בראשית כד, ד

אֱלָהֵין לְאַרְעִי וּלְיַלָּדוּתִי תֵּיזִיל וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי לְיִצְחָק

אֱלָהֵין לְאַרְעִי וּלְבֵית גְנִיסָתִי תֵּיזֵיל וְתִסַב אִתְּתָא לִבְרִי יִצְחָק

כי אל ארצי. זאת חרן שדר שם:

מולדתי. אור כשדים:

כי אל ארצי - ולא לאותם שאינם קרובי, אלא למולדתי שבארצי תלך.

כי אם אל ארצי, כלומר אל המזרח, ואל מולדתי, הנהר המיוחד. וקיצר כאן והשמיט מה (שיאמר) כשיחזור (על הדברים) אחרי כן: אם לא אל בית אבי. [אבי], כלומר סבי. ואל משפחתי, המשפחה בכלל. ויש שואלים לאמור: האם לא היו אנשי משפחתו גם כן עובדי עבודה זרה, כנאמר: תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ואברהם אמנם יצא מכללם, כנאמר: לא שערום אבותיכם? ונאמר בזה שני דברים: א. ידע שאנשי משפחתו קרובים יותר לשמוע לו ולהתגייר. ב. ראוי היה יותר שיטפל באנשי ביתו ויגייר אותם. ועוד אנו שואלים: לולא השביעו והלך והביא לו נערה שלא ממשפחתו, האם לא היה אברהם מכיר בזה על פי לשונה ודבורה ומשאלתה? אלא התכוון לחסוך טרחה ממנו וממנה ומעבדו.

ולקחת אשה לבני ליצחק, מלמד שמקדשין על ידי שליח, מאחר שהיא (מלת ולקחת) בין אנשי אומתנו אחת משש עשרה לשונות של קידושין המקובלות: הרי את אשתי, ככתוב לזאת יקרא אשה, וכן לי, ועזרתי, ונגדי. ככתוב: אעשה לו עזר כנגדו, וכן צלעתי, וסגורתי, ותחתי, ככתוב: ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה, וכן יחידתי, ככתוב: והיו לבשר אחד, וכן יעידתי: ככתוב: אשר לו יעדה, וכן חרופתי, ככתוב: והיא שפחה נחרפת וכן ארוסתי ולקוחתי וקנויה לי, כידוע, וכן שלי, ברשותי וזקוקה לי, לשונות המשנה.

אל ארצי חרן.

ואל מולדתי אור כשדים איני רוצה שתירש שום נכרית את נכסיו.

כי אל ארצי וגו׳. גם זו בכלל השבועה שיקח לו אשה ממולדתו, ולזה תמצא כי תכף ומיד לקח הגמלים וילך ארם נהרים:

כי אל ארצי. תחלה לארצי. ואח״כ ואל מולדתי. הוא מקום שנתגדל:

תלך. ולא ע״י אחר. אלא ילך בעצמו ויבחר אשר יראה בעיניו:

לבני ליצחק. תפרש בשעת קידושין לבני ליצחק ולא סתם לבן אברהם. דאע״ג דסתם בנו של אברהם הנצרך לאשה הוא יצחק ולא ישמעאל מכ״מ דין קידושין כך הוא כדתנן במס׳ קידושין פ״ג קידשתי את בתי והיו לו חמש בנות כולן אסורות. ואע״ג שניכר שכוון לגדולה שבהם. ה״נ להיפך לא יתברר לשום א׳ אם לא שתדע בבירור למי היא מקודשת:

כי. אחר שהשביעו שלא יקח אשה מבנות כנען, השביעו עוד שמחויב ללכת אל ארצו ומולדתו ולהשתדל לקחת אשה, שתהיה ראויה אליו מצד שהוא בנו ויורש כל הברכות והמתנות האלהיות, ומצד שהוא יצחק והוא צדיק וקדוש גם בעצמו, ולא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים: השאלות מ"ש אולי לא תאבה ללכת אחרי היל"ל ללכת אל הארץ הזאת. ומז"ש ההשב אשיב והשבה לא יצדק רק במי שהיה שם ויצא וחזר. ולמה הזכיר לו מ"ש לו ה' לזרעך אתן את הארץ. ומ"ש ואם לא תאבה ונקית משבועתי הוא דבר שא"צ לאמר כלל: מ"ש הקרה לא יצדק בדבר שנעשה לתכלית מועיל. ואיך עשה סימן הזה. ומה אם הנערה שיאמר לה הטי כדך ותעשה כן לא תהיה ממשפחת אברהם. ואיך נתן הנזם על אפה טרם ידע שהיא ממשפחת אברהם. ומ"ש והאיש משתאה לה מחריש. מה נתחדש לו חדשות הלא כבר ראה שהיא משקה לגמליו: