בראשית לא, נ

בנתי בנתי. שתי פעמים, אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש:

אם תענה את בנתי. למנוע מהם עונת תשמיש:

אִם תְּעַנֵּי יָת בְּנָתַי וְאִם תִּסַּב נְשִׁין עַל בְּנָתַי לֵית אֱנַשׁ עִמָּנָא חָזֵי מֵימְרָא דַּיְיָ סָהִיד בֵּינִי וּבֵינָךְ

אִין תַּסְגִיף יַת בְּרַתַּי לְמֶעֱבַד לָהֵן עוּלְבָּנָא וְאִם תִּיסַב עַל בְּרַתַּיַי לֵית אֵינַשׁ לְמִידַן יָתָן חָמֵי מֵימְרָא דַיְיָ סָהִיד בֵּינָא וּבֵינָךְ

אם תענה את בנותי. אמר הגאון פירושו אם לא תשכב עם נשיך וזאת לשון נכריה לא נשמע כמוהו בכל המקרא ואם היה כמשמעו מה יזיק. והטעם שאל יעשה להם רע ויכריחם על דבר שאין חפיצות בו. ותרגום גלעד יגר שהדות א:

ראה אלהים עד. ראה שאם תבגוד בי תמעול בו והוא יפרע ממך כענין ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו כאמרם ז"ל שהוא מכחש בשלישי שביניהם:

אם תענה את בנתי מעונת תשמיש. וא״ת אקח עליהם אחרים ועונתן של בנותיך לא אגרע, לכן אמר ואם תקח נשים על בנתי הרי תנאי שני.

אין איש עמנו כשר להעיד.

אם תענה את בנותי. להשתעבד יותר מדאי:

ואם תקח נשים על בנותי. שתהיינה להם לצרות על דבר זה יהיה עד ודיין והגל והמצפה יהיו עדים שלא תעבור עלי ואני לא עליך לרעה שכשנראה הגל והמצפה האבן שהרמת מצבה נזכור את הברית ונשוב אלינו:

אם תענה את בנתי אין איש עמנו, שהוא דברים שבסתר, רק ראה אלהים עד ביני ובינך, ולכן צריך המצבה שתהיה לזכרון לפני ה' תמיד, וצריך לקראה בשם יגר שהדותא, שמורה על עדות הקיים כל ימי חייך: