בראשית לג, טו

ויאמר למה זה. תעשה לי טובה זו שאיני צריך לה:

אמצא חן בעיני אדני. ולא תשלם לי עתה שום גמול:

וַאֲמַר עֵשָׂו אֶשְׁבּוֹק כְּעַן עִמָּךְ מִן עַמָּא דְּעִמִּי וַאֲמַר לְמָא דְנַן אַשְׁכַּח רַחֲמִין בְּעֵינֵי רִבּוֹנִי

וַאֲמַר עֵשָו אֶשְׁבּוֹק כְּדוּן עִמָךְ מִן פּוֹלְמוּסִין דְעִמִי וַאֲמַר לְמָא דְנַן אַשְׁכַּח רַחֲמִין קֳדָם רִבּוֹנִי

למה זה אמצא חן בעיני אדני למה זה תעשה לי טובה שאיני צריך לה אמצא חן בעיניך ולא תשלם עתה שום גמול לשון רש"י (רש"י על בראשית ל״ג:ט״ו) והכונה ביעקב כי לא היה חפץ בהם ובחבורתם כלל וכל שכן שהיה בדעתו ללכת דרך אחרת ורבותינו ראו עוד בזה עצה אמרו (ב"ר עח טו) רבי ינאי כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא ולא הוה נסיב עמיה רומאין חד זמן לא איסתכל בה ונסיב עמיה רומאין ולא הגיעו לעכו עד שמכר פינס שלו מפני שהיתה קבלה בידם שזו פרשת גלות כשהיה בא ברומה בחצר מלכי אדום על עסקי הצבור היה מסתכל בפרשה זו ללכת אחרי עצת הזקן החכם כי ממנו יראו הדורות וכן יעשו ולא היה מקבל חברת אנשי רומי ללותו שאין מקרבין אלא להנאת עצמן ומפקירין ממונו של אדם:

וטעם למה זה. אין לי צורך:

למה זה אמצא חן בעיני אדני. למה זה אינו דבק עם אמצא חן, אבל הם שני דברים יאמר למה זה תציג, די לי שאמצא חן בעיני אדני, וחנו אצלי טוב מחברת עם רב.

למה זה. כלו' למה זה תניחם איני חפץ אלא שאמצא חן בעיני אדוני:

למה זה אמצא וגו׳. פרוש, למה הוא מפליג אהבתו עמו בפרט זה, יותר הוא בוחר שיתמיד עמו מציאות חן לעתיד מעשות לו זה, והוא אמרו ״אמצא חן בעיני אדוני״ לשון עתיד.

אציגה נא עמך. לשמירה ולשרתך ובזה נכלל ג״כ השגת כבוד מעשו שנותן עבדיו לשמירתו:

ויאמר למה זה אמצא וגו׳. נכלל בזה שתי כוונות. א׳ כשואל למה זה אמצא חן שתכבדני ותשתדל הרבה בזה. ב׳ למה זה. מה אני צריך לזה:

אמצא חן וגו׳. ולא תשלח עמי מאנשיך כלום כי תהי׳ חברתם עלי למשא. והבין מזה עשו שהתחברות יעקב עמו באהבה לא הי׳ אלא לצורך השעה ולא נוח לפניו להתרועע עמו ואת אנשיו ברגילות וכאשר כן באמת עין יעקב היא לשבת בטח בדד כמש״כ להלן מ״ו ד׳ ובס׳ דברים ל״ג כ״ח וע״ז קפיד עשו ולא דיבר עמו יותר אבל לא מצא לבבו להרע לו:

ויאמר, אציגה נא עמך מן העם אשר אתי לשמירה. ויאמר למה זה, ר"ל שהוא דבר מותר שא"צ אליו. ורי"א פירש למה זה הוא למותר, די אם אמצא חן בעיני אדוני, אם אתה לא תרע לי איני מתירא משום אדם:

י דקשה לרש"י דפסוק ויאמר למה זה אמצא חן משמע שלא רצה למצוא חן, והוא שלח לו מנחה גדולה כדי למצוא חן בעיניו, ועל זה פירש למה זה תעשה וכו', ואמצא חן בעיניך מאמר בפני עצמו הוא: