בראשית כג, ו

לא יכלה. לא ימנע, כמו (תהלים מ יב) לא תכלא רחמיך, וכמו (לעיל ח ב) ויכלא הגשם:

קַבֵּל מִנָּנָא רִבּוֹנָנָא רַב קֳדָם יְיָ אַתְּ בֵּינָנָא בִּשְׁפַר קִבְרָנָא קְבַר יָת מִיתָךְ אֱנַשׁ מִנָּנָא יָת קִבְרֵהּ לָא יִמְנַע מִנָּךְ מִלְמִקְבַּר מִיתָךְ

קַבֵּל מִנָנָא רוֹבָּנָנָא רַב קֳדָם יְיָ אַתְּ בֵּינָנָא בִּשְׁפַר קִיבְרָנָא קְבַר יַת מִיתָךְ אִינַשׁ מִינָנָא יַת קְבוּרְתֵּיהּ לָא יִמְנַע מִינָךְ בְּגִין דְלָא לְמִיקְבַּר מִיתָךְ

אדני. ולא אדונינו. לשון המדבר. ואין מדרך מוסר לשום אחרים שותפים עמו:

נשיא אלהים. דרך גדולה בעבור כי אתה נביא:

יכלה. ימנע. כי ימצא בה"א גם באל"ף באחרונה:

נשיא אלהים - ולא גר ותושב ואין אתה צריך לקנות.

ובמבחר קברינו - במקום שקוברין שרי הארץ והרי לך קבר מזומן.

במבחר קברינו קבור. ואל תשהה מתך עד שתקנה כאמרם ז"ל כל המתים כלם כל המדחה מטתם הרי זה משובח:

מתך ד' במסורה הכא ג' וחד יחיו מתיך. וג' דהכא חסרים דבחד מת איירי וההיא דהתם מלא דאיירי ברבים ויש כאן רמז למה שאמרו שמתי ארץ ישיך דהם כתיב יחיו מתי מתיך דהם כתיב יחיו מתי מתיך דהכא יחיו מתיך דהתם:

לא יכלה ב' הכא ואידך בשבט עברתו יכלה. על כן לא יכלה ממך מקבור מתך כי צריך כל האדם לירא מן המות ואם לא יתן לו מקום קבורה גם לו לא יהיה מקום קבורה:

וכוונת מה שאמרו לו: שמענו אדני, קבל מאתנו את תואר הכבוד הזה, עד שתמיד ידברו אליו כך. ולולא שקיבל לא היו רשאים (לעשות) כך. וכגון מה שנאמר ביהואש: "ואחרי מות יהוידע הכהן באו שרי יהודה וישתחוו למלך", ונתכוונו לעבדו, ולא היה (המלך) נענש על כך, אם לא למה שאמר: "אז שמע המלך אליהם". ודייקו ואמרו: "נשיא אלהים", כי הנשיאות על שני פנים: נשיא בענייני העולם הזה, כאמרך "החוי נשיא הארץ", "שנים עשר נשיאים לאמותם" ונשיא בענייני דת, ולפיכך אמרו לו: נשיא אלהים אתה בתוכנו. במבחר קברינו קבר את מתך, אלה בתי קברות של פשוטי העם, והוסיפו: איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך. כלומר, הנכבדים שבנו, וכיוונו בזה לעצמם. ותרגמתי, לא יכלה, 'לא יבכ'ל', כי מלה זו היא בת חמש הוראות: גמירה ככ': "ויבן שלמה את הבית ויכלהו"; כליון, ככ': "ושבט עברתו יכלה"; קמצנות, ככ': "ולכילי לא יאמר שוע"; וכליאה, ככ': "לא תכלה רחמיך ממני", ויכולת, ככ': "ולא יכלה עוד הצפינו" והנטיות בפועל שלהן שונות.

נשיא אלהים השיבו על ראשון ראשון, אמרת גר ותושב אינו כן אלא נשיא אלהים אתה ומה ששאלת לקנות אחוזת קבר פן יחרשו בו במבחר קברנו בקברנו המובחר שקוברים בו את השרים קבר את מתך וכבוד הוא לבקש לך מקום במבחר קברנו איש ממנו את קברו אפי׳ קבר המיוחד לו בחייו.

שמענו וגו׳. פירוש: קבל דברינו שאנו אומרים לך לעשות, והוא שאתה תבחר הקבר המובחר שבקברים וקבור מתך, ואינך צריך לשאול רשות לומר, מקום פלוני אני חפץ, ולא לתת שויו. והטעם הוא איש ממנו את קברו לא יכלה וגו׳, והרי נתינת רשות מעתה נתונה לך. וטעמם כדי שלא יתעכב מתו לפניו כמו שבא בטענתו. ואמרו נשיא וגו׳ יתבאר בסמוך:

אדני. פירוש אדון, ואינו כנוי ליחיד, וכמו ״אדני צדק״ שביהושע (יהושע י:א).

שמענו. אמר השליח בשם הרבים המשלחים:

אדני. אמר השליח מעצמו:

נשיא אלהים. יש שני מיני גדולה והנהגה. א׳ מנהיג המדינה בחכמה ונקרא נשיא. ב׳ מנהיג אנשי העולם בעניני אלקות איש ואומה בשם אלהיו ויקרא איש אלהים. וא״א הי׳ מצוין בשני דברים. וכדאי׳ בב״ב ס״פ הספינה דצ״א. בשעה שמת א״א עמדו עליו בחבורה ואמרו אוי לעולם שאבד מנהיגו ואוי לספינה שאבדה קברניטה. שני משלים הללו. דמנהיג העולם הוא דבר יקר להשיג חכם ונבון ושארי מדות. משא״כ קברניט לספינה מלאכה ואומנות היא ואינה חכמה וא״כ כשאבד מנהיג העולם קשה יותר מאבידת הקברניט. אבל בדבר א׳ הוא להיפך כשמת מנהיג העולם לא יחרב העולם לשעה. משא״כ כשאבד הקברניט של הספינה. הספינה בסכנה. ואמרו על א״א שהי׳ שתי מיני אבדות. בהנהגת המדינה היה כמו מנהיג חכם נעלה. ובהנהגת עבודת אלהים הי׳ קברניט לספינה. ועתה אמרו לו שאתה נשיא היינו מנהיג העולם ומדיני. אבל לא בכח החכמה לבד אלא נשיא אלהים. בשם אלקות:

במבחר קברינו. היינו אחוזת קברינו הכבודה ביותר בכאן:

איש ממנו את קברו. מה שמפריש לעצמו והוא בראש האחוזה:

ל (ממ"ש), אע"פ שזה בסוף בה"א וזה באל"ף, מכל מקום שוין בפירושו, אבל אין פירושו לשון כליון, כמו (לעיל י"ח כ"א) עשו כלה, כלה ונחרצה (ישעיה י' כ"ג), שהם בה"א לבסוף כמו הכא לא יכלה, דכאן אין לו שום משמעות אם הוא לשון כליון וק"ל: