תהילים פרק צ״א

תהילים פרק צ״א עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:

   מצודת דוד:יושב וגו׳. אמר בל׳ קריאה אל מול היושב אתה היושב בסתר עליון ר״ל המתבודד בעבודת ה׳ ובעיון סתרי תורתו: בצל וגו׳. אתה המתלונן וכו׳ וכפל הדבר במ״ש:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. מִי שֶׁהוּא חוֹסֶה בְּסֵתֶר כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, הוּא יִתְלוֹנָן בְּצִלּוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵגִין עָלָיו. הֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ זֶה מַשִּׂיא אֶת בְּנֵי הָאָדָם לַחֲסוֹת בְּכַנְפֵי הַשְּׁכִינָה:

   יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן. כְּמוֹ ״בְּצִלּוֹ חָמַדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי״ (שיר השירים ב:ג):

   שַׁדַּי. לְשׁוֹן חוֹזֶק:

   אבן עזרא

   יושב בסתר עליון יתכן שגם זה המזמור למשה, או לאחד מהמשוררים והוא אומר לעבד השם: שמעני אתה יושב בסתר עליון, שהוא השם.

   ומלת בסתר סמוכה, כמו: בצל שדי יתלונן, כי הטעם כפול כמשפט.

   רד"ק

   יושב. לא נזכר בזה המזמור שם המשורר לפיכך אמרו בדרש כי משה רבינו חיבר כל אלו המזמורים שהם אחד עשר מזמורים שלא נזכר שם המשורר עד לדוד מזמור כנגד אחד עשר שבטים שבירך. תפלה למשה כנגד ראובן כאן כתוב תשב אנוש עד דכא וכאן כתוב יחי ראובן ואל ימות:

   יושב בסתר עליון. כנגד שבט לוי שהיה מתלונן בעזרות. מזמור שיר ליום השבת טוב להודות נגד שבט יהודה הפעם אודה את ה'. ה' מלך גאות לבש, כנגד שבט בנימן שהוא בא בצלו של מלכו של עולם שנאמר חופף עליו כל היום. אל נקמות ה', כנגד שבט גד שיצא ממנו אליהו ז"ל שעתיד לעשות נקמות באויבי השם. לכו נרננה כנגד שבט של יששכר שהיה עוסק ברינונה של תורה. אריב"ל עד כאן שמעתי מכאן ואילך צא כנגד עצמך, אמר דרך קריאה כנגד החסיד מי שהוא יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן אני אומר לך בעבור ה' שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו אני אומר לך ואבטיחך בעבורו כי הוא יצילך מפח יקוש וגומר אם תבטח בו, ולמ"ד לה' כמו בעבור כמו אמרי לי אחי הוא:

   מלבי"ם

   יושב, מצייר כאלו אחד מן הקדושים בני עליון מלאכי ה' ידבר אל המתפלל ויענהו מענה על שאלתו, אומר אליו, דע כי אתה היושב בסתר עליון מצד נפשך, שיושבת בקביעות בסתר ה' דבוקה בשרשה העליון, ומצד גופך אתה האיש אשר בצל שדי יתלונן, שה' ישגיח עליך בהשגחה פרטיית ויכסך בצל כנפיו:

   מצודת ציון

   יתלונן. ענין התמדה וכן צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א):

2. (ב)אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ:

   מצודת דוד:אומר לה׳. אומר אני לך בעבור ה׳ אשר הוא מחסי וכו׳:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   אוֹמַר לַה׳ מַחְסִי. הוּא וּמְצוּדָתִי, וְהַכֹּל יִלְמְדוּ מִמֶּנִּי. וְלָמָּה אֲנִי אוֹמֵר כֵּן?

   אבן עזרא

   אומר לה' בעבור , כמו: ואמר פרעה לבני ישראל וזה פירושו אומר לך בעבור ה' שהוא מחסי ומצודתי והוא אלהי שאבטח בו והטעם דבק, כי הוא כאומר: אני נסיתי זה ואני אהיה לך ערב.

   מלבי"ם

   אומר, אני אומר לה', היינו בשביל ה' ובשליחותו, אני אומר לך בשם ה' אשר הוא מחסי ומצודתי, אומר אני לך בשם אלהי אשר אבטח בו, כי הוא יצילך מכל רעות המתרגשות בעולם, בין מרעות בעלי הבחירה שעז"א מפח יקוש, בין מרעות הבאות ע"י הטבע שעז"א מדבר הוות:

   מצודת ציון

   ומצודתי. ענין מבצר חזק:

3. (ג)כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת:

   מצודת דוד:כי הוא יצילך. אשר הוא יצילך מפח הלוכד ומדבר המשבר:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   רש"י

   כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ וְגוֹ׳. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא אוֹמֵר יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן:

   אבן עזרא

   יקוש פעול יקושתי לך, או תאר כמו עצום, וסמך דבר אל הוות, שהוא הוה פתאום.

   רד"ק

   יצילך. כמו שהצילני שבטחתי בו:

   יקוש. תואר במקום פועל, ורצה לומר מפח הלוכד:

   הוות. שברון:

   מצודת ציון

   מפח. מרשת:

   יקוש. מלשון מוקש:

   הוות. ענין שברון כמו הוה על הוה (יחזקאל ז׳:כ״ו):

4. (ד)בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ:

   מצודת דוד:באברתו. בכנפיו יסוכך ויגן עליך: אמתו. אמיתת הבטחתו היא כצנה וסוחרה:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   בְּאֶבְרָתוֹ. כָּנָף:

   יָסֶךְ. יְסוֹכֵךְ:

   תֶּחְסֶה. תִּתְכַּסֶּה:

   צִנָּה וְסֹחֵרָה. הוּא צִנָּה הַמַּקֶּפֶת אֶת הָאָדָם קָרוֹב לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו, סֹחֵרָה לְשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר (שבת יג.):

   אבן עזרא

   באברתו והטעם כנשר יעיר קינו והטעם שימלט מהפח ומהדבר. ויתכן היות הפח החרב, על כן מלת סוחרה וצנה, כמו: סחרו אל ארץ תרגום סביב. והנה הטעם: כי אמונת השם תסובבהו ותצרהו.

   רד"ק

   באברתו יסך לך. מפגעי הזמן שלא יגיעו בך:

   צנה וסוחרה. כלי מגן הוא והסוחרה היא עגולה בתכונתה:

   ואמתו. שהבטיח כל הבוטח בו תהיה לך כצנה וסוחרה שתגן עליך:

   מלבי"ם

   באברתו, מצייר שיגין עליו כמו שהעוף מגין בכנפיו על גוזליו, ויש הבדל בין אבר ובין כנף, שהכנף הם הנוצות הארוכות המחוברות בקצה האבר המעופף שנקרא אבר, והעוף יסך ויגן ע"י האבר בצדדי אפרוחיו ויפרוש הכנפים שהם הנוצות למעלה למחסה עליהם, והוא למשל שיסך לך מפני רעת בני אדם הבא מן הצד, ויהי לך מחסה מפני רעות טבעיות הבאים מלמעלה, צנה, שיעור הכתוב תחת כנפיו תחסה תחת צנה וסחרה של אמתו, קיום דבריו והבטחתו שהוא אמתו (מה שהבטיח להגן עליך) יהיה לך כצנה וסוחרה, הצנה מגנת לפני האיש בעת המלחמה מרעת בני אדם, והסוחרה מגנת מכל הצדדים גם נגד רעות טבעיות הבאים מלמעלה, ועי"כ לא תירא מפחד לילה, ר"ל ע"י שיצילך מפח יקוש של בני אדם לא תירא מהם בין משודדי לילה בצנעה, ובין ביום, גם אם יעוף החץ מן הלוחם כנגדך, יהיה לך כצנה להצילך מחץ יעוף יומם:

   מצודת ציון

   באברתו. בכנפיו:

   צנה. דומה הוא למגן:

   וסחרה. לבוש מברזל מסבבת הגוף סחור סחור:

5. (ה)לֹא־תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם:

   מצודת דוד:לא תירא. על כי יסוך עליך לא תירא מפחד:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא, רד"ק

   רש"י

   לֹא תִירָא. אִם תִּבְטַח בּוֹ:

   מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. שֵׁד הַמְּעוֹפֵף כְּחֵץ:

   אבן עזרא

   לא, מפחד לילה מקורות לילה ולא מקורות היום שיעופו כחצים, כאשר יפרש.

   רד"ק

   לא. קורת הזמן ופגעיו הם כחיצים יעופו ויבואו פתאום על האדם ביום ובלילה: ואמר לילה. כי מפני בדידות הלילה אדם ההולך יחיד או שוכן יחידי מתפחד, ותאר העיפה לחץ מפני מהירות מרוצתו גם מפני האברה שנותנים בראשו:

6. (ו)מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם:

   מצודת דוד:מדבר. מן המזיק דבר ההולך באופל: מקטב. מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   מִדֶּבֶר וּמִקֶּטֶב. שֵׁמוֹת שֵׁדִים הֵם, זֶה מַזִּיק בַּלַּיְלָה וְזֶה מַזִּיק בַּצָּהֳרַיִם (פסחים קיא:):

   יָשׁוּד. ״יְשׁוֹדֵד״ (הושע י:ב):

   אבן עזרא

   מדבר כי רוב הדבר בלילה הוא, אם היתה הסבה קור ואם מחום יהיה ביום צהרים.

   וקטב כמו דבר. והטעם כריתה, אהי קטבך שאול.

   וטעם ישוד שישוד הרוחות ובא בשורק, כמו ירון ושמח. ויש אומרים: כי ישוד, מגזרת שדים.

   רד"ק

   באפל. בלילה מפני הקרירות:

   ובצהרים. מפני החמימות:

   וקטב. כמו אהי קטבך שאול:

   ישוד בשורוק כמו בחולם וכן ירון ושמח:

   מלבי"ם

   מדבר, ונגד מ"ש מדבר הוות, מפרש שג"כ לא תירא בין מדבר המהלך באפל, ובין מן הקטב מרירי אשר ישוד בצהרים:

   מצודת ציון

   באפל. בחשך:

   מקטב. נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע י״ג:י״ד):

   ישוד. מל׳ שדידה וגזלה:

7. (ז)יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ:

   מצודת דוד:יפול. אף אם בעת הדבר יפלו אנשים רבים מצדך ומימינך ומ״מ אליך לא יגש הדבר ההוא ולא יזיק לך:

   עוד פירושים על פסוק ז: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף. לְשׁוֹן חֲנִיָּה, כְּמוֹ ״עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו נָפָל״ (בראשית כה:יח):

   מִצִּדְּךָ. מִשְּׂמֹאלְךָ יַחֲנוּ אֶלֶף שֵׁדִים, וְאֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ לְהַזִּיק:

   אבן עזרא

   יפול הזכיר כי צל השם יסתירהו והוא יראה שיפלו לימינו ושמאלו רבים בבא הדבר, וזה טעם אליך לא יגש.

   רד"ק

   יפול. במלחמה שילחמו בני אדם אלה עם אלה תעבור דרך ביניהם בשלום ותראה שיפלו במלחמה משמאלך ומימינך, או פירושו על הדבר שיפלו בני אדם בעת הדבר מימינך ומשמאלך ואליך לא יגש הדבר:

   מלבי"ם

   יפול, והגם שיפול אלף מצדך השמאלית, ורבבה מימינך, ע"י החץ או הדבר, בכ"ז אליך לא יגש ולא יגע בך רע:

8. (ח)רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:

   מצודת דוד:רק וגו׳. מיתת האנשים תביט רק בעיניך ותראה תשלומין הרשעים הנופלים אבל לא יגעו בך לרעה:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   וְשִׁלֻּמַת. כִּלָּיוֹן, וְלָמָּה?

   אבן עזרא

   רק טעם שלומת רשעים – כי השם הביא עליהם דבר לשלם להם כפעלם.

   רד"ק

   רק. אתה תראה מות הרשעים שלא ישבו בסתר עליון כמוך ואתה תהיה בשלום:

   מלבי"ם

   רק, מה שתביט בעיניך ותראה את הנופלים סביב לך ותעיין בזה, ואז תראה כי הוא שלומת רשעים, שה' משלם להם את ענשם בהשגחה, וע"כ לא יגע רע בצדיקים המושגחים לטובה:

9. (ט)כִּי־אַתָּה יְהוָה מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:

   מצודת דוד:כי אתה. כאשר תאמר אתה ה׳ מחסי ועל אל עליון תשים מעונך ר״ל תבטח בו כאדם הבוטח במדורו לחסות בו מזרם וממטר:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   כִּי אַתָּה. אָמַרְתָּ ה׳ מַחְסִי. וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר:

   עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ. אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׂמְתָּ מְעוֹן מִבְטַחֲךָ:

   אבן עזרא

   כי דברי המשורר לעבד ה', כי אתה העבד ה' שהוא מחסי עליון שמת מעונך והוא לעולם למעלה, על כן -

   רד"ק

   כי. דברי המשורר לחסיד כל זה השלום יהיה לך לפי שאתה שמת מעונך ה' עליון שהוא מחסי גם כן:

   מלבי"ם

   כי אתה, מבאר מדוע אליך לא יגש, מפני שאתה שמת מעונך את ה' עליון אשר הוא מחסי, כאילו אינך שוכן בין התחתונים ואין מגורתך בעוה"ז רק בעולם העליון אצל ה' שהוא מחסי, (ר"ל מחסה של המלאכים בני עליון שבהם לא יגעו רעת העולם השפל), וע"כ לא יגעו בו רעת העולם הזה כמו שלא יגעו בבני מרום המלאכים החוסים בה':

   מצודת ציון

   מעונך. מלשון מעון ומדור:

10. (י)לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:

    מצודת דוד:לא תאונה. אז לא תזדמן לך רעה: ונגע וגו׳. כפל הדבר במ״ש:

    עוד פירושים על פסוק י: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

    רש"י

    לֹא תְאֻנֶּה. לֹא תִקְרֶה, וְכֵן ״וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ״ (שמות כא:יג):

    אבן עזרא

    לא תאונה סבוב, כדרך: אנה לידו.

    רעה הם התחלואים.

    באהלך דרך משל, כמו: ופסח ה' על הפתח.

    רד"ק

    לא תאונה. לא תזדמן באהליך בך ובאשתך ובניך:

    מלבי"ם

    לא תאונה אליך רעה, מוסיף לאמר שאם ירצה איש להפגיע בך איזה רעה, הרעה עצמה לא תרצה להיות מאונה אליך, וכן ברעות טבעיות נגע לא יקרב (אליך) באהלך, הגם שהנגע תהיה באהלך לא תקרב אליך, כאילו הרעה והנגע עצמם לא ירצו לפגוע בך ולהרע לך:

    מצודת ציון

    תאונה. ענין הזדמנות כמו והאלהים אנה לידו (שמות כ״א:י״ג):

11. (יא)כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶיךָ:

    עוד פירושים על פסוק יא: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

    אבן עזרא

    כי, לך בעבורך, כמו: אמרי לי אחי הוא.

    רד"ק

    כי מלאכיו יצוה לך לשמרך. לך בעבורך יצוה מלאכיו בעבורך שישמרוך בכל אשר תלך:

    מלבי"ם

    (יא-יב) כי, יאמר הגם שמלאכיו אשר יצוה ה' לך ויזהירם לשמרך בכל דרכיך הם על כפים ישאונך ולא יניחו אותך לעבור על הארץ ברגליך, כי ייראו פן תגוף באבן רגלך אף נגיפה קלה, והם מוזהרים על שמירתך ולכן ישאו אותך על כפים בל תקרב אל דבר מזיק כלל:

    מצודת ציון

    לך. עליך:

12. (יב)עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ:

    מצודת דוד:על כפים. המלאכים ההם ישאו אותך על כף ידם ולא יעזבוך ללכת בארץ רגלי כי פן תכה רגליך באבן המוטל בארץ והוא משל על גודל השמירה וההשגחה:

    עוד פירושים על פסוק יב: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

    רש"י

    פֶּן תִּגֹּף. פֶּן תִּכָּשֵׁל, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן נְגִיפָה; אצופי״ר בְּלַעַ״ז:

    אבן עזרא

    על כאילו ישאונך על כפים.

    וי"ו תגוף בעבור הרגל, על דרך: כי עם אבני השדה בריתך.

    רד"ק

    פן תגוף. פועל עומד כמו תנגוף או התי"ו לנגד האדם והוא פועל יוצא אמר תהיה כל כך מוצלח שיראה בעיניך כיאלו המלאכי' ישאוך שלא תנגוף באבן כמו שאמר כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך:

    מצודת ציון

    תגוף. ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה (שם):

13. (יג)עַל־שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין:

    מצודת דוד:תדרוך. תרמוס עליהם ברגליך ולא יזיקו אותך:

    עוד פירושים על פסוק יג: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

    אבן עזרא

    על כדרך: וחית השדה השלמה לך אפילו תדרוך עליהם ותרמסם לא ירעו לך.

    רד"ק

    וכן אמר על שחל ופתן תדרוך. ולא יזיקוך:

    מלבי"ם

    (יג-יד) על, אבל ה' יאמר, לא אעזוב את שמירתו אל מלאכים, שהם ישמרוהו בדרך הטבע שיתרחק מן המזיק ושינצל בדרך הקרוב אל הטבע, כי רק בעצמו אשמרהו בענין נעלה מדרך הטבע, ואין אומר שלא תנשא עוד על כפים להתרחק מן המזיק, רק תלך על הארץ גם על סכנה היותר גדולה, ובכל זה לא יגע בך רע ע"פ הנס והפלא, ואני אומר שעל שחל ופתן תדרוך ולא יזיק אותך, וגם תרמוס כפיר ותנין תרמסם ותכלם בדרכך עליהם, כי אין שמירתך ע"י ממלאכים ושלוחים בענין קרוב אל הטבע רק ע"י ה' בעצמו, כי אחר שבי חשק אפלטהו בעצמי מן הצרה, הגם שיהיה במקום סכנה, וע"י שידע שמי שהיא מדרגה יותר גדולה מן החשק, שזה כבר השיג את חשקו וידע שמי, אשגבהו שעוד יתגבר על המזיקין:

    מצודת ציון

    שחל. שם משמות האריה:

    ופתן. מין נחש:

    כפיר. ארי בחור:

    ותנין. מין נחש:

14. (יד)כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי־יָדַע שְׁמִי:

    מצודת דוד:כי בי חשק. כה יאמר ה׳ הואיל וחשק בי לכן אצילהו מן החיות הממיתים: כי ידע שמי. הואיל והוא יודע ומכיר שמי להיות חרד מפני:

    עוד פירושים על פסוק יד: אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

    אבן עזרא

    כי אלה דברי השם למלאכים וזאת היא המצוה שצום בעבורך, שאמר להם כי זה עבדי.

    בי חשק ואפלטהו אשגבהו שלא יוכל האויב להרע לו, בעבור שהוא יודע סוד שמי.

    רד"ק

    כי. האל אמר עליך כי בי חשק ואפלטהו ואשגבהו בעבור שידע שמי אהיה לו מפלט ומשגב שלא יגע בו שום מזיק, וידיעת שם המפורש שהוא בן ארבע אותיות היא אהבת האל יתברך והיא ההשגחה שלימה שיוכל כל אדם להשיג בעודנו גוף:

    מצודת ציון

    אשגבהו. ענין התחזקות:

15. (טו)יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ־אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ:

    מצודת דוד:יקראני. לכן כאשר יקרא אלי אענה אותו: עמו אנכי בצרה. בעת בוא צרה בעולם אהיה עמו להצילו ממנו: אחלצהו. אוציא אותו מן הצרה ועוד ארבה כבודו:

    עוד פירושים על פסוק טו: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

    אבן עזרא

    יקראני ובעת שיקראני בשמי ובבא הצרה על אנשי דורו כפי גזירותי, אני אהיה עם עבדי.

    ואחלצהו ואכבדהו שלא יצטרך לזולתי.

    רד"ק

    יקראני. בכל עת שיקראני אענהו ואם יזדמן במקום צרה לא יפחד כי אנכי עמו ואחלצהו מצרה שלא יגיע לו שום נזק:

    ואכבדהו. אתן לו חן וכבוד בעיני כל אדם:

    מלבי"ם

    יקראני, שיעורו יקראני בצרה ואענהו "עמו אנכי" מבאר למה לא ישאהו על כפים בל יקרב במקום סכנה, ולמה יניחהו במקום שחל ופתן ומזיקין, שזה יהיה שעי"ז יקראני בצרה, ויתפלל לפני, זאת שנית שאענהו שעמו אנכי, וישיג שאני עמו לשמרו, משא"כ אם לא יהיה במקום סכנה כלל, לא יקרא אלי, וגם לא ישיג בחוש שה' עמו כי יתלה הכל בטבע, ואחלצהו ואכבדהו שעי"ז ישיג כבוד, אחר שיראו כולם שאני עושה לו נסים, וגם ר"ל שיענהו בצרה שהיא עמו, ושהצרה היא לטובתו, ואינה מחמת הסתרת פנים רק בהשגחה, ושאחלצהו ועוד יהיה לו כבוד, ועי"ז ארך ימים אשביעהו, כמו שהיה באיוב שע"י יסוריו האריך ימים, וגם אראהו בישועתי שעי"כ יראה ישועה השגחיית:

    מצודת ציון

    אחלצהו. ענין הוצאה ושליפה:

16. (טז)אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

    מצודת דוד:אשביעהו. יהיה שבע מהם לגודל הריבוי: ואראהו. בעיניו יראה בימיו תשועת ה׳:

    עוד פירושים על פסוק טז: אבן עזרא, רד"ק

    אבן עזרא

    ארך מספר ימיו אמלא והפרד כבודו מעל גופו.

    אראהו בישועתי הטעם שיהנה מזיו שכינה וזאת היא ישועת השם באמת, או רמז לימות המשיח.

    רד"ק

    ארך ימים. בעולם הזה אשביעהו אורך ימים, ובעולם הבא:

    אראהו בישועתי. שתהיה נפשו נושעת לפני או כולו לעולם הבא. או פירש בישועתי. ימי הישועה בבוא מלך המשיח כלומר אם ימות זה החסיד אראהו בישועתי כשאושיע ישראל מהגלות כי אחייהו בתחיית המתים שתהיה בעת הישועה. וראה והבן כי כל זה המזמור שהוא בהבטחת החסיד אינו כולו אלא בהצלת הניזקים וכן קראוהו רבותינו ז"ל שיר של פגעים וזה סוד גדול למבינים: