דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת לך לך · בראשית פרק יז פסוק כג

בראשית יז, כג

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל־יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל־מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל־זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים׃

גימטריה של הפסוק כולו: 7,963 · 29 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק יז

8 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · ספורנו · רבנו בחיי · אור החיים · העמק דבר · שפתי חכמים

רש"י על בראשית יז, כג

בעצם היום. בו ביום שנצטוה, ביום ולא בלילה, לא נתיירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים, ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אלו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקים מצותו של מקום:

וימל. לשון ויפעל:

תרגום אונקלוס לבראשית יז, כג

וּדְבַר אַבְרָהָם יָת יִשְׁמָעֵאל בְּרֵהּ וְיָת כָּל יְלִידֵי בֵיתֵהּ וְיָת כָּל זְבִינֵי כַסְפֵּה כָּל דְּכוּרָא בַּאֲנָשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וּגְזַר יָת בִּשְׂרָא דְעָרְלָתְהוֹן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין כְּמָא דִי מַלֵיל עִמֵּהּ יְיָ

תרגום יונתן לבראשית יז, כג

וּדְבַר אַבְרָהָם יַת יִשְׁמָעֵאל בְּרֵיהּ וְיַת כָּל מַרְבְּיָינֵי בֵיתֵיהּ וְיַת כָּל זְבִינֵי כַּסְפֵּיהּ כָּל דְכוּרָא בְּאֵינָשָׁא בֵּיתָא דְאַבְרָהָם וּגְזַר יַת בִּשְרָא דְעוּרְלַתְהוֹן בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין כְּמָה דְמַלֵיל עִמֵיהּ יְיָ

ספורנו על בראשית יז, כג

בעצם היום הזה. שלא אחר:

רבנו בחיי על בראשית יז, כג

וימל את בשר ערלתם. השתדל תחלה במילתם ובאחרונה מל את עצמו, וכן כתוב אח"כ בעצם היום הזה נמול אברהם, שאלו הקדים מילתו למילתם היה חולה ומסוכן ולא היה אפשר להתעסק בהם:

אור החיים על בראשית יז, כג

ויקח אברהם וגו׳. להיות שישמעאל היה גדול בן י״ג שנה, לזה הצרך לקחתו בדברים להתרצות לו. וגם לילידי ביתו ומקנת כספו, כי היה בהם גדולים, ולקחם בפיוס, כי רצה שכלם יקבלו עליהם ברצונם מצות המלך.

כאשר דבר וגו׳. צריך לנו לדעת למה הצרך לומר ״כאשר דבר״ וגו׳, רואה אני כי כן עשה. ואולי שיכון לומר שאותו מעשה שלקח אותם ברצוי הוא כאשר דבר אתו אלהים.

עוד יכון לומר שלא נתעכב מעשות מצות ה׳ אלא תכף ומיד, כאשר דבר פרוש סמוך, וזה להודיע זריזותו עליו השלום בעבודת הקדוש ברוך הוא.

עוד יכון לומר על דרך אמרם זכרונם לברכה (עבודה זרה כז.) ״המל ימול״ – שצריך המל שיהיה הוא עצמו נמול. וזה הוא שאמר כאשר דבר אתו, פרוש שקדם הוא ומל עצמו תחלה ואחר כך מל האחרים. וכפי זה לא קשה למה לא הזכיר הכתוב מילת אברהם, כי משני טעמים יש לו להקדים עצמו: בין מצד הזריזות, קשוט עצמך וכו׳, בין מצד כדי שימול אותם כהלכה אשר צוהו ה׳ ״המל ימול״.

ומה שאמר הכתוב אחר כך: ״ואברהם בן תשעים ותשע שנה״ וגו׳ (בראשית יז:כד), זה להודיע הזמן שבו נמול, כשם שאמר ״וישמעאל בן שלש עשרה״, אף על פי כן הזכירו קדם. ולמה שפרשתי לא קשה, כי השמיענו הכתוב שהוא מל עצמו תחלה, כמו שכתוב ״כאשר דבר אתו״ וגו׳ על אופן שפרשתי.

חסלת פרשת לך לך

העמק דבר על בראשית יז, כג

כאשר דבר אתו. היינו בהלכות שבע״פ דוקא ביום ולא בלילה. וזהו בעצם היום הזה כאשר דבר אתו:

שפתי חכמים על בראשית יז, כג

ב כלומר אעפ"י שהיא בדגש, אינו מבנין כבד אלא מבנין הקל כלומר שמל את אחרים:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַיִּקַּחלָקַח פועלל-ק-ח124
אַבְרָהָםאַבְרָהָם שם פרטי248
אֶתאֵת מילית401
יִשְׁמָעֵאליִשְׁמָעֵאל שם פרטי451
בְּנוֹבֵּן שם עצם58
וְאֵתאֵת מילית407
כָּלכֹּל שם עצםכ-ל-ל50
יְלִידֵייָלִיד שם תוארי-ל-ד64
בֵיתוֹבַּיִת שם עצםב-י-ן418
וְאֵתאֵת מילית407
כָּלכֹּל שם עצםכ-ל-ל50
מִקְנַתמִקְנָה שם עצםק-נ-ה590
כַּסְפּוֹכֶּסֶף שם עצםכ-ס-ף166
כָּלכֹּל שם עצםכ-ל-ל50
זָכָרזָכָר שם עצםז-כ-ר227
בְּאַנְשֵׁיאִישׁ שם עצםא-י-ש363
בֵּיתבַּיִת שם עצםב-י-ן412
אַבְרָהָםאַבְרָהָם שם פרטי248
וַיָּמָלמוּל פועלמ-ו-ל86
אֶתאֵת מילית401
בְּשַׂרבָּשָׂר שם עצםב-ש-ר502
עָרְלָתָםעׇרְלָה שם עצםע-ר-ל740
בְּעֶצֶםעֶצֶם שם עצםע-צ-ם202
הַיּוֹםיוֹם שם עצם61
הַזֶּהזֶה כינוי17
כַּאֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר521
דִּבֶּרדָבַר פועלד-ב-ר206
אִתּוֹאֵת מילת יחס407
אֱלֹהִים—86
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Genesis – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.