בראשית י, ט

גבר ציד. צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום:

לפני ה'. מתכון להקניטו על פניו:

על כן יאמר כנמרד. על כל אדם מרשיע בעזות פנים, יודע רבונו ומתכון למרוד בו, יאמר זה כנמרוד גבור ציד:

הוּא הֲוָה גִבַּר תַּקִּיף קֳדָם יְיָ עַל כֵּן יִתְאֲמַר כְּנִמְרֹד גִּבַּר תַּקִּיף קֳדָם יְיָ

הוּא הֲוָה גִבַּר מְרוֹדָא קֳדָם יְיָ בְּגִין כֵּן יִתְאַמֵר מִן יוֹמָא דְאִיתְבְּרִי עַלְמָא לָא הֲוָה כְּנִמְרוֹד גִבַּר בְּצֵידָא וּמְרוֹדָא קֳדָם יְיָ

הוּא הֲוָה גִבּוֹר בְּצַיְידָא בְּחֶטְאָה קָדָם יְיָ דַהֲוָה צַיִיד בְּנֵי אֱנָשָׁא בְּלִישַׁנְהוֹן וַאֲמַר לְהוֹן רְחוּקוּ מִן דִינוֹ דְשֵׁם וְאִדְבְּקוּ בְּדִינוֹ דְנִמְרוֹד בְּגִין כְּדֵין יִתְאַמֵר כְּנִמְרוֹד גִבָּרָא גִבַּר בְּצַדְיָא בְּחֶטְאָה קָדָם יְיָ:

הוא היה גבור ציד לפני ה' צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום על כן יאמר על כל אדם מרשיע בעזות פנים ויודע רבונו ומתכוין למרוד בו יאמר זה כנמרוד לשון רש"י (רש"י על בראשית י׳:ט׳) וכן דעת רבותינו (עירובין נג) ורבי אברהם פירש הפך הענין על דרך פשוטו כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותן ופירש "לפני ה'" שהיה בונה מזבחות ומעלה את החיות לעולה לפני השם ואין דבריו נראין והנה הוא מצדיק רשע כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה והנכון בעיני כי הוא החל להיות מושל בגבורתו על האנשים והוא המולך תחלה כי עד ימיו לא היו מלחמות ולא מלך מלך וגבר תחלה על אנשי בבל עד שמלך עליהם ואחר כן יצא אל אשור ועשה כרצונו והגדיל ובנה שם ערים בצורות בתקפו ובגבורתו וזהו שאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה:

וטעם לפני ה'. שהי' בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם וזו דרך הפשט. והדרש דרך אחרת:

על כן יאמר. משל היה גם בימי משה:

לפני ה' - בכל העולם. וכן: ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים, בכל עולמו של הקב"ה לא הייתה עיר גדולה כנינוה.

לפני ה'. גבור מאד כענין עיר גדולה לאלהים:

על כן יאמר כנמרד גבור ציד. ולשמע גבורתו מלך בגויים כאמרו,

יאמר ג' במסודה. על כן יאמר כנמרוד, על כן יאמר בספר מלחמות ה', ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, מלמד שהיה נמרוד איש מלחמה ולוכד ערים כדכתיב ותהי ראשית ממלכתו בבל וזה הוא על כן יאמר בספר מלחמות ולציון יאמר שיהא כל הילוד בה גבור וגבה קומה כנמרוד ויהא ניכר ויאמרו הכל זה יולד בה:

גבר ציד לפני ה' בעולם, וכן עיר גדולה לאלקים בכל עולמו של הקב״ה לא היתה עיר גדולה כמוה. ד״א לפני ה' ע״פ הדבור כמו ארור האיש לפני ה׳ אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו וכתיב בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה וגו׳ ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה׳ אשר דבר ביד יהושע בן נון. הא למדת שלפני ה׳ הוא ע״פ הדיבור אף כאן פירש ממרום נגזר על נמרוד שתצלח רוח גבורה עליו ויתפוש נצחו בכל אשר ילך.

על כן יאמר כנמרד על כן כל אדם אשר יריק את חניכיו לחנכו לתפוש חרב מברכו ברכה זו כנמרוד שגזר עליו הקב״ה להיות גבור ציד לצוד ציד שלא ישמט מידו חיה רעה דוב וחזיר יער וארי, כן תצלח בחרב זו שאני חוגרך ותתפוש נצחון בכל אשר תלך.

גבור ציד. לצוד ציד וללסטם בריות:

לפני ה'. פרש"י מתכוין להכעיס:

הוא החל להיות גבור. ציד בארץ אחר המבול כי לפני המבול היו הגבורים אשר מעולם שהיו גוזלים וחומסים ונטבעו במבול ואחר המבול התחיל נמרוד למרוד ולכך כתוב לפני ה' שאע"פ שטבע הק' האחרים העיז פניו ולא נכנע וע"כ יאמר על כל עז פנים זה כנמרוד שלא קבל תוכחתו של הק' אלא מעיז פניו והיה מלסטם הבריות:

הוא היה גבור ציד לפני ה'. אמרו רבותינו ז"ל צד דעתן של בריות בפיו למרוד בשם יתברך. על כן יאמר על כל רשע בעזות פנים יודע רבונו ומכוין למרוד בו כנמרוד. ופירש ר"א אבן עזרא שהיה גבור על החיו' לצוד והיה בונה מזבחות וממלה אותן לעולה לפני ה': וכתב הרמב"ן עליו והנה הוא מצדיק רשע כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה ואמר הוא החל להיות גבור כי עד ימיו לא מלך מלך והוא גבר תחלה על אנשי בבל עד שמלך עליהם ואחר כך יצא אל אשור והגדיל ובנה שם ערים בצורות בתקפו וגבורתו ואמר מן הארץ ההיא במלכו עליה יצא לאשור כמו ויצא עוג לקראתינו אדרעי וספר עוד בגבורתו כי גבר על החיות וצד אותם ואמר לפני ה' להפליג כי אין תחת כל השמים כמוהו בגבורה:

גבור ציד לפני ה׳. שבזה השלים בגבורתו רצון ה׳ ומיקרי עבד ה׳ כמו נ״נ הרשע שנקרא עבדי. ואע״ג שהרשיע לעשות בכ״ז משום שהיה שבט אפו של הקב״ה ובו השלים הקב״ה רצונו מש״ה נקרא עבד ה׳. וכך היה נמרוד הרשע:

על כן יאמר. על איש שהוא רשע ומ״מ מעשיו רצוים לפניו ית׳. וזהו דבר פלא וחידוש ונאמר על איש כזה. כנמרוד גבור ציד לפני ה׳:

הוא. גבורתו התחילה בציד החיות שהיו רבים בעת ההיא וכל מי שהיה גבור בצידת החיות היו מיחסים לו אלהות, ועז"א לפני ה', ועי"כ אסף אליו אנשים והתגבר אח"כ על בני אדם:

נ דקשה לרש"י הא בכל מקום שהוא, הוא לפני ה':