה נתן בידו:

וימצא. עי"כ מצא יוסף חן בעיניו, ומאז וישרת אתו, לא הי' עוד עבד שעושה עבודות קשות רק משרת שגדרו שעושה שירות קל, ולא משרת לבני הבית רק וישרת אותו, ואח"כ ויפקדהו על ביתו, ויש על הבית שני פקידים. א] על ההכנסה. ב] על ההוצאה, והדרך הוא שיהיו שתי פקודות אלה ת"י שני אנשים, שבזה הוא בטוח מגנבה, אבל את יוסף הפקיד על ביתו, להוציא הוצאות הבית, וגם כל יש לושהוא ההכנסה והאוצרות נתן בידו: