בראשית יט, לח

וּזְעֶרְתָּא אַף הִיא יְלִידַת בַּר וּקְרַת שְׁמֵהּ בַּר עַמִּי הוּא אֲבוּהוֹן דִּבְנֵי עַמּוֹן עַד יוֹמָא דֵין

וּזְעֵירְתָּא אוּף הִיא יְלִידַת בַּר וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ בַּר עַמִי אֲרוּם בַּר אֲבוּהָא הוּא אֲבוּהוֹן דְעַמָא דְעַמוֹנָאֵי עַד זְמַן יוֹמָא דֵין

והצעירה גם היא לרבות שגם הצעירה ילדה זרע מלוכה כאחותה זו נעמה העמונית שיצא ממנה רחבעם.

בן עמי. מעמי הוא אותו שהריתי ממנו:

הוא אבי מואב עד היום. כלו' עדיין הוא אב לאותה אומה שנקראת מואב כי עדיין לא נשתנה השם באומה אחרת כי פעמים ששם האומה משתנה ע"י שהיא גולה ואומה אחרת באין במקומן ונקראין על שם הראשונים כמו בני עשו שנקראו שעיר על אשר ירשו את ארץ שעיר ולכך מגיד לך הסופר שעדיין לא נשתנה שמותן כי בדבר שאין לו הפסק לא שייך לומר עד היום [הג"ה]:

גם היא. משום דלידת ב״ז תלוי במי שמזריע תחלה כדאי׳ בנדה פ״ג. וזה תלוי במי שתאותו מרובה. ולפי שלא היתה תאות הצעירה חזקה לזה המעשה כמש״כ לעיל. וא״כ היה ראוי שתלד בת אבל בהשגחה ממנו ית׳ ילדה גם היא בן.

והצעירה, יספר שלא היה כמחשבתן שאחת תוליד בן והשניה בת וישאו זא"ז, כי הצעירה גם היא ילדה בן לא בת, וע"כ קראה שמו בן עמי לא מואב, כי הוא למותר שלא יקים לאב זרע, והכתוב אומר כי עקר ההשגחה בהריון זה היה מפני שהוא אבי בני עמון שיצא ממנו אומה גדולה שקיימת עד היום, וכן לא נתקיים כמחשבתן שיקראו ע"ש לוט, כבני עשו שנקראו בשם עשו או אדום. והם נקראו בשמות בפ"ע מואב ועמון, ונקראו בשם בני לוט לא בשם לוט, כי היו אומות מפורדות בשם פרטי בפ"ע: