במדבר יג, כח

בצרות. לשון חזק, ותרגומו כריכן, לשון בירניות עגלות, ובלשון ארמי כריך עגול:

לְחוֹד אֲרֵי תַקִיף עַמָא דְיָתֵב בְּאַרְעָא וְקִרְוַיָא כְּרִיכָן רַבְרְבִין לַחֲדָא וְאַף בְּנֵי גִבָּרַיָא חֲזֵינָא תַמָן

לְחוֹד אֲרוּם תַּקִיף עַמָא דְיָתֵיב בְּאַרְעָא וְקִירְוַיָא כְּרִיכִין חַנְיָין רַבְרְבָן לַחֲדָא וְאוּף מַרְבְּיָנֵי דַעֲנָק גִבָּרָא חֲמֵינָא תַמָן

אפס כי עז העם. אבל אי אפשר לנו לכבשה מפני שהעם עז והערים בצורות ושוכני הארץ הם שונאינו והם בני עמלק שילחמו גם הם בנו כדי שלא נקרב אל גבולם:

אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלות תרתי לריעותא. וגם ילדי הענק ראינו שם שנא׳ עליהם מי יתיצב לפני בני ענק.

אפס כי עז העם והערים גדולות ובצורות. תרתי לריעותא שאם אמרו עז העם היינו אומ' אין להם מבצר מפני עזותם ונוכל לכבשם ואם אמרו ערים בצורות היינו אומ' העם חלש ומתוך חלשות' עשו להם מבצר אבל הם אמרו העם עז ויש להם מבצר:

וגם בני ענקים ראינו שם. שהם אימתנים כדכתי' אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק:

אפס כי עז העם וגו' לפי שכתב רש"י החזק הוא הרפה סימן מסר להם אם בפרזים הם יושבים חזקים הם שסומכים על גבורתם ואם בערים בצורות הם יושבים חלשים הם לזה אמרו לו הסימן שנתת לנו אינו אמתי שהערים בצורות מאד ועם כל זה הם גבורים וגם ילידי הענק ראינו שם וא"ת כמו שאינו אמת חצי הסימן ג"כ אינו אמת חצי הסימן האחר שאם בפרזים יושבים חלשים הם לזה אמרו אינו כן שבחצי הסימן אמת דברת כי עז העם היושב בארץ שהם היושבים בערי הפרזות. ולפי שהעיר תלכד לאחד מג' סבות. האחד שיושביה חלשים. השני שהמבצרים אינם חזקים. השלישי בעבור ששומרי העיר אינם מסודרים כראוי לזה אמר לראשונה עז העם. לב' והערים בצורות גדולות מאד. לשלישי עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר וגו':

אפס כי עז וגו׳. פרוש, לפי שבשליחות משה שאל ״החזק הוא וגו׳ הבמחנים״ וגו׳, לזה אמרו כי העם חזק ובמבצרים יושב, וגמרו אומר וגם ילידי הענק וגו׳, פרוש שלא לחשוב כי בצרו עריהם לצד חלשתם, הרי גם ילידי הענק ראינו שם, ואלו אין להם פחד ודאי, אם כן אין ללמוד ממבצריהם שחלשים הם.

עוד ירצה באמרו העם היושב בארץ, כי העם היו יושבים נפוצים חוץ לערים והיו סומכין על גבורתם, וכן תמצא שאמרו זכרונם לברכה (במדבר רבה טז,יג) בפסוק ״עמלק יושב וגו׳ והכנעני״ וגו׳ שהיו יושבים בדרך חוץ לעיר. גם רמזו במאמר היושב בארץ שהארץ צריכה גבורי כח לעמד בה.

כי עז העם. עז אינו במשמע חזק אלא חצוף כלשון עז כנמר. ומזה הוציאו כי לא נפל לבב אנשי המלחמה מאומה. ועומדים הכן למלחמה הוכחה גדולה על הנצחון כמו שהבין שאול בראותו את דוד יוצא לקראת הפלשתי בלב נכון בטוח כי יצלח ואמר לך וה׳ יהי עמך:

היושב בארץ. ולא אמרו כי עז עם הארץ. באשר בדעתם היה לומר ארץ אוכלת יושביה היא. ואנשי המלחמה שבה המה שכירים ממדינות אחרות כאשר יבואר לפנינו. מש״ה אמרו היושב בארץ:

וגם ילדי הענק ראינו שם. לבד בני הענק שראה כלב בחברון. ראו המה ילידי משפחה זו מפוזרים בארץ וראום שארי מרגלים:

אפס עתה מפרש מ"ש ויספרו לו, שהוסיפו ספור לומר אולם אליה וקוץ בה, ויש לנו לספר מענין שלא נשלחנו ע"ז אבל זה שולל כל הטוב שראינו, כי עז העם מלת עז מורה שקשה לכבשם בין מצד העם בין מצד הערים שהם בצורות, בין מצד גבוריהם היוצאים בראשיהם שהם ילידי הענק, ולא זאת לבד כי גם אי אפשר שנעבור את הגבול, כי אם נרצה לכנס אליה מצד דרום, הנה