בראשית כא, ל

בעבור תהיה לי. זאת:

לעדה. לשון עדות של נקבה, כמו (להלן לא נב) ועדה המצבה:

כי חפרתי את הבאר. מריבים היו עליה רועי אבימלך ואומרים אנחנו חפרנוה, אמרו ביניהם כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו היא, ועלו לקראת אברהם:

וַאֲמַר אֲרֵי יָת שְׁבַע חוּרְפַן תְּקַבֵּל מִן יְדִי בְּדִיל דִּתְהֵי לִי לְסַהֲדוּ אֲרֵי חֲפָרִית יָת בֵּירָא הָדָא

וַאֲמַר אֲרוּם יַת שְׁבַע חוּרְפַן תְּקַבֵּל מִן יְדִי מִן בִּגְלַל דְתֶהֱוֵי לִי לְסַהֲדוּ אֲרוּם חֲפָרִית יַת בֵּירָא הָדָא

לעדה. כמו לעדות. ודע כי מלת שבועה עקרה שבעה ובמלת או השבע שבועה אפרשנה:

כי את שבע כבשות תקח מידי. על דרך שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה כי היה זה עדות הסכמת הבעלים והודאתם בדבר:

בעבור תהיה לי. הברית לעדה. על הודאתך כי חפרתי את הבאר הזאת:

כי את שבע כבשת תקח מידי אמר לו הקב״ה אתה נתת לו שבע כבשות חייך שאני משהה שמחת בניך שבעה דורות והם מחריבים מבניך שבע משכנות, אהל מועד גלגל שילה נוב גבעון ובית עולמים תרין. ושבעה חדשים ישהה ארוני בבית בשדה פלשתים וזהו שנאמר בתהלים ואויבי חיים עצמו אמר דוד מה שנתת לאבימלך לשלש דורות נתן לאברהם לשבעה דורות שהרי משה שביעי לאברהם ועדיין פרעה נכדו של אבימלך קיים.

כי חפרת את הבאר הזאת. ולא יגזלוהו ממני:

כי את שבע כבשות וגו׳. ולקח מספר שבע דוקא ולא מספר אחר ומפרש.

ק והא דלא כתיב לעד וכתב לעדה מפני שהוא לשון נקיבה, כי עדה לנקבה כמו עד לזכר:

ר דאם לא כן איך הוכיח זה, דאין לומר על ידי עדים, אם כן מאי טעם דעבדי אברהם שלא תבעו לפני אבימלך שהרי היה להם עדים וק"ל: