תהילים פרק מ״ג

תהילים פרק מ״ג עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא־חָסִיד מֵאִישׁ־מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי:

   מצודת דוד:שפטני. שפוט משפטי לנקום נקמתי: מאיש. מכל איש מרמה וכו׳:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   שָׁפְטֵנִי. הַקְּמֵנִי:

   מִגּוֹי לֹא חָסִיד. הוּא אֱדוֹם, שֶׁגָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם (סנהדרין לט:):

   אבן עזרא

   שפטני קח משפטי מאלה המחרפים אותי והם רבים, על כן אמר: מגוי.

   וטעם לא חסיד בעבור היותי טוב ממנו.

   וטעם מאיש מכלל ומפרט, או רמז למולך על הגוי.

   רד"ק

   שפטני. קח נקמתי מהאויבים:

   וריבה ריבי. כי אין בי יכולת לריב את ריבי:

   מגוי לא חסיד. בבליים שמושלים בי אם היו חסידים היו אומרים האמת אתכם, אבל הם אינם חסידים ולא די שאינם חסידים אבל הם אנשי מרמה ועולה:

   ומאיש. הוא דרך כלל על הגוי הנ"ל:

   מלבי"ם

   שפטני, (חלק ג') עתה יתפלל על הגלות עצמו, הלא ראוי כי תשפטני אלהים ותריב ריבי מגוי לא חסיד, שאין בהם הכנה אל החסד כלל, כי טבעם מתנגד אל החסד בין אדם לחבירו, ובענין האמונות ודעות נמצאו בהם איש מרמה ועולה, הם הפילוסופים המעוולים הנכחה וכן הבונים הקישים מתעים ומופתי ההטעיה במרמה להכחיש את האמונות האמתיות, תפלטני בל אכשל ואמשך אחר טענותיהם וחקירותיהם המזויפות להכחיש עקרי האמונה:

   מצודת ציון

   תפלטני. ענין הצלה כמו רני פלט (לעיל ל״ב):

2. (ב)כִּי־אַתָּה אֱלֹהֵי מָעוּזִּי לָמָה זְנַחְתָּנִי לָמָּה־קֹדֵר אֶתְהַלֵּךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב:

   מצודת דוד:למה זנחתני. למה עזבתני ולמה אלך בחושך:

   עוד פירושים על פסוק ב: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   אבן עזרא

   כי טעם אלהי מעוזי - כי אין עוז לי לקחת משפטי ממנו רק בך.

   רד"ק

   מעוזי. בוי"ו עם זיי"ן הדגש, אמר כי אתה היית מעוזי מקדם ואיך זנחתני עתה בגלותי:

   למה. הראשון רפה ומלרע והשני דגוש ומלעיל:

   מלבי"ם

   כי אתה אלהי מעזי למה זנחתני, למעלה אמר אומרה לאל סלעי למה שכחתני, ששם מדבר מן ההנהגה הנסיית שזה קרא אל סלעי וזה שכח לגמרי, אבל פה מדבר מן ההגנה מן האויב שזה יוכל להיות גם ע"פ הטבע, וזה קרא אלהי מעוזי, וזה לא שכח לגמרי רק זנח לפי שעה, כמ"ש ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים וכו', ולמה קודר אתהלך בלחץ אויב ע"י קושי השעבוד:

   מצודת ציון

   זנחתני. ענין עזיבה:

   קודר. חשוך ושחור:

3. (ג)שְׁלַח־אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל־הַר־קָדְשְׁךָ וְאֶל־מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ:

   מצודת דוד:שלח אורך ואמתך. ר״ל האר לי והאמת הבטחתך להביא אותי אל הר קדשך:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנִּדְמָה לְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב:יז) ״עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי״, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁהוּא אֲמִתִּי, נָבִיא נֶאֱמָן:

   יַנְחוּנִי. מִינְטְרוֹ״נְט מוֹ״י בְּלַעַ״ז:

   אבן עזרא

   שלח אורך כנגד קודר אתהלך.

   ואמתך כנגד מאיש מרמה.

   ומלת ינחוני כנגד התהלך.

   הר קדשך הר המוריה.

   ומשכנותיך העזרות העתידות להבנות בבית שלישי.

   רד"ק

   שלח. כי הישועה היא האורה:

   ואמתך. כי כן יחלתנו לקבצנו מכל העמי' ודבריך אמת:

   המה ינחוני. יביאוני:

   אל שמחת גילי. כי אין לי שמחה וגיל זולתו והוא שמחת כל שמחותי, והסמיכות למעלת השמחה:

   ואודך בכנור. כמו שהיו עושים מתחילה הנגנים בכלי שיר על העבודה:

   אלהים אלהי. כי אז יאמרו הכל כי הוא אלהי ולא זנחם אלהים:

   מלבי"ם

   שלח אורך, כי הגאולה תהיה, א. ע"י התגלות אור ה' נביאיו חשך, כמ"ש קומי אורי כי בא אורך, ועז"א שלח אורך, ב. ע"י ההבטחה שהבטיח ה' ע"י נביאיו, ועז"א ואמתך שהוא לאמת הבטחתו, ושני אלה המה ינחוני מן הגולה, ויביאוני אל הר קדשך שהוא הקיבוץ לציון, ואל משכונותיך שהוא בנין בית הבחירה:

   מצודת ציון

   ינחוני. ענין הנהגה כמו ולא נחם אלהים (שמות י״ג:י״ז):

4. (ד)וְאָבוֹאָה אֶל־מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל־אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי:

   מצודת דוד:שמחת גילי. המשמח אותי בגילה ורנה:

   עוד פירושים על פסוק ד: רש"י, אבן עזרא, מלבי"ם

   רש"י

   אֶל אֵל. אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא שִׂמְחַת גִּילִי:

   וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר. עַל שֶׁהוֹצֵאתַנִי:

   אבן עזרא

   ואבואה, אל אל שהוא שמחת גילי.

   וטעם אלהים אלהי שיראה גוי לא חסיד שאתה אלהי.

   מלבי"ם

   ואבואה, ר"ל רק אל ההבאה לשם שנדחי ישראל יכנס צריך אני עזר ותשועה, אבל כשאהיה שם אבוא בעצמי אל מזבח אלהים להקריב קרבנותיו, ואבוא אל אל לראות פני ה' ע"י שהוא שמחת גילי ושם אודך בכנור אלהים אלהי:

5. (ה)מַה־תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה־תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי־עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:

   מצודת דוד:מה תשתוחחי. כאלו יחזור שוב לנחם נפשו ויאמר לה מה תשתוחחי נפשי וכו׳:

   עוד פירושים על פסוק ה: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   מה ברוח הקודש שיוחיל ישראל אל השם.

   רד"ק

   מה. אע"פ שלא זכר בזה המזמור נפשי אמר תשתחוחי כי שניהם ענין אחד ודברים אחדים:

   מלבי"ם

   מה תשתוחחי, גם ע"ז משיב, שהדבר תלוי באלהים ובעת רצון, וצריך ליחל לאלהים כי בודאי יקיים הבטחתו: