פרשת שלח · במדבר פרק יג פסוק כט
במדבר יג, כט
עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל־הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,293 · 16 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק יג9 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · בעל הטורים · חזקוני · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר יג, כט
עמלק יושב וגו'. לפי שנכוו בעמלק כבר, הזכירוהו מרגלים כדי ליראם:
על יד הירדן. יד כמשמעו, אצל הירדן, ולא תוכלו לעבור:
תרגום אונקלוס לבמדבר יג, כט
עֲמַלְקָאָה יָתֵב בַּאֲרַע דָרוֹמָא וְחִתָּאָה וִיבוּסָאָה וֶאֱמוֹרָאָה יָתֵב בְּטּוּרָא וּכְנַעֲנָאָה יָתֵב עַל יַמָא וְעַל כֵּיף יַרְדְנָא
תרגום יונתן לבמדבר יג, כט
עֲמַלְקָאֵי יַתְבִין בְּאַרַע דָרוֹמָא וְחִתָּאֵי וִיבוּסָאֵי וֶאֱמוֹרָאֵי יַתְבִין בְּטַוְורָא וּכְנַעֲנָאֵי יַתְבִין עַל יַמָא וְעַל תְּחוּם יוֹרְדְנָא
רמב"ן על במדבר יג, כט
וְאָמְרוּ עוֹד: עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב – לִרְמֹז שֶׁאֵין שָׁם רוּחַ לָבֹא בָּאָרֶץ מִשָּׁם, כִּי כֻּלָּם גִּבּוֹרִים, כִּי עֲמָלֵק בַּדָּרוֹם וְהַכְּנַעֲנִי בַּמַּעֲרָב וּבַמִּזְרָח וְהָאֱמוֹרִי בָּהָר. הִגִּידוּ שְׁלִיחוּתָם וַיָּנִיאוּ לֵב הָעָם בְּרֶמֶז מִפְּנֵי מוֹרָאָם מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְהִנֵּה הֵשִׁיבוּ עַל כָּל מַה שֶׁצִּוָּה לָהֶם מֹשֶׁה, זוּלָתִי מַה שֶׁאָמַר "הַמְעַט הוּא אִם רָב" שֶׁלֹּא עָנוּ אוֹתוֹ דָּבָר בָּזֶה, וְכֵן לֹא הִזְכִּירוּ טוֹבָה, כִּי הָיָה בְדַעְתָּם לוֹמַר לָעָם אַחַר כָּךְ "אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא" בְּדֶרֶךְ דִּבָּה, וְהִנֵּה עַמָּהּ מְעַטִּים וַחֲזָקִים מְאֹד. וְהִנֵּה הָעָם הֵבִינוּ כַּוָּנָתָם, וְאָז הֵחֵלּוּ כָל הָעֵדָה אֲשֶׁר שָׁם לְהִתְאוֹנֵן. וְזֶה טַעַם ״וַיַּהַס כָּלֵב״, כִּי שִׁתֵּק אוֹתָם וְאָמַר ״עָלֹה נַעֲלֶה וְגוֹ' כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ", לוֹמַר, אֱמֶת הוּא שֶׁהָעָם חָזָק אֲבָל אֲנַחְנוּ נֶחֱזַק מֵהֶם וּמֵעָרֵיהֶם הַבְּצוּרוֹת. עַל כֵּן אָמַר ״לָהּ״, אָז עָנוּ הַמְרַגְּלִים וּפֵרְשׁוּ דִבְרֵיהֶם וְאָמְרוּ ״לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ״, לֵאמֹר, אֲפִלּוּ הָעָם אִם יֵצְאוּ אֵלֵינוּ בַּשָּׂדֶה לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֲלֵיהֶם לְהִלָּחֵם בָּהּ, אַף כִּי נִכְבֹּשׁ מֵהֶם עָרִים בְּצוּרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, כִּי טַעַם ״לַעֲלוֹת אֶל הָעָם״ כְּטַעַם ״בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי״ (שמואל א יז ח) - לְשׁוֹן נִלְחָמִים בְּמַעֲרָכָה:
בעל הטורים על במדבר יג, כט
והאמורי יושב מלא ו' ששקול הוא כששה עממים שנאמר בו כגובה ארזים גבהו:
חזקוני על במדבר יג, כט
עמלק יושב בארץ הנגב עד שאתם שואלים משבע אומות שאלו מן העם היושב על הגבול הוא עמלק שנזדווג להם בצאתם ממצרים.
והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן ואין לנו מקום פנוי ליכנס לארץ.
העמק דבר על במדבר יג, כט
והכנעני יושב על הים וגו׳. המה היו בטבעם סוחרים. מש״ה ישבו על אפיקי המים. ועפ״י זה נקרא סוחר כנעני כמש״כ בפ׳ מצורע ואמרו המרגלים בספורם שלא יאמרו לבא מצד מערב הארץ או ע״י הירדן במזרח. ולא בנגב כמו שחשבו מתחלה. דגם זה א״א. דהכנעני יושב שם אומה עזה מאד:
מלבי"ם על במדבר יג, כט
עמלק יושב בארץ הנגב ואם נרצה לכנס בצד צפון שם ההר שיושב החתי והיבוסי והאמורי, ואם נרצה לכנס מצד מזרח או מצד מערב הכנעני יושב על הים במערב ועל יד הירדן במזרח. והנה דבר זה אמרו רק דרך ספור ורק למשה, ובכ"ז ממה שאמרוה במעמד כל העם והודיעו מחשבתם הרעה במלת אפס ששולל הטוב שדברו קודם, נודע מחשבתם שהיה כונתם להפחיד את העם:
שפתי חכמים על במדבר יג, כט
ב אף על גב דבאמת היה יושב שם דכתיב והעמלקי והכנעני יושב בעמק וגו' אלא רש"י דייק כיון דכתיב ועליתם את ההר ושם יושב האמורי והחתי ואם כן כיון שהאמורי והחתי יושבים בהר ועמלק יושב בעמק לא היה להזכירו תחלה אלא כדי ליראם וכו':
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| עֲמָלֵק | עֲמָלֵק שם פרטי | 240 | |
| יוֹשֵׁב | יָשַׁב פועל | י-ש-ב | 318 |
| בְּאֶרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 293 |
| הַנֶּגֶב | נֶגֶב שם עצם | נ-ג-ב | 60 |
| וְהַחִתִּי | חִתִּי שם תואר | 429 | |
| וְהַיְבוּסִי | יְבוּסִי שם עצם | ב-ו-ס | 99 |
| וְהָאֱמֹרִי | אֱמֹרִי שם פרטי | 262 | |
| יוֹשֵׁב | יָשַׁב פועל | י-ש-ב | 318 |
| בָּהָר | הַר שם עצם | ה-ר-ר | 207 |
| וְהַכְּנַעֲנִי | כְּנַעַנִי שם עצם | 211 | |
| יֹשֵׁב | יָשַׁב פועל | י-ש-ב | 312 |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| הַיָּם | יָם שם עצם | י-מ-ם | 55 |
| וְעַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 106 |
| יַד | יָד שם עצם | 14 | |
| הַיַּרְדֵּן | יַרְדֵּן שם פרטי | 269 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.