במדבר לב, ל

וְאִם לָא יַעְבְרוּן מְזָרְזִין עִמְכוֹן וְיַחְסְנוּן בֵּינֵיכוֹן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן

וְאִין לָא יְעִיבְרוּן מְזַרְזִין עִמְכוֹן וְיַחְסְנוּן בֵּינֵיכוֹן בְּאַרְעָא דִכְנָעַן

ונאחזו בתככם. חלק להם כבוד כי הטעם אם לא יעברו חלוצים תוליכום עמהם בעל כרחם ונאחזו או אם יתנחמו ונאחזו בתוככם ובאת זו המלה כמשפט בעלי היו"ד כי אותיות אהו"י מתחלפים:

ואם לא יעברו. כפל את התנאי לר' מאיר ולר' חנינא בן גמליאל איצטריך שאם לא אמר הכי היה משמע שאם לא יעברו לא יחלקו לא כאן ולא בארץ כנען כדמפרש בקידושין, אם תאמר א"כ מצינו שלא ילחמו ושלא יעברו ויחלקו בארץ כנען בלא שום טורח אם ירצו, ואיכא למימר דהכי קאמ' אם לא יעברו תנו להם חלקם שתאמרו תחום פלוני יהא שלכם והם ילכו ויכבשוה אם ירצו ואתם תכבשו חלקכם המגיעכם:

ואם לא יעברו חלוצים אתכם. פרוש, הגם שיעברו אחר כך יאחזו בתוככם. וטעם אמרו ונאחזו בתוספת וא״ו ולא אמר ״יאחזו״, נתכון לרמוז דיוק הצלחתם הנשמע מפסוק ״אם יעברו״ על זה הדרך, ואם לא יעברו אין הצלחתם בארץ הלזו, ומעצמן יאחזו בתוככם לצד המצר להם בארץ, ונמצאו בטלו המצוה ושלהם לא הגיעם.

ואם לא יעברו חלוצים אתכם. הן לא ירא משה שמא לא יעברו כלל. כי לא ינוחו אותם עשרת השבטים המרובים לעבור על הבטחתם. ויקחו אותם בע״כ. אך אולי לא יהיו חלוצים. וזה א״א אלא ברצון ובחשק הלב. [וכ״כ התוס׳ קדושין דס״א ב׳] אזי ונאחזו בתוככם בארץ כנען. לפי הפשט האי בארץ כנען הוא בא למעט דוקא בא״כ. לא תניחו אותם לשוב לעה״י כלל. כי כבר פירשנו שאם לא היה נעשה כן. הי׳ עה״י מתחלק לי״ב חלקים. והיה שבט ראובן וגד נוטלים ג״כ איזה חלק בעה״י. אבל מפני הקנס התנה משה שאם לא יעברו חלוצים. אזי ונאחזו בתוככם רק בארץ כנען. ובעה״י לא יטלו חלק כלל. משום שהיה להם יפוי כח אם יעברו. מש״ה אם לא יקיימו. הפסידו חלקם שמה. כ״ז הוא פשטא דקרא. אבל בגמ׳ שם מפרשי בתוככם הוא בעה״י וכן בארץ כנען. ולמדו מדלא כתיב ונאחזו בארץ כנען לחוד. אלא בתוככם הוא בעה״י. ובארץ כנען פליגי שם למאי כתיב יע״ש: