במדבר לג, מ

וישמע הכנעני. כאן למדך שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל, לפיכך חזר וכתבה:

וּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַעֲרָד וְהוּא יָתֵב בִּדְרוֹמָא בְּאַרְעָא דִכְנָעַן בְּמֵיתֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

וּשְׁמַע עֲמָלֵק חַיָיבָא וְאִתְחַבֵּר בִּכְנַעֲנָאֵי וּמְלַךְ בַּעֲרָד וּבֵית מוֹתְבֵיהּ בְּאַרַע דָרוֹמָא כַּד אָתוּ בְנֵי יִשְרָאֵל וְאַגִיחַ בְּהוֹן וּגְמָרוּ יַתְהוֹן וְיַת קִירְוֵויהוֹן

וטעם וישמע הכנעני. כי נלחם עם ישראל בהיותם בהר ההר:

וישמע הכנעני. גם זה זכות להם כי לא אמרו כאבותם נתנה ראש גם בראותם מלחמה אבל נדרו נדר לה' ושלמו:

וישמע הכנעני מלך ערד. סמך פרשה וישמע הכנעני למיתת אהרן, והוא שדרשו מה שמועה שמע, שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכיון שנסתלקו חשב שנתנה רשות להלחם בהם.

וישמע הכנעני וגו׳. גם זה השמועה עוררה את הכנעני להתחזק וללחום עם ישראל. בשמעם כי אחד מראשי מנהיגי ישראל מת. ובמחנה ההולכת למלחמה הוא חסרון הניכר לבלבל ולהרוס הסדר. והרי הוא כספינה בלי קברניטא. מש״ה מצאו לבבם ללחום עם ישראל. לבד הסיבה שמבואר בפ׳ חקת ששמע כי בא ישראל דרך האתרים כמו שביארנו במקומו:

ט רוצה לומר לעיל בפרשת חקת גם כן כתיב אחר מיתת אהרן וישמע הכנעני וגו' אבל לא מוכח שם ששמע מיתת אהרן דאיכא למימר ששמע מה שאמר הקרא אחריו כי בא ישראל דרך האתרים אבל כאן לא מפרש אחריו מידי לכך מוכיח כאן שמיתת אהרן וכו'. או ר"ל ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה דכתיב ואהרן בן קכ"ג שנה במותו וישמע הכנעני אבל בפרשת חקת לא ידענו מה שמועה שמע אם מיתתו של אהרן אם בכייתם ששניהם כתובים שם: