בכור שור על בראשית פרק י

גבור ציד. לצוד ציד וללסטם בריות:

לפני ה'. פרש"י מתכוין להכעיס:

הוא החל להיות גבור. ציד בארץ אחר המבול כי לפני המבול היו הגבורים אשר מעולם שהיו גוזלים וחומסים ונטבעו במבול ואחר המבול התחיל נמרוד למרוד ולכך כתוב לפני ה' שאע"פ שטבע הק' האחרים העיז פניו ולא נכנע וע"כ יאמר על כל עז פנים זה כנמרוד שלא קבל תוכחתו של הק' אלא מעיז פניו והיה מלסטם הבריות:

מן הארץ ההיא יצא אשור. כמו לאשור כלו' יצא למלוך באשור כמו ויבא ירושלים כמו לירושלים:

ואת רסן בין ננוה ובין כלח. עשה חיבור ורסן בין ננוה ובין כלח כמו רסן הסוס שהוא בראש הסוס וראש אחד ביד האדם ומחברן כמו ומתג ורסן, שעשה בניין בין שתי העיירות עד שהגיע הבניין לכאן לכאן וחבר שתי העיירות יחד ונעשו כולם עיר אחת גדולה ונקראו על שם ננוה וכן הוא אומר וננוה היתה עיר גדולה וגו':

וכנען ילד את צידון וגו'. י"א הם ולבסוף אמר ואחר נפוצו שהאחד נעשה שנים כמו יוסף שנחלק לב' שבטים והרי הם י"ב, ועל זה אמר משה יצב גבולות עמים למספר בני ישראל שנתן לי"ב שבטים י"ב בני כנען, ומשה קראן שבעה שהששה שהיו ושבין קרא להן שם בפני עצמן והאחרים כללן שם אביהם וקראן הכנעני:

פלג. הכי נזרק בפיו על שם העתיד. ובסדר עולם אומר נביא גדול היה עבר:

כי בימיו נפלגה וגו'. כלו' נחלקו שני חיי בני אדם כי עד פלג תמצא כלל השנים לבד הפרט ד' מאות ומפלג ואילך מאתים, והכל מפרשים על הפלגה נקרא פלג ואיכא למימר הא והא גרמא ליה לקרות פלג:

אחי יפת הגדול. לפי שבכל מקום מונה שם תחלה וכאן מנאן דרך תולדתן יפת חם ושם מגיד שזה דוקא יפת הוא הגדול: