בראשית יט, כו

ותבט אשתו מאחריו. מאחריו של לוט:

ותהי נציב מלח. במלח חטאה ובמלח לקתה אמר לה תני מעט מלח לאורחים הללו, אמרה לו אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה:

וְאִסְתְּכִיאַת אִתְּתֵהּ מִבַּתְרוֹהִי וַהֲוַת קָמָא דְּמִלְחָא

וְאִיסְתַּכְּלַת אִינְתְּתֵיהּ מִבָּתַר מַלְאָכָא לְמִנְדוֹעַ מַה הֲוֵי בְּסוֹף בֵּיתֵיהּ דְאִיבָהּ דְהִיא הֲוַות מִבְּנַתְהוֹן דִסְדוֹמָאֵי וּמְטוּל דְחָטָת בְּמִלְחָא בְּפִירְסוּמֵי עַנְיָא הָא הִיא עֲבִידָא עַמוּד דְמֶלַח

עַל דַהֲוַת אִתְּתֵיהּ דְלוֹט מִן בְּנֵי בְּנֵיהוֹן עַמָא דִסְדוֹם אִסְתַּכָּלַת מִן בַּתְרָהּ לְמִיחֲמֵי מַה הֱוֵי בְּסוֹף בַּיְיתֵיהּ דְאָבוּי וְהָא הִיא קַיָימָא עַמוּד דְמֶלַח עַד זְמַן דְתֵיתֵי תְחִיָה דְיֵיחוּן מֵתַיָא:

מאחריו מאחרי לוט שהיה הולך אחריהם מאסף לכל ביתו ממהרם להמלט:

מאחריו. מאחרי לוט:

נציב. כטעם מצבה כי נשרפו עצמי' בגפרית והיתה עם מלח כי כן כתוב גפרית ומלח וגו' כמהפכת סדום. גס זה הפסוק יורה שנמלטה צוער גם כן אמד המלאך:

(ותבט) אשתו בגימטריא היא עירית:

ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח. יתכן לפרש מאחרי המלאך ההופך, שכתוב בו למעלה ויהפך כי הוא ההופך הממטיר גפרית ואש מאת ה' מן השמים, ועל כן לקתה בנציב מלח שהוא מכח האש. ומה שהזכיר משה (דברים כט) אשר הפך ה' על כן הוא אומר באפו ובחמתו, והוא המלאך שקראו אף וחמה.

ותהי נציב מלח. כתב החכם ר' אברהם ן' עזרא ותהי הארץ. ועל דרך רז"ל ותהי, אשתו. וכן במדרש בא עני על פתחה לשאול ממנה מלח ולא רצתה ליתן לו, ובשביל כן נענשה מדה כנגד מדה, היא חטאה במלח ולקתה בנציב מלח.

ותהי נציב מלח במלח חטאה כמו שפרש״י לפיכך כשעברה צווי המלאכים לקתה בלקוי סדום. דבר אחר ותבט אשתו מאחריו ותהי כל הארץ נציב מלח שכן גפרית ומלח שרפה כל ארצה.

ותבט אשתו. היתה מבטת מתאחרת שלא היתה ממהרת לילך מיש"א אלו"ט דגרדוט"א עד שנשארה מאחריו והדביקתה הענן הנפשט ונפרש עליה מן הגפרית ומן המלח כי במקום שנופל גפרית נופל מלח עמו שנא' גפרית ומלח שריפה וגו':

ותהי נציב מלח. כלו' מצבה ותל שכולה נפל עליה מלח שלא היה נראה שמעולם היתה שם אשה שהיתה מכוסה כולה ונראה שיש שם תל מלח. לפי שפושטו של הפסוק אבל העולם אומרים כי גופה נהפך להיות מלח ועדיין היא נראת בארץ ההיא:

ותהי נציב מלח אמר ר"א ותהי הארץ ואם כן למה הזכיר הבטת אשתו מאחריו אלא ותהי אשתו נציב מלח ובמדרש בא עני על פתחה לשאול ממנה מלח ולא רצתה:

ותבט אשתו מאחריו. של לוט כפרש״י. והוא פלא מה תלה העונש במה שהביטה אחרי לוט. אבל יש בזה סוד. דבשעת הזעף ר״ל המזיקים מתגרים ומתחרים ביותר עם אנשים החשובים וכדאיתא באיכה רבתי דבין י״ז בתמוז לט׳ באב שהדין שולט אסור למלמד תינוקות לייסר את התינוקות. ולא הזהירו כמו״כ לשוליא דנגרי אלא למלמדי תינוקות בחירי עם ה׳. וכעין דאיתא בע״פ דת״ח אסור לצאת יחידי בלילה מפני שהשטן מתקנא ומתגרה בו. מש״ה באותה שעה אחרי שכבר החל הזעף ועדיין היה לוט בדרך. היה השטן מרקד אחריו אלא שלא בא לפניו והכי אי׳ באיכה רבתי עוד שם שהמזיק רודף אחורי האיש ומש״ה כאשר הביטה אשת לוט אחריו פגע בה המזיק וע׳ שמות ז׳ י״ז:

ותהי נציב מלח. עי׳ במקרא כ״ט:

ותבט, ואשתו של לוט שהלכה מאחריו של לוט, לא האמינה לדברי המלאך שאמר אל תביט אחריך, והביטה לראות את המהפכה, ונדבק בה הנגף וגופה נהפך לנציב מלח להיות לאות על רשעתה, כי היו מעשיה כמעשה אנשי סדום כמ"ש חז"ל:

ה דקשה לרש"י למה לא כתיב מאחריה, אלא הכי פירושו כשהיתה מאחריו היתה מבטת, ומהרש"ל פירש מאחריו של לוט שהיתה סוברת מאחר שהיא נצלת בעבורו רשאית היא לראות מאחוריו, אך מאחוריה לא תביט עכ"ל: