פרשת חיי שרה · בראשית פרק כד פסוק ד
בראשית כד, ד
כִּי אֶל־אַרְצִי וְאֶל־מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק׃
גימטריה של הפסוק כולו: 2,519 · 10 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק כד9 מפרשים: תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · רס"ג · חזקוני · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם
תרגום אונקלוס לבראשית כד, ד
אֱלָהֵין לְאַרְעִי וּלְיַלָּדוּתִי תֵּיזִיל וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי לְיִצְחָק
תרגום יונתן לבראשית כד, ד
אֱלָהֵין לְאַרְעִי וּלְבֵית גְנִיסָתִי תֵּיזֵיל וְתִסַב אִתְּתָא לִבְרִי יִצְחָק
אבן עזרא על בראשית כד, ד
כי אל ארצי. זאת חרן שדר שם:
מולדתי. אור כשדים:
רשב"ם על בראשית כד, ד
כי אל ארצי - ולא לאותם שאינם קרובי, אלא למולדתי שבארצי תלך.
רס"ג על בראשית כד, ד
כי אם אל ארצי, כלומר אל המזרח, ואל מולדתי, הנהר המיוחד. וקיצר כאן והשמיט מה (שיאמר) כשיחזור (על הדברים) אחרי כן: אם לא אל בית אבי. [אבי], כלומר סבי. ואל משפחתי, המשפחה בכלל. ויש שואלים לאמור: האם לא היו אנשי משפחתו גם כן עובדי עבודה זרה, כנאמר: תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ואברהם אמנם יצא מכללם, כנאמר: לא שערום אבותיכם? ונאמר בזה שני דברים: א. ידע שאנשי משפחתו קרובים יותר לשמוע לו ולהתגייר. ב. ראוי היה יותר שיטפל באנשי ביתו ויגייר אותם. ועוד אנו שואלים: לולא השביעו והלך והביא לו נערה שלא ממשפחתו, האם לא היה אברהם מכיר בזה על פי לשונה ודבורה ומשאלתה? אלא התכוון לחסוך טרחה ממנו וממנה ומעבדו.
ולקחת אשה לבני ליצחק, מלמד שמקדשין על ידי שליח, מאחר שהיא (מלת ולקחת) בין אנשי אומתנו אחת משש עשרה לשונות של קידושין המקובלות: הרי את אשתי, ככתוב לזאת יקרא אשה, וכן לי, ועזרתי, ונגדי. ככתוב: אעשה לו עזר כנגדו, וכן צלעתי, וסגורתי, ותחתי, ככתוב: ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה, וכן יחידתי, ככתוב: והיו לבשר אחד, וכן יעידתי: ככתוב: אשר לו יעדה, וכן חרופתי, ככתוב: והיא שפחה נחרפת וכן ארוסתי ולקוחתי וקנויה לי, כידוע, וכן שלי, ברשותי וזקוקה לי, לשונות המשנה.
חזקוני על בראשית כד, ד
אל ארצי חרן.
ואל מולדתי אור כשדים איני רוצה שתירש שום נכרית את נכסיו.
אור החיים על בראשית כד, ד
כי אל ארצי וגו׳. גם זו בכלל השבועה שיקח לו אשה ממולדתו, ולזה תמצא כי תכף ומיד לקח הגמלים וילך ארם נהרים:
העמק דבר על בראשית כד, ד
כי אל ארצי. תחלה לארצי. ואח״כ ואל מולדתי. הוא מקום שנתגדל:
תלך. ולא ע״י אחר. אלא ילך בעצמו ויבחר אשר יראה בעיניו:
לבני ליצחק. תפרש בשעת קידושין לבני ליצחק ולא סתם לבן אברהם. דאע״ג דסתם בנו של אברהם הנצרך לאשה הוא יצחק ולא ישמעאל מכ״מ דין קידושין כך הוא כדתנן במס׳ קידושין פ״ג קידשתי את בתי והיו לו חמש בנות כולן אסורות. ואע״ג שניכר שכוון לגדולה שבהם. ה״נ להיפך לא יתברר לשום א׳ אם לא שתדע בבירור למי היא מקודשת:
מלבי"ם על בראשית כד, ד
כי. אחר שהשביעו שלא יקח אשה מבנות כנען, השביעו עוד שמחויב ללכת אל ארצו ומולדתו ולהשתדל לקחת אשה, שתהיה ראויה אליו מצד שהוא בנו ויורש כל הברכות והמתנות האלהיות, ומצד שהוא יצחק והוא צדיק וקדוש גם בעצמו, ולא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים: השאלות מ"ש אולי לא תאבה ללכת אחרי היל"ל ללכת אל הארץ הזאת. ומז"ש ההשב אשיב והשבה לא יצדק רק במי שהיה שם ויצא וחזר. ולמה הזכיר לו מ"ש לו ה' לזרעך אתן את הארץ. ומ"ש ואם לא תאבה ונקית משבועתי הוא דבר שא"צ לאמר כלל: מ"ש הקרה לא יצדק בדבר שנעשה לתכלית מועיל. ואיך עשה סימן הזה. ומה אם הנערה שיאמר לה הטי כדך ותעשה כן לא תהיה ממשפחת אברהם. ואיך נתן הנזם על אפה טרם ידע שהיא ממשפחת אברהם. ומ"ש והאיש משתאה לה מחריש. מה נתחדש לו חדשות הלא כבר ראה שהיא משקה לגמליו:
מאמרים באתר שעוסקים בפסוק
- ולקחת אשה לבני ליצחק (כד, ד) · שיעורי "החיזוק היומי"
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| אֶל | אֵל מילת יחס | 31 | |
| אַרְצִי | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 301 |
| וְאֶל | אֵל מילת יחס | 37 | |
| מוֹלַדְתִּי | מוֹלֶדֶת שם עצם | י-ל-ד | 490 |
| תֵּלֵךְ | יָלַךְ פועל | ה-ל-ך | 450 |
| וְלָקַחְתָּ | לָקַח פועל | ל-ק-ח | 544 |
| אִשָּׁה | אִשָּׁה שם עצם | א-נ-ש | 306 |
| לִבְנִי | בֵּן שם עצם | 92 | |
| לְיִצְחָק | יִצְחָק שם פרטי | 238 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Genesis – דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רס"ג: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Saadia Gaon on Genesis – Saadya's Commentary on Genesis, New York, 1984 (מקור) · רישיון: CC-BY (ייחוס)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Genesis – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.