בראשית כ, טו

הנה ארצי לפניך. אבל פרעה אמר לו (לעיל יב יט) הנה אשתך קח ולך, לפי שנתירא שהמצריים שטופי זמה:

וַאֲמַר אֲבִימֶלֶךְ הָא אַרְעִי קֳדָמָךְ בִּדְתַקִּין בְּעֵינָיךְ תִּיב

וּלְוַת שָרָה אָמַר הָא יְהָבִית אֶלֶף סִלְעִין דִכְסַף לְאָחוּךְ הָא אִינוּן לָךְ תַּחְמְדָא דְעַיְינִין חֲלַף דְאִתְכַּסִית מִן בַּעֲלִיךְ לֵילְיָא חָדָא וְחָמִית יָתָךְ דְאִילוּ יְהָבִית יַת כָּל דַהֲוָה לִי לָא הֲוֵינָא כְמֵיסַת וְאִתְוַכְּחָן מִילַיָא וִידַע אַבְרָהָם אֲרוּם לָא קָרֵיב אֲבִימֶלֶךְ לְוַת שָרָה אִנְתְּתֵיהּ

ויאמר אבימלך. כבר באר הרי"א, שבזה הראה לכל שלא נגע בה, כי האשה שהשתמש בה המלך יזהרו משישתמש בה הדיוט, וכמו שנראה ממעשה דאבישג, ופרעה שלקחה אל ביתו ע"מ שיקחנה לאשה אמר קח ולך, צוה שילך מארצו, וממ"ש הנה ארצי לפניך, ידעו כלם שלא נגע בה: