תהילים פרק מ״ח

תהילים פרק מ״ח עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי־קֹרַח:

   עוד פירושים על פסוק א: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   שיר מזמור לא יכולנו להפריש בין שיר מזמור למזמור שיר כמו: מצור החלמיש, מחלמיש צור.

   רד"ק

   שיר. גם זה המזמור לימות המשיח וזוכר שבח ירושלים:

   מלבי"ם

   שיר מזמור, מזמור זה נתיסד על סער גדול שהיה בעת ההיא מפוצץ הרים ומשבר סלעים, ובהר ציון ששם ג"כ היה הסער לא הזיק מאומה, כי ה' השוכן בהר הזה הגין עליה, והיה הסער הזה להם לטובה כי אז התחברו מלכי ארץ וירדו באניות תרשיש לכבוש את ארץ ישראל, והסער הזה שבר אניותיהם והכה בים חילם, והוא קרוב עם המזמור שלמעלה סי' מ"ו:

2. (ב)גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר־קָדְשׁוֹ:

   מצודת דוד:בעיר אלהינו. ר״ל כשתשרה שכינתו בירושלים הר קדשו אז הוא גדול ומהולל בפי כל:

   עוד פירושים על פסוק ב: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ. לֶעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁיִּבְנֶה אֶת עִירוֹ, יִהְיֶה בִּשְׁבִילָהּ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל:

   אבן עזרא

   גדול ה' ומהולל מאד גדול זה המזמור להזכירו שבח ירושלם.

   רד"ק

   גדול ה', בעיר אלהינו. כי שם יגדלוהו כל בשר:

   מלבי"ם

   גדול ה' ומהולל מאד, לא כל גדול הוא מהולל, שלפעמים ע"י גדולתו לא ישים לב על השפלים ממנו ולא יהללו בשערים מעשיו אבל ה' במקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו, עד שהוא גדול מצד עצמו, וגם מהולל מצד ענותו להשגיח על כל, וההילול תהיה לרוב רק מרחוק, כי מקרוב יראו שמעלתו יש לה גבול ולא יהללוהו כ"כ, אבל ה' הוא מהולל בעיר אלהינו, וביחוד הוא ההילול על השגחתו בעיר אלהינו, וביחוד על הר קדשו, ומפרש דברי התהלה שמהללים לאמר יפה, הגם שהר ציון י"ל כל המעלות, שהוא מצד עצמו יפה נוף, שהאקלים שההר שוכן בו הוא יפה מאד, וגם הוא משוש כל הארץ, וגם הוא קרית מלך רב, ששם עיר הבירה של מלך גדול, בכ"ז כל אלה המעלות אינם המשגב והתוקף של המקום ההוא, רק מה שאלהים בארמנותיה, עי"ז הוא נודע למשגב שעקר החוזק שלה מה שאלהים שוכן בארמנותיה, וזה פירוש על מהולל מאד, שבזה יהללו את ה' על ששכן שכינתו בציון והוא משגבה עתה יתחיל ספור המעשה שקרה בעת ההיא:

3. (ג)יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל־הָאָרֶץ הַר־צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב:

   מצודת דוד:יפה נוף. מחוז יפה ומשוש לכל הארץ הוא הר ציון העומד בצפון ירושלים והיא קרית מלך רב וגדול הוא דוד וכה״א קרית חנה דוד (ישעיהו כ״ט:א׳):

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   רש"י

   יְפֵה נוֹף. עִיר שֶׁהוּא נוֹף יָפֶה, לְשׁוֹן נוֹף שֶׁל אִילָן. דָּבָר אַחֵר: כַּלַּת שֶׁל יוֹפִי, שֶׁכֵּן קוֹרִין בְּכַרְכֵּי הַיָּם לְכַלָּה נִינְפִי (ראש השנה כו.). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ כְּמוֹ ״שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת״ (יהושע יז:יא), קוֹנְטְרִיאָ״ה בְּלַעַ״ז. אֲבָל דּוֹנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן נוֹף שֶׁל אִילָן, וְנִקְרָא הַר צִיּוֹן, יְפֵה נוֹף כִּי הוּא הַר הַזֵּיתִים (ס״א אינו):

   מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ. וּמַה הִיא מְשׂוֹשָׂהּ? יַרְכְּתֵי צָפוֹן, אַנְגְלָ״שׁ בְּלַעַ״ז, ״יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה״ (ויקרא א:יא) שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲטִין חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, וּמִי שֶׁהָיָה עָצֵב עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ מֵבִיא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּמִתְכַּפֵּר לוֹ, וְהוּא יוֹצֵא מִשָּׁם שָׂמֵחַ; וְעַל יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת טוֹבָה בָּאָה:

   אבן עזרא

   יפה נוף מחוז שלשת הנפת על משקל אשר זורה ברחת ולהיותו סעיף או מתנופת אין לו טעם.

   הר ציון בצפון ירושלם.

   מלך רב גדול, כמו על כל רב ביתו והוא דוד, קרית חנה דוד.

   רד"ק

   יפה. הר ציון הוא יפה המחוז כלומר אין גדול בכל המחוז כמוהו. נוף פירושו מחוז. ואדוני אבי ז"ל פי' כי ידוע הוא כי היישוב נחלק לשבעה חלקים והחלקים האלה נקראו בלשון הקדש נופות ובלשון ערבי איקלימים אמר כי כל אדם שיצא מנוף אחד לנוף אחר יחלה בהשתנות האויר, ואויר כל א"י כל שכן אויר ירושלים היה יפה נוף והיה משוש כל הארץ כי אפילו היו באים שם חולים היו מתרפאים כי אוירה ממוזג וטוב:

   הר ציון ירכתי צפון. כי ציון בצפון ירושלים:

   קרית מלך רב. מלך גדול והוא דוד או אמר רב על מלך המשיח:

   מצודת ציון

   נוף. מחוז:

   משוש. כולם שמחים בראותם נוי תפארתו:

   ירכתי. ענין צד כירך הזה שהוא בצד האדם:

   קרית. מל׳ קריה ועיר:

   רב. גדול:

4. (ד)אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב:

   מצודת דוד:אלהים. כשאלהים שוכן בארמנותיה אז נודע לכל שהוא לה למשגב:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   רש"י

   נוֹדַע לְמִשְׂגָּב. כְּשֶׁיִּשְׁכֹּן בָּהּ לֶעָתִיד, יֹאמְרוּ כֵּן:

   אבן עזרא

   אלהים הטעם אף על פי שיש לו ארמנות רבות, השם הוא משגבה וכבר נודע זה בגבורות שהראה.

   רד"ק

   אלהים בארמנותיה. ערים חזקים בבניין וגבוהים להשגב שם, אבל ארמנות ירושלים החוזק שלהם טוב מזה כי אלהים נודע בהם שהוא למשגב לכל המבקשים להשגב בו:

   מצודת ציון

   בארמנותיה. מלשון ארמון והיכל:

5. (ה)כִּי־הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו:

   מצודת דוד:המלכים נועדו. המלכים אשר עשו יום מיועד ויעברו אז לבא על ירושלים למלחמה:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ. לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ בְּמִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג (יחזקאל לח:א-ג):

   עָבְרוּ יַחְדָּו. לַמִּלְחָמָה:

   אבן עזרא

   כי הנה המלכים שנועדו ובאו עליה.

   רד"ק

   נועדו. העי"ן בשו"א אע"פ שהוא באתנחתא אמר תדעו כי אלהים בירושלים למשגב כי המלכים נועדו שם עם גוג ומגוג להלחם בירושלים ועברו בה יחדיו:

   מלבי"ם

   כי הנה המלכים נועדו, שהתועדו ללכת לכבוש את ירושלים, וגם עברו יחדו שעברו באניות על ים תרשיש, אולם (ו-ז) המה ראו השגחת ה' בעיניהם, וכן תמהו ונבהלו עד שנחפזו לברוח, ואחזתם שם רעדה, ומה ראו? (ח-ט) ברוח קדים תשבר אניות תרשיש, איך ע"י רוח קדים נשברו אניותיהם, ושיעור הכתובים ברוח קדים תשבר אניות תרשיש, אלהים יכוננה עד עולם, הם ראו שע"י הרוח ששברה את אניות תרשיש ברוח הזה בעצמו כנן את ירושלים על מכונה בל תחרב ע"י האויבים, ומה שאמר כאשר שמענו וכו' הוא מאמר מוסגר, שכמו ששמענו שמע הרוח הזה, כן ראינו אותו בעיר ה', שגם שם היה הסער כמו על הים, וברוח הזה אלהים יכוננה עד עולם, סלה, נשלם הענין:

   מצודת ציון

   נועדו. ענין הזמנה כמו בלתי אם נועדו (עמוס ג):

6. (ו)הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ:

   מצודת דוד:המה ראו. והמה כאשר ראו שאלהים בארמנותיה כן תמהו וכו׳:

   עוד פירושים על פסוק ו: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   רש"י

   הֵמָּה רָאוּ. אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא וְנִלְחָם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כֵּן תָּמָהוּ:

   נֶחְפָּזוּ. פוֹרְנְ״ט אָטוֹרְדִי״ץ בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״וּבְפַחֲזוּתָם״ (ירמיהו כג:לב):

   אבן עזרא

   המה כאשר ראו גבורת השם נבהלו.

   רד"ק

   המה. כאשר ראו נפלאות האל ית' וגבורתו תמהו נבהלו ונחפזו:

   מצודת ציון

   נחפזו. מלשון חפזון ובהלה:

7. (ז)רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה:

   מצודת דוד:שם. בירושלים:

   עוד פירושים על פסוק ז: אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   אבן עזרא

   רעדה על כן ברחו וזה טעם נחפזו.

   רד"ק

   רעדה. שם באותו מקום שהיו חושבים להרוג הרג רב שם תאחזם רעדה וחיל כיולדה ויפלו שם כולם חללים:

   מצודת ציון

   רעדה. פחד:

   חיל. חלחלה:

8. (ח)בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ:

   מצודת דוד:ברוח קדים. אשר היא העזה שברוחות בה תשבר את האניות של חיל הבאים דרך ים תרשיש:

   עוד פירושים על פסוק ח: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

   רש"י

   בְּרוּחַ קָדִים. הוּא לְשׁוֹן פּוּרְעָנוּת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע בּוֹ מִן הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיּוֹלֶךְ ה׳ אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים וְגוֹ׳״ (שמות יד:כא). וְכֵן בְּצוֹר: ״רוּחַ הַקָּדִים שִׁבְּרֵךְ בְּלֵב יַמִּים״ (יחזקאל כז:כו). ״כְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם לִפְנֵי אוֹיֵב״ (ירמיהו יח:יז):

   אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ. הֵם שְׁכֵינֵי צוֹר, הִיא אַפְרִיקָא, וּמֵאֱדוֹם הִיא:

   אבן עזרא

   ברוח דמה החיל שאחזם כמו רוח קדים, בהיותו בים שישבר האניות.

   רד"ק

   ברוח. כאלו הוכו ברוח קדים עזה שתשבר אניות תרשיש:

   תרשיש. כי היא היתה מבוא לספינות:

   מצודת ציון

   אניות. ספינות:

9. (ט)כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ כֵּן רָאִינוּ בְּעִיר־יְהוָה צְבָאוֹת בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד־עוֹלָם סֶלָה:

   מצודת דוד:כאשר שמענו. את הדברים מפי הנביאים כן ראינו אותם בעיר ה׳ שהוא אלהינו: יכוננה. את ירושלים יכונן להיות עומדת על כנה ובסיסה עד עולם ועד:

   עוד פירושים על פסוק ט: רש"י, אבן עזרא, רד"ק

   רש"י

   כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ. הַנֶּחָמוֹת מִפִּי הַנְּבִיאִים כֵּן רָאִינוּ:

   אבן עזרא

   כאשר אז יאמרו ישראל בדרך נבואה, לשובם אל ירושלם.

   רד"ק

   כאשר. יאמרו ישראל ביום ההוא כאשר שמענו הנביאים שנתנבאו על מפלת גוג ומגוג כן ראינו בעיר ה' צבאות:

   צבאות. כי הוא אדון צבאות מעלה וצבאות מטה:

   בעיר אלהינו. כי הוא אלהינו ושפטינו מן הגוים העצומים, וכמו שהצילה והכינה כן יכוננה עד עולם:

10. (י)דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ:

    מצודת דוד:דמינו. אתה אלהים הן הוחלנו מאז אל חסדך אשר תראה בקרב היכלך:

    עוד פירושים על פסוק י: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

    רש"י

    דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ. הַנָּבִיא חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: דִּמִּינוּ וְקִוִּינוּ אֶל חַסְדֶּךָ, לִרְאוֹת תְּשׁוּעָתְךָ זוֹ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ. וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן מַחֲשָׁבָה, כְּמוֹ ״אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ״ (אסתר ד:יג):

    אבן עזרא

    דמינו אז יאמרו ישראל היינו מחשבים בלבינו ומדמים חסדך שהוא מלא היכלך, או בהיותך בקרב היכלך.

    רד"ק

    דמינו. חשבנו בלבנו בהלחם עלינו:

    חסדך. שהוא חסד גדול יושיענו ר "ל על הכבוד השוכן בהיכל שהוא חסד גדול לישראל:

    מלבי"ם

    דמינו, עד הנה לא היה לנו שום ציור ודמות מדין ומשפט, רק ציור של חסד, כי בקרב היכלך לא הרגשנו ממך שום דין ורוגז ועונש, אך טוב וחסד, עד כי בקרב היכלך לפי הנהגתך שם, לא דמינו רק חסדך, לא היה לנו דמות וציור רק ציור החסד, אבל עתה ראינו, כי כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ, שתהלתך היוצא על קצוי ארץ חוץ מן ההיכל, היא מתיחסת אל שמך אלהים שהוא מורה שאתה דיין ושופט צדק להעניש להראוים לעונש, כי שם מהללים אותך שצדק מלאה ימינך, שם נגלית במדת הצדק שהוא תואר אל השופט הבלתי נושא פנים ובלתי עושה חסד לוותר לחייבים, רק שופט בצדק, (ור"ל שהנהגתו בקרב היכלו עם ישראל הוא חסד, אבל הנהגתו עם העולם הוא בדין, כי כן העניש את העמים שבאו באניות תרשיש וישראל נצולו בחסדו):

    מצודת ציון

    דמינו. ענין תוחלת ותקוה כמו דום לה׳ (לעיל לז):

11. (יא)כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ עַל־קַצְוֵי־אֶרֶץ צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ:

    מצודת דוד:כשמך. כמו ששמך מורה שאתה מושל בכל כן מהראוי להלל אותך בזה על קצות הארץ: צדק. עם כי היכולת בידך לא תבוא בשטף אף כ״א בצדק:

    עוד פירושים על פסוק יא: רש"י, אבן עזרא, רד"ק

    רש"י

    כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים כֵּן תְּהִלָּתְךָ. כַּאֲשֶׁר שִׁמְךָ גָּדוֹל, כֵּן תְּהִלָּתְךָ גָּדוֹל בְּפִי כֹּל:

    אבן עזרא

    כשמך בהיכלך.

    ותהלתך היא צדק מלאה ימינך.

    רד"ק

    כשמך. כמו שהיה שמך בפי הנביאים המתנבאים העתידות כן הוא היום על קצות הארץ כשיראו שנתקיימו יהיו משבחים לשמך ואומרים צדק מלאה ימינך:

    וארץ. בסגול באתנחתא:

12. (יב)יִשְׂמַח הַר־צִיּוֹן תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ:

    מצודת דוד:למען משפטיך. אשר תעשה בחיל גוג:

    עוד פירושים על פסוק יב: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

    רש"י

    תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה. כָּל שְׁאָר עָרֵי יְהוּדָה הֵם לְצִיּוֹן בָּנוֹת, כְּמוֹ ״וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ״ (במדבר לב:מב):

    לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ. שֶׁתַּעֲשֶׂה דִּין בָּאֻמּוֹת:

    אבן עזרא

    ישמח הר ציון השוכנים בערים סביב ציון, כי ירושלים היא כאם.

    וטעם למען משפטיך בעבור שאתה עושה משפט כאשר עשית במלכים שנועדו.

    רד"ק

    ישמח. ביום הישועה ישמח הר ציון דרך משל או יהיה גם כן פירושו ישמחו שוכני הר ציון:

    תגלנה בנות יהודה. הערים אשר סביבות ירושלים שהם כבנות לה:

    למען משפטיך. שעשות בצובאים על ירושלים:

    מלבי"ם

    ישמח, הר ציון ישמח למען משפטיך, כי המשפטים האלה היו לטובתם להצילם מאויביהם:

    מצודת ציון

    בנות יהודה. ערי יהודה:

13. (יג)סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ:

    מצודת דוד:סובו ציון. וראו תפארתה: ספרו מגדליה. ותראו כי רבים המה:

    עוד פירושים על פסוק יג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

    רש"י

    סֹבּוּ צִיּוֹן. אַתֶּם, הַבּוֹנִים אוֹתָהּ:

    סִפְרוּ. לְשׁוֹן מִנְיָן: דְּעוּ כַּמָּה מִגְדָּלִים רְאוּיִים לָהּ:

    אבן עזרא

    סבו דברי ירושלם לעמים. אמר רבי משה: זה היה בימי דוד. ורבים אמרו: כי זה לימות המשיח.

    רד"ק

    סובו. אמר כן על בניין ציון וירושלים וזכר ציון כי הוא העיקר ואמר לעמים לכו סביב לציון והקיפו אותה וראו ביופי בניינה וספרו המגדלים אשר סביבותיהם:

    מלבי"ם

    סבו, אומר אחרי הסער הזה שהפיל מגדלים והרס מבצרים בכל ערי העמים, סבו את ציון והקיפוה, סביב, וראו אם נהרס שם איזה בנין, ספרו מגדליה אם נמצאו כולם ולא נהרס אחד מהם, אולם שיתו לבכם לחילה, ראו נא מי היא החומה המקפת את העיר ולא הניח את הסער ליכנס לתוכה, פסגו ארמנותיה עלו על ראש הפסגה של ארמנותיה, וראו מי השומר העומד בראש הארמונות לשמרה, למען תספרו לדור אחרון ותודיעו להם:

14. (יד)שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן:

    מצודת דוד:שיתו. שימו לבבכם לבנין החיל ליפותה ולחזקה: פסגו. הגביהו וחזקו הארמנות: למען תספרו. מגודל יופי הבנין הנעשה בעזר אלוה:

    עוד פירושים על פסוק יד: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מצודת ציון

    רש"י

    לְחֵילָה. לְחוֹמוֹתֶיהָ, כְּמוֹ ״חֵיל וְחוֹמָה״ (איכה ב:ח):

    פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ. הַגְבִּיהוּ בִּירְנִיּוֹתֶיהָ, כְּמוֹ ״אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה״ (דברים ג:יז) דִּמְתַרְגְּמִינָן ״רָמָתָא״:

    לְמַעַן תְּסַפְּרוּ. אֶת גָּבְהָהּ וְאֶת יָפְיָהּ לְדוֹר שֶׁאַחֲרֵיכֶם:

    אבן עזרא

    שיתו, לחילה כמו חומות וחיל.

    פסגו הביטו ארמנותיה שהם פסגה.

    רד"ק

    לחילה. היא החומה הקטנה אשר סביב החומה הגדולה:

    פסגו ארמנותיה. כלומר ראו ארמנותיה שהם גבוהים נראים כמו פסגה:

    למען תספרו לדור אחרון. כלומר דור אל דור שלא ראו בנין יפה כאותו בנין שיהי' בציון ובירושלים לעתיד לבא:

    מצודת ציון

    לחילה. היא החומה הנמוכה שלפני הגבוהה וכן ויאבל חיל וחומה (איכה ב׳:ח׳) פסגו. ענין הרמה וחוזק כמו עלה ראש הפסגה (דברים ג׳:כ״ז):

15. (טו)כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל־מוּת:

    מצודת דוד:כי זה אלהים. העושה לנו כל זאת הוא אלהינו עד עולם ובדרך זה ינהגנו עולמית:

    עוד פירושים על פסוק טו: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

    רש"י

    עַלְמוּת. כְּאָדָם הַמַּנְהִיג אֶת בְּנוֹ קָטָן לְאַט, וּמְנַחֵם פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן עוֹלָם, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ יְנַהֲגֵנוּ לְעוֹלָמִים:

    אבן עזרא

    כי עלמות כמו עולמית, כי הוא עומד עולם ועד, הוא יהיה מנהג לעולם. ובעל המסורת אומר: כי הם שתי מלות והטעם עד מותנו. ורבי משה אמר: שהוא מגזרת עלם ינהגנו תמיד, כמנהג הנערות והטעם כאשר נהגנו בימי נעורינו. ויש אומרים: מגזרת ונעלם דבר, במנהג טוב נעלם מהנבראים.

    רד"ק

    כי. לפי שהוא אלהינו תהיה לנו הטובה הגדולה הזאת:

    הוא ינהגנו על מות. כמו עד מות כלומר עד מותינו ינהגינו בזה הכבוד, וי"ל כמו מלה אחת וחסר כ"ף הדמיון וענינו ינהגנו כמו ימי עלומינו כלומר כמו שנהגו מקדם:

    מלבי"ם

    כי זה אלהים אלהינו, הוא חילה וחומתה, והוא השומר העומד על פסגת ארמנותיה (כמ"ש אלהים בארמנותיה נודע למשגב) והוא העומד לעולם ועד, והוא ינהגנו עלמות היינו עד עולם:

    מצודת ציון

    על מות. כמו עולמית: