במדבר ב, יז

ונסע אהל מועד. לאחר שני דגלים הללו:

כאשר יחנו כן יסעו. כמו שפרשתי, הליכתן כחניתן, כל דגל מהלך לרוח הקבועה לו:

על ידו. על מקומו ואין לשון יד זז ממשמעו, רוח שלצדו, קרוי על ידו, הסמוכה לו לכל הושטת ידו. אי"ן שו"ן איש"א בלע"ז [על ידו]:

וְנַטֵל מַשְׁכַּן זִמְנָא מַשְׁרִית לֵוָאֵי בְּגוֹ מַשִּׁרְיָתָא כְּמָא דְשָׁרַן כֵּן נָטְלִין גְבַר עַל אַתְרֵהּ לְטִקְסֵיהוֹן

וְיִטוֹל מַשְׁכַּן זִמְנָא מַשִׁרְיַת לֵיוָאֵי בְּגוֹ מַשִׁרְיָיתָא וּבֵית מַשִׁירְוֵיהוֹן בְּאַרְבַּעְתֵּי מִילִין מְרַבְּעַן בִּמְצִיעוּתָא הֲוָון נַטְלִין הֵיכְמָא דְשָׁרַן הֵיכְדֵין נַטְלִין גְבַר עַל תְּחוּמֵיהּ לְטִיקְסֵיהוֹן

ונסע אהל מועד בתוך המחנות. הנזכרות כי הגרשונים והמררים נוסעים בין דגל יהודה ובין דגל ראובן והקהתים נוסעים ועמהם אהרן ובניו בין דגל יהודה ובין דגל אפרים:

כאשר יחנו כן יסעו. שב אל המחנות שהם ישראל לא אל מחנה הלוים כי יחנה דגל יהודה למזרח כי הגרשוני שהוא למערב המקדש ומררי בצפון יחדו יסעו:

על ידו. פאה ומקום וכן יד הירדן ויד תהיה לך:

בתוך המחנות - שני דגלים נוסעים תחלה, ואחר כן המשכן והלוים, ואחר כן שני דגלים אחרונים.

כאשר יחנו כן יסעו - בכל ענין שהם סביב למשכן הארבעה דגלים, כך היו סביב דרך הליכתם, ודרך ימין נמנו הדגלים מזרח ודרום מערב וצפון.

ונסע אהל מועד. בתוך המחנות. בין שני הדגלים הנזכרים:

כאשר יחנו. שכשיגיע מחצית כל הדגלים יהיה המשכן מוקם לגמרי באמצע כולם כי תכף אחר דגל ראובן נסעו הקהתים נושאי המקדש שהוא עיקר המועד כאמרו ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת:

כאשר יחנו. ובכן היה אז כולו באמצע כל המחנות גם בעת המסע:

ונסע אהל מועד ומה שכתב וארון ברית ה׳ נוסע לפניהם הוא ארון שעשה משה שבו שברי לוחות מונחים והוא היוצא עמהם למלחמה.

בתוך המחנות. שזהו כבודו של מלך שחצי החיל הולך לפניו וחציו לאחריו ולפי שבני גרשון ובני מררי נוסעים בין דגל יהוד' ודגל ראובן כדי להכין המשכן כנגד הארון ואחר דגל ראובן בני קהת כדמפר' בבהעלותך ולכך אמ' בתוך המחנות ולא באמצע המחנות:

כאשר יחנו כן יסעו. כל דגל ודגל בפני עצמו והרחק זה מזה כמו שרחוקים בחנייתם כך פי' רש"י:

בתוך המחנת. הקודמים. היינו בני גרשון ובני מררי נושאי א״מ היו בין מחנה יהודה ובין מחנה ראובן. וכ״כ ראב״ע. וכן מבואר בפ׳ בהעלותך:

כאשר יחנו כן יסעו. דבישראל מבואר במצוה אשר כמו בחנייתם כן במסעיהם יהיו איש על דגלו. שהרי כתיב איש על דגלו יחנו וגו׳ ואח״כ כתיב ראשונה יסעו. אבל בלוים כתיב לעיל והלוים יחנו וכו׳ ובמסעם לא כתיב והרי היו כמה מהם שלא היה להם מה לשאת והלכו בטל והייתי אומר שלא היו מצוין ללכת עם נושאי המשא. מש״ה כתיב כאשר יחנו כן יסעו. כמו שהיו חונים כל בני גרשון יחד. כך בנסיעתם יהיו הולכי בטל:

איש על ידו. סמוך. כמו באיוב ב׳ הבקר היו חרשות והאתונות רועות על ידיהן. היינו סמוך לנושאי המשא אהל מועד:

לדגליהם. מפרש הטעם למאי נצטוו להיות סמוך לנושאי א״מ. היינו משום שהיה לדגליהם. דמחנה הלוים היה להם ג״כ דגל כל בית אב בפ״ע. והצווי היה שיהיו גם הלוים סמוך לדגליהם. והדגלים הלכו עם נושאי א״מ:

ונסע אהל מועד למ"ד בירושלמי כקורה היו מהלכים נסעו דגל מחנה יהודה ואחריהם בני גרשון ומררי ואחריהם דגל ראובן ואחריהם הקהתים ואחריהם שני הדגלים וע"כ פי' הראב"ע שמ"ש בתוך המחנות היינו בין מחנה ראובן ומחנה יהודה, ורש"י שפי' לאחר שני דגלים ע"כ מפרש שמ"ש ונסע א"מ הוא הארון, ולמ"ד בירושלמי כתבה היו מהלכים הוא כפשוטו שר"ל שבעת הנסיעה היו בתוך כמו בעת החניה, ולמ"ד כקורה היו מהלכים צ"ל שמ"ש כאשר יחנו כן יסעו מוסב על מחנה ישראל כי הלוים לא נסעו כאשר חנו כמ"ש הראב"ע ולמ"ד כתבה היו מהלכים הוא כפשוטו שמוסב על כולם:

ו ופירוש בתוך המחנות היינו מחנות ישראל שהן ד' מחנות שתים לפניו ושתים לאחריו ולא בתוך המחנות הנזכרות לעיל דהיינו בין מחנה יהודה ומחנה ראובן הואיל וכתיב ונסע אהל מועד אחר שני דגלים של יהודה ושל ראובן: