בראשית לד, ב

וישכב אתה. כדרכה:

ויענה. שלא כדרכה:

וַחֲזָא יָתַהּ שְׁכֶם בַּר חֲמוֹר חִוָאָה רַבָּא דְאַרְעָא וּדְבַר יָתַהּ וּשְׁכִיב יָתַהּ וְעַנְיַהּ

וַחֲמָא יָתָהּ שְׁכֶם בַּר חֲמוֹר חִיוָאָה רַבָּא דְאַרְעָא וּדְבַר יָתָהּ בְּאָנוּסָה וּשְׁכִיב עִמָהּ וְסַגְפָהּ

וישכב אותה ויענה וישכב כדרכה ויענה שלא כדרכה (ב"ר פ ה) לשון רש"י אבל רבי אברהם אמר (אבן עזרא על בראשית ל״ד:ב׳) ויענה בעבור היותה בתולה ואין צורך כי כל ביאה באונסה תקרא ענוי וכן לא תתעמר בה תחת אשר עניתה (דברים כא יד) וכן ואת פלגשי ענו ותמת (שופטים כ ה) ויגיד הכתוב כי היתה אנוסה ולא נתרצית לנשיא הארץ לספר בשבחה:

ויענה. כדרכה בעבור היותה בתולה:

נשיא הארץ. פרוש, ובזה צעקה הנערה ואין מושיע לה.

וישכב אותה וגו׳. יתבאר על דרך אמרם זכרונם לברכה (הוריות י:) במעשה יעל, שהנאתם של רשעים צער הוא אצל הצדיקים, והוא אמרו ״וישכב אותה״ – הגם ששכב אותה כדרך איש ואשה ומן הטבע שתהנה האשה, אף על פי כן לא מלבד שלא נהנית אלא אדרבא ענוי היה לה, והוא אמרו ויענה, והיו הדברים נכרים בה שאין חפצה בו, והצרך לדבר על לבה, דכתיב ״וידבר על לב״ וגו׳.

ויקח אתה. לביתו וחדרו:

וישכב אתה. כבר נתבאר בס׳ ויקרא ט״ו ל״ה דבכ״מ דכתיב בשכיבת אשה לשון אותה משמעו באונס. וברצון כתיב עמה. אם לא שיש לזה איזה דרש. וה״נ כתיב אותה שהיה באונס:

ויענה. א״א לפרש באונס כמש״כ הרמב״ן והוכיח מלשון דכתיב בתמר ויענה וישכב אותה. אבל אינו דומה. דשם כתיב תחלה ויענה משמע דעינה בתפיסתה ואח״כ שכבה. משא״כ הכא כתיב להיפך אלא כדאי׳ ביומא דע״ז ויענה מביאות אחרות. ופרש״י שלא כדרכה. ובאמת הכי איתא במ״ר. אבל בכונת הגמ׳ קשה לפרש הכי. דא״כ לימא ויענה שלא כדרכה ותו הא בקידושין דכ״ב ב׳ איתא מי נימא דשל״כ אין לה הנאה ג״כ. ואם יש לה הנאה אינו עינוי. אלא ה״פ דדינה חשבה דבמה שנבעלה בזנות מערל שוב לא יהיה לה בעל כהגון לה לעולם. וכדאיתא במ״ר שצעקה ואני אנה אוליך את חרפתי עד שנשבע לה שמעון שיקחנה. והיינו ויענה מביאות אחרות שנצטערה שלא תבעל עוד. וע׳ מש״כ בס׳ דברים כ״ב כ״ד ג״כ בזה הכונה:

וירא אתה. בל תאמר שנכנסה עמו בדברי עגבים, כי ראה אותה בפעם הראשון, ויקח אתה, ביד חזקה ואין מציל מידו, כי היה נשיא הארץ, והיה חטאו משולש. א] ויקח אתה ביד חזקה וזה גזל גמור. ב] וישכב אתה, ובזה טמא אותה, אחר שהוא ערל ג] ויענה, כי לא נתרצית והיה אונס אצלה ונחשב לה לענוי, ובזה היה גזל גם נגדה: