בראשית יד, ז

עין משפט הוא קדש. על שם העתיד, שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין, והם מי מריבה ואונקלוס תרגמו כפשוטו, מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט:

שדה העמלקי. עדיין לא נלד עמלק ונקרא על שם העתיד:

בחצצון תמר. הוא עין גדי, מקרא מלא (דה"י ב' כ ב) ביהושפט:

וְתָבוּ וַאֲתוּ לְמֵישַׁר פִּלּוּג דִינָא הִיא רְקָם וּמְחוֹ יָת כָּל חֲקַל עֲמַלְקָאָה וְאַף יָת אֱמוֹרָאָה דְיָתֵיב בְּעֵין גֶּדִי

וְתָבוּ וְאָתוּ לְאַתְרָא דְאִתְפְּלִיג דִינָא דְמשֶׁה נְבִיָא עַל עֵינָא דְמֵי מַצוֹתָא הוּא רֵיקָם וּמְחוֹי יַת כָּל חַקְלֵי עֲמַלְקָאֵי וְאוֹף יַת אֱמוֹרָאֵי דְיָתִיב בְּעֵין גֶדִי

אל עין משפט על שם העתיד שעתידים משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין לשון רש"י (רש"י על בראשית י״ד:ז׳) מדברי אגדה (במד"ר יט יד) ולא הבינותי זה כי "קדש" זה הוא "קדש ברנע" כי הוא ב"איל פארן אשר על המדבר" וממנו נשתלחו מרגלים בשנה שניה שנאמר (במדבר יג כו) אל מדבר פארן קדשה וכתוב (דברים א יט כב) ונבא עד קדש ברנע ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ושם ישבו ישראל ימים רבים אבל "קדש" ששם משפט הצדיקים הוא במדבר צין שבאו שם בשנת הארבעים שנאמר (במדבר כ א) ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחדש הראשון וישב העם בקדש וגמר הפרשה אולי המדרש על השם בלבד הוא רמז הכתוב כי השם הזה "קדש" הוא יהיה עין משפט ואונקלוס (תרגום אונקלוס על בראשית י״ד:ז׳) אמר "מישר פילוג דינא" ולא ידעתי מהו אולי הוא מלשון פלגים יבלי מים (ישעיהו ל כה) מי פלג לשטף תעלה (איוב לח כה) וכן בלשון חכמים (אסתר רבה ה) "פלגו של ים" יאמר כי במישור ההוא מעין המשפט ועומק הדין כי היה מישור נאה מעותד למלכים שם ישבו לשפוט את כל הגוים בארצות ההם:

שדה העמלקי לשון רש"י (רש"י על בראשית י״ד:ז׳) עדיין לא נולד עמלק ונקרא על שם העתיד ולא ידעתי אם רצונו לומר כי משה רבינו קרא המקום בשם שהוא נקרא בימיו ואם כן אין בכאן דבר עתיד או מה העתיד הזאת שיתנבאו הגוים לקרוא המקום כן ולשון בראשית רבה (בראשית רבה מ״ב:ז׳) עדיין לא נולד עמלק ואת אמרת את כל שדה העמלקי אלא מגיד מראשית אחרית וזה דרך הדרש להם במקומות רבים גם בנהרות גן עדן אמרו (ב"ר טז ב) כלשון הזה וכוונתם לומר כי מעת צאת הנהרות נאמר כי הנהר הולך קדמת ארץ העתידה להיות לאשור והנכון בעיני בשדה העמלקי כי היה בימים הקדמונים אדם נכבד מבני החורי יושב הארץ ומשל על המקום ההוא ושמו עמלק ואליפז בכור עשו קרא שם בנו על שם האיש ההוא ואולי ממשפחת תמנע אמו היה ומשל גם במקום ההוא והיה שם אלוף עליהם:

אל עין משפט הוא קדש. הדרש ע״ז במ״ר אל עין שעשתה מדה״ד בעולם בקשו לסמותה. והביאור ע״ז דמש״ה הלכו בשובם לא״י והכו את האמורי היושב בחצצן תמר היא עין גדי שהוא בא״י לא שבקשו לכבוש א״י מיד הכנענים אלא שבקשו להגיע לאברם. ופי׳ הכתוב מה היה להם על אברם משום שעד כה היה מתנהג הכל בטבע בלי השגחה כלל. והנה אברם גרם שיהיה הכל בעין השגחה ולשפוט במדה״ד מש״ה בקשו לסמותה ומזה הטעם בא עמלק על ישראל כמש״כ בפ׳ בשלח. וע״ע בסמוך הוכחה לזה המדרש:

וישובו, אח"כ שבו ממערב למזרח ובאו עד קדש שהוא שבקצה גבול אדום, ואז היה שמה עין משפט, ושם הכו כל שדה העמלקי, ר"ל שאח"כ בימי משה נתישבו שם בני עמלק כמ"ש עמלק יושב בארץ הנגב, וגם את האמורי היושב בחצצן תמר והיה קרוב לסדום כמו שנראה (ביחזקאל מ"ז י"ט), שלעתיד יהיה שם גבול א"י בצד דרום, כמ"ש בפירושי שם: