בראשית כ, טז

ולשרה אמר. אבימלך, לכבודה כדי לפיסה הנה עשיתי לך כבוד זה, נתתי ממון לאחיך שאמרת עליו אחי הוא, הנה הממון והכבוד הזה לך כסות עינים:

לכל אשר אתך. יכסו עיניהם שלא יקלוך, שאלו השיבותיך ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהצרכתי לבזבז ממון ולפייסך, יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך ועל ידי נס:

ואת כל. ועם כל באי העולם:

ונכחת. יהא לך פתחון פה להתוכח ולהראות דברים נכרים הללו ולשון תוכחת בכל מקום ברור דברים, ובלע"ז אישפרובי"ר [לבחן] ואונקלוס תרגם בפנים אחרים, ולשון המקרא כך הוא נופל על התרגום הנה הוא לך כסות של כבוד על העינים שלי ששלטו בך ובכל אשר אתך, ועל כן תרגומו וחזית יתיך וית כל דעמיך. ויש מדרש אגדה אבל ישוב לשון המקרא פרשתי:

וּלְשָׂרָה אֲמַר הָא יְהָבִית אֶלֶף סַלְעִין דִּכְסַף לְאָחִיךְ הָא הוּא לִיךְ כְּסוּת דִּיקָר עַיְנִין חֳלַף דִּשְׁלָחִית וּדְּבַרְתִּיךְ וַחֲזֵית יָתִיךְ וְיָת כָּל דְּעִמָּךְ וְעַל כָּל מָה דַּאֲמָרַת אִתּוֹכָחַת

וַאֲמַר אֲבִימֶלְךְ הָא אַרְעִי קַדְמָךְ וּבִדַתָקֵן בְּעֵינָךְ תִּיב

וּלְשָרָה אָמַר הָא יְהָבִית אֶלֶף סַלְעִין דִכְסַף לְאָחוּךְ הָא כַסְפָּא הַהוּא יָהִיב לָךְ מַתָּנָה חֲלַף דְאִתְכַּסְיַת מִן עֵינוֹי דְאַבְרָהָם בַּעֲלִיךְ לֵיל חַד וּמִן כָּל מַה דַהֲוָה עִמִי דְעַל כּוֹלָא אִיתְוַכַּחַת הָא אִילוּ יְהָבִית כָּל מַה דַהֲוָה לִי לֵית אֲנָא כְּמֵיסַת אִתְוַכְּחָן מִילַיָא וִידַע אַבְרָהָם צַדִיקָא דִי לָא חַכְמִית יָתָךְ:

הנה נתתי אלף כסף לאחיך היו הצאן והבקר והעבדים שנתן לו שוים אלף כסף ואמר לשרה הנה נתתי ממון רב לאחיך הנה הכסף לך כסות עיני כל המביטים ביפיך כי את עיניהם ואת ראשיהם החוזים יכסו מהביט בך ומהביט בכל אשר אתך אפילו בנערותיך ושפחותיך והנה לטובתך נתפשת בביתי כי ייראו ממך ויכסו עיניהם מראות בך באמרם המלך פדה נפשו על שלחו יד באשת הנביא והגיד הכתוב שפייס את אברהם בממון ואת שרה בדברים שלא יענש באחד מהם ואמר כי שרה לא נתפייסה לו אבל עם כל זה היתה מתוכחת עמו בטענות לאמר שלא תמחול לו ובשבחה דבר הכתוב ואברהם נתפייס ויתפלל עליו והוא כלשון ועם ישראל יתוכח (מיכה ו ב) אך דרכי אל פניו אוכיח (איוב יג טו) שם ישר נוכח עמו (שם כג ז) ויתכן שיהיה "אלף כסף" אלפי כסף ממון רב כיד המלך וכן הקטן יהיה לאלף (ישעיהו ס כב) לעם רב וכן השיבו נא להם כהיום שדותיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן והתירוש והיצהר אשר אתם נושים בהם (נחמיה ה יא) מאות רבות ממון גדול:

הנה הוא לך כסות עינים. י"א כי הוא רמז על כהות עיני בנה וזה דרך דרש. והישר בעיני שיהיה כסות עינים מושך עצמו ואחר עמו כמו אל בקצפך תוכיחני ורבים אחרים. והנה הוא לך כמו מכסה עינים בעבור אברהם שהוא בעלך והטעם שלא ישא את את עיניו עליך גם הוא כסות עינים לכל אשר אתך מהשפחו' שהם נשי עבדיו. ויהיה וי"ו ונוכחת כפ"א רפה בלשון ישמעאל ובמקרא אלפים כמוהו כמו ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. וטעם ונוכחת דברי משה שלא אמרה עוד שרה על אברהם אחי הוא. והנה פי' ואת כל. ועם כל זה נתוכחת שרה. וי"א כי הנה הוא לך על הכסף לקנו מלבוש ומלת נתתי מושכת עצמה ואחרת עמה וכן הוא הנה נתתי אלף כסף לאחיך לקנות לך בו מכסה כמו כסות שיהיה תאוה לעינים ונתתי לכל אשר אתך ואת כל אשר נתתי לאברהם צאן ובקר ועבדים ושפחות. ויותר נכון להיות פי' כאשר אמרתי כי אברהם הוא כסות עינים לך ולעבדים אשר אתך שהיו לך גם אשר נתתים גם אני:

ואת כל. ועם כל בני אדם הוא לך כסות עינים:

ונוכחת. דברי משה ויעמוד טעם הוי"ו במקומו. והגאון אמר שהוא מן נוכח ואין דבר נכוחים:

ולשרה אמר - דברי פיוסים ותנחומים הנה לקחתי אותך בתחילה לא באונס ולא בכוח אלא כמנהג נשואין, שהרי נתתי מהר ומתן אלף כסף לאחיך, בשביל שהייתי סבור שהיה אחיך כמו שאמרת לי ולא זהו מתן של צאן ובקר שנתן אבימלך לאברהם לבסוף, אלא קודם שהביאה אל ביתו שאפילו פרעה שנענש יותר כתיב בו: ולאברם היטיב בעבורה קודם נישואין וכל שכן אבימלך.

נתתי אלף כסף - מתחלה, כדכתיב בפרעה, וכדכתיב: הרבו עלי מאד מהר ומתן. וכדכתיב: ומגדנות נתן לאחיה ולאמה.

הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל - אלף כסף שנתתי לאחיך בתחילה כבוד גדול הוא לך, וכסות עיניהם של כל בני ביתך אשר אתך וגם לכל העולם, שלא יסתכלו בך לגנאי לומר: אשה זו מנהג הפקר נהג בה אבימלך, כי הכל ידעו כי דרך כבוד לקחה ובעל כורחו החזירה.

כסות עינים - שלא יראו בך לגנאי, כדכתיב: וכסה את עין הארץ. ולא יוכל לראות את הארץ. וכשמסתכלים באדם לבזותו כתב: לראוה בך. עיני תראינה בה. ותחז בציון עינינו.

ונוכחת - מפורסם ומתווכח יפה, כי דרך כבוד נהגתי בך ואל תשימי ללבך רק טוב. זהו עיקר לפי פשוטו, כי לכבוד של שרה אמר אבימלך כל זה ולא לקנתר ולהוכיחה.

הנה נתתי אלף כסף לאחיך. למוהר כמנהג לוקח בת איש או אחותו לאשה:

הנה הוא לך כסות עינים. מלבוש של כמה גונים שהיו לובשות הנשים לכבוד כי אמנם המוהר שנתתי מורה על כבודך שלא לקחתיך לזונה ולא לפלגש אבל לקחתיך לאשה ולא עזבתיך כל כך מהרה לולי ה' שהיה לך והוצרכתי להחזירך:

לכל אשר אתך. לעיני כל אשר אתך ובני ביתך:

ואת כל ונוכחת. ובעיני כל שומע ובעיני כל נוכחת שתבקש אולי לגנותך כמנהג הנשים המוכיחות ומגנות זו את זו במילי דערוה:

הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אלף לשון למוד כמו ואאלפך חכמה כסף לשון חימוד כי נכסוף נכספת. והפי' הנה נתתי ולמדתיך עצה טובה וחמודה על אודות אחיך. לאחיך על אחיך על אודות אותו שאמרת עליו אחי הוא הנה. וי"מ אלף כמו שגר אלפיך כסף לשון חימוד כדפירש"י הנה הוא לך כסות עינים אותו שם דאח שאת קוראה לו לשון כיבוד וצנוע הוא שלא לומר בעלי הוא ולמה תאמר כן לכל אשר אתך כלו' לאנשים הרגילים אצלך שיודעים שבעליך הוא:

ואת כל ונוכחת. אבל לכל העולם שאין מכירין בדבר תוסרי ותוכיח שלא תאמרי אחי הוא שלא תבא לידי תקלה:

ולשרה ב' במסורה ולשרה אמר. ולשרה בן. שכתוב כאן גבי שרה הנה הוא לך כסות עינים רמז שיהיה בן לשרה שיהיה לו כסות עינים דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות:

הנה נתתי אלף כסף לאחיך. אמר זה על מה שהזכיר למעלה צאן ובקר ועבדים ושפחות שהיו שוים אלף כסף, לאחיך אותו שאמרת שהוא אחיך, והכסף הזה הוא לך כסות עינים שיכסו עיני המביטים בך כשנתתי אותו לאחיך ולא לך, שאלו נתתי לך היו הכל מרננין ואומרין ראו מה נתן לה באתננה אבל עכשיו שנתתי לאחיך יאמרו המלך הוצרך לפדות עצמו ונתן ממון על כרחו והלא הוא שונא לאברהם וחפץ בו שימות, והענין הזה יהיה לך פ"פ לכל האנשים אשר אתך ועם כל באי עולם תוכלי להתוכח ולהצדיק את עצמך.

ויש שפירשו ואת כל ונוכחת ועכ"ז היתה שרה מתוכחת עמו ולא רצתה למחול לו עלבון התפיסה וכ"ז מתוך הענוה הגדולה אשר לה, או יהיה ואת כל דבק למעלה לכל אשר אתך ואת כל, ויהיה ונוכחת כלומר ראוי לך שתהיי נוכחת מזה עתה, ודעת רז"ל כסות עינים שהוא קללה שנתקיים בזרעה, ומכאן דרז"ל אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך.

ויש שפירשו עוד כי הנה הוא שתאמרי אחיך כסות עינים ודרך מוסר ולמי לכל אשר אתך כלומר עם בני ביתך, אבל עם כל העולם ונוכחת תהיי נוכחת שלא תאמרי כן כי אפשר שתבואו לידי מכשול.

ובמדרש כסות עינים עשו לה כסות שיהיו הכל מביטים ביפיה ולא בנויה. ד"א כסות עינים שהיא עשויה עינים עינים:

הנה נתתי אלף כסף לאחיך לאותו שאמרת אחי הוא שכן היה דרכם לתת לקרובי הכלה כמו שמצינו באליעזר.

הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ענוה היא זו ואין לאומרה אלא לעם אשר אתך שהרי הם יודעים שהוא אישך ולא יכשלו בך.

ואת כל ועם כל אחרים תהיי מוכחת שלא לומר עוד כך שלא יכשלו בך שאני דמיתי כך. וי״ו דונכחת יתירה וכמו כן יש הרבה וכתרגום ירושלמי הא יהבית אלף סלעין דכסף לאחיך הא כספא ההוא יהבית לך מתנה חלף על דאיתכסית מן עינוהי דאברהם בעליך לית חד סמן כל דהוה הוה לי לית אנא כמיסת דאיתווכחון מיליא דידע אברהם צדיקא דלא חכימית יתך. ד״א הנה נתתי אם נתתי אלף כסף ולא דבר אחר לאותו שאת אומרת אחי הוא, הנה הוא לך דבר זה כסות עינים דבר הסמוי ונכסה מן העין שיכולת להסתירו ואת תתבישי בדבר שיאמרו נתן ממון לבעלה בצינעא כדי לפייסו אחר שעשה כל רצונו ממנה, אבל עכשיו שנתתי לו צאן ובקר דבר הידוע והנגלות לעינים ואת כל ונכחת תתווכחי עמם לומר ידים מוכיחות שלא קרבתי אליך מאחר שנתתי לו כזאת, והשיבותיך לו בעל כרחי. ד״א הנה אברהם אחיך הוא לך כסות עינים מעלים ומכסה מעיני כל חי שאת אשתו ולכל אשר אתך הוא מצוה לעשות כך ואת כל ונוכחת וגם לכל העולם היית מתווכחת לומר אחי הוא וא״כ לא פשעתי כל כך.

הנה נתתי אלף כסף לאחיך. פשט הכתוב לאותו שאתה אומר שהוא אחיך נתתי אלף כסף והנה הוא לך כסות עינים כלו' לשון נאה הוא לקרא אישיך אחי לכל אשר אתך לפני בני ביתך תקראי אחי אבל ואת כל כלו' בפני כל העולם תקחי תוכחה ומוסר שלא תקראי אותו אחי כי כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם:

ולשרה אמר. כדי שתתפייס גם היא:

הנה נתתי אלף כסף. שוה אלף כסף:

הנה הוא לך. הממון:

כסות עינים. שמכסה ממך בושת בעיני בני אדם:

לכל אשר אתך. יכסה שלא יבושו גם הם במה שלקחתיך:

ואת כל ונוכחת. שהוא מוכיח שלא נגעתי בך ותוכלי להוכיח לכל על פניהם שאת טהורה שמאחר שנתתי ממון לאברהם כדי לפייסו ולקחו ונתפייס ידוע שהוא יודע שלא קרבתי אליך שאם לא היה יודע כן לא היה לוקח כן ממון שבעולם כי היא קנא חמס גבר ולא יחמול ביום נקם ואם יתן את כל הון ביתו כמו שכתב במשלי (ו' ל"ד) וכן גם יש לך להתפייס בכך. ולפי מה שתרגם אונקלוס הכי קאמר הנה הוא לך הממון הזה כסות עינים כלו' כסות של גוונים וצבעונים וכמו (יחזק' א') וגבותם מליאות עינים שהוא לשון גוונים וכן (זכריה ב') על אבן אחד שבעה עינים וכן עד שתקלוט את העין בתלמוד. ולכל אשר אתך כי כן התניתי שיהא להם כסות מזה הממון כדי שיהנו כולם משלי ויתפייסו, ואת כל ונכוחת שיהא נודע לכל שטהורה את ולא נגעתי בך כמו שפי'. וגם יש מפרש ואת כל ונוכחת מעתה ועם הכל תהא מוכחת שאת אשתו ולא תאמר אחי הוא שלא יבא עוד הדבר לידי תקלה וקלון. וי"ל שלכך בא המאמר אל אבימלך ולא לפרעה אלא הוכיחו ע"י נגעים לפי שאבימלך בדק הרבה ולא סמך על אחרים עד שבדק בו ובה כמו שפי' למעלה אבל פרעה לא דקדק אלא שהללו השרים ואמרו לו שהוא אחותו כמו שאמר לו בסוף למה אמרת אחותי היא ואינו אומר למה אמרת לי:

ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף אלף הוא מלשון ואאלפך חכמה כסף הוא מלשון נכספה וגם כלתה יאמר מוסר חשוב ולימוד חשוב אני רוצה ללמד אותך לזה שאת קורא אחיך והלימוד הוא שדבר צנוע הוא שתהיה קורא לבעליך אח שהוא מגונה לקוראו בעל והנה הוא לך כסות עינים ודבר צנוע לקראו אח אבל זה דוקא בביתך לכל האנשים והנשים שבביתך וזהו לכל אשר אתך שמכירים ויודעים שאינו אח אבל עם כל שאר האנשים ראוי שתהיה נוכחת ותקח מוסר ותקרא אותו בעלי כדי שלא יקרה ליך מקרה כזה:

ולשרה אמר וגו׳ הנה הוא לך. הוא קאי על אברהם ואמר כי קבל פיוס מאברהם שהשיב תשובה נצחת שירא שלא יהרגוהו. אבל על שרה לא מצא ישוב וא״כ חטאה בשתים שקרובה היתה לזנות וגם להביא חטא על אחרים. אבל בשביל אברהם לא תבא לשום דבר. וזהו דברו שאחיך הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך שמכסה עיני ב״א שלא יסתכלו בך:

ואת כל ולא תענש על כל מה שיש להאשים אותך. אבל באשר שאת אשת אברהם והוא גדול בעינינו הנני מעלים עין מלענשך וזהו שהקדים הנה נתתי אלף כסף סך מסויים לפייסו לאות כי גדול מאד בעיניו וסיים כי לגדלו וחשיבותו הוא לך כסות עינים מכל אשר יש להאשימך:

ונוכחת. בראותה כי הוא נושא עליה אשמה התוכחה עמו להראות כי צדקה ממנו:

ולשרה אמר. שחוץ מזהנתתי אלף כסף לאחיך, הרי פייסתי אותו בהון רב ועצום, וזה לך כסות עינים ונוכחת, פי' שהדבר שיש עליו חשד ולזות שפתים ורוצים להסיר החשד והלזות, הנה ההמון הבלתי משכילים יסירו החשד מלבם ע"י כסות עינים, היינו ע"י שיראו בעיניהם דברים שהם הפך החשד, כמ"ש כי האדם יראה לעינים, וצריך לכסות עיניהם באיזה דבר שלא יראו את החשד, ולהמשכילים צריך להביא הוכחה עפ"י השכל להסיר הדבר מלבם. והמתנות הגדולות שנתתי לאחיך, יהיו בין כסות עינים לפני ההמון הרואים לעינים, בין נוכחת שהיא הוכחה וברור לפני המשכילים, שממה שהתרפסתי בהון עצום עד שמחל לי, נודע כי אלהים רב ריבו ולא נתנני לנגוע בה, ושהוא איש אלהים. וזה בין לכל אשר אתך בין את כל, ר"ל שיועיל בין נגד האנשים אשר אתך שהם בני ביתך, בין את כל, שהוא לכל בני העולם:

ר כלומר ואע"פ שאבימלך לא נתן לאברהם אלא כדי שיתפלל עליו, כמו שפירש לעיל (פ' י"א ד"ה ויתן), ואיך אמר לשרה שלכבודה נתנה לו, לא היפך הדברים אלא כדי לפייסה, והקשה מהרא"ם וא"ת מנא ליה לרש"י שנתנם לאברהם כדי לפייסו, דילמא כשנתנם לאברהם על מנת כן שיהיו לכבודה, י"ל שמדברי השם שאמר לו (לעיל פ' ז') השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך, ידענו שכל עצמו של אבימלך לא היה אלא לפייסו כדי שיתפלל עליו, ומסתמא המתנות נמי נתן לו בשביל זה, ונ"ל דאי משום כבודה למה נתנה לאברהם, לשרה היה לו ליתנם ולא לאברהם, כי זה היה לה לכבוד יותר לפי דברי אבימלך, אלא ודאי עיקר נתינה לאברהם היה כדי להתפלל עליו, ודבריו עם שרה לא היה אלא לכבודה ולפייסה אמר כך וק"ל: