תהילים פרק קכ״ה

תהילים פרק קכ״ה עם פירוש

מתחת לכל פסוק – פירוש מצודת דוד; בלחיצה על "עוד פירושים" – רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם ומצודת ציון.

1. (א)שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּיהוָה כְּהַר־צִיּוֹן לֹא־יִמּוֹט לְעוֹלָם יֵשֵׁב:

   מצודת דוד:הבוטחים בה׳. אותם הבוטחים בה׳ המה כהר ציון אשר לא ינטה ממקומו ולעולם ישב על כנו:

   עוד פירושים על פסוק א: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   רש"י

   שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הַבֹּטְחִים בַּה׳. לֹא יִמּוֹטוּ כְּהַר צִיּוֹן אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹט, כִּי כַּאֲשֶׁר יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ, כֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סָבִיב לְעַמּוֹ:

   אבן עזרא

   שיר המעלות הבוטחים לעתיד.

   לעולם ישב בימי המשיח.

   רד"ק

   לא ימוט. כמו הר ציון שלא ימוט כי לעולם ישב בשוב הגלות לא ימוט ולא יחרב לעולם אלא לעולם ישב: ופי' ישב. יעמוד לעולם ויהיה קיים, וכן ואתה קדוש יושב קיים נצח וכן אתה ה' לעולם תשב:

   מלבי"ם

   שיר המעלות, יבאר שהשכל מחייב כי הבוטח בה' חסד יסובבנו, הבוטחים בה' בהכרח שימצאו בו מחסה ועז, והם דומים כהר ציון אשר לא ימוט באשר הוא מכונן על הרים וגבעות אשר סביבותיו, וישב לעולם, ובאר כי הדבר הזה הוא ק"ו, כי הלא.

2. (ב)יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַיהוָה סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם:

   מצודת דוד:ירושלים. כמו ירושלים שההרים מסבבים לה כן ה׳ סביבות עמו הבוטחים בו להגין עליהם עד עולם:

   עוד פירושים על פסוק ב: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   ירושלים הרים שהם עומדים סביבה והשם סביב עמו בתוכה, על כן לא יוכל האויב לבוא לצור על ירושלים.

   רד"ק

   ירושלים. אף על פי שהרים סביב לה אין לה חוזק וישלטו הגוים וילכדו אותה אלה מאלה ולא יהיה לה חזוק עד שיהיה עם ה' בתוכה, שיהיה הוא סביב לעמו ושמו יהיה להם חוזק יותר מן ההרים ולא ישלוט בהם אויב מעתה ועד עולם:

   מלבי"ם

   ירושלם רק הרים סביב לה, כל בטחונה הוא רק טבעי על ההרים שסביבותיה, וכ"ש שלא תתמוטט עדת ה' הבוטחת עליו, אחרי שה' סביב לעמו שהוא חזק מן הסמיכה של ההרים ובודאי יתקיים מעתה ועד עולם:

3. (ג)כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא־יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם:

   מצודת דוד:כי לא ינוח. אם הרשעים מושלים זמן מה על הצדיקים אבל לא לזמן מרובה ינוח גדלות הרשעים על נחלת הצדיקים הנתון לגורלם: למען. בכדי שלא ישלחו הצדיקים גם המה את ידיהם לאחוז בעולה בראותם גדלות הרשעים זמן מרובה:

   עוד פירושים על פסוק ג: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים. (כִּי לֹא יִתֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֶמְשֶׁלֶת הָרְשָׁעִים לָנוּחַ עַל הַצַּדִּיקִים), לְמַעַן כִּי הַצַּדִּיקִים נִזְהָרִין מִלִּשְׁלֹחַ יְדֵיהֶם בְּעַוְלָה:

   אבן עזרא

   כי טעם גורל הצדיקים – הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ, בגורל.

   שבט הרשע הם גויי הארצות. וטעם למען כטעם: אשר לא ילמדו אתכם.

   רד"ק

   כי. כמו שכתוב והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, כי הרשעים כולם בין מישראל בין משאר הגוים וירושלים שהיא גורל הצדיקים לא ינוח בה שבט הרשע כלומר וחזוק וכח הרשע כמו שהוא היום הרשע לשבט ולמטה:

   למען. כלומר שלא ילמדו הצדיקים ממעשיהם אם ישארו רשעים בארץ וכי צוה האל לישראל לגרש הגוים ולהמיתם ואמר למען לא ילמדו אתכם לעשות ולא עשו כן ובזה נכשלו, אבל לעתיד לבא לא יהיה שם מכשול עון כי כל הרשעים יכלו:

   מלבי"ם

   כי לא ינוח, הנה מה שיצוייר שיסלק ה' השגחתו מעל הבוטחים יהיה באחד משני פנים, א. אם שוט תהלך בארץ מכה מתהלכת, שאז לפעמים ילקו גם הצדיקים, שכיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין, עז"א שהשכל מחייב ששבט הרשע דהיינו השוט והשבט המתהלך בארץ בעבור הרשע ליסר החוטאים, הגם שיעבור מדי לכתו גם בגורל הצדיקים, בכ"ז לא ינוח על גורל הצדיקים, הגם שעובר לא ינוח שם שאינו מתעכב שם עד בואו לגורל הרשעים שם ינוח כי שם מחוז חפצו, למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם, שלא יצאו ע"י לידי עולה להתלונן על ההשגחה בראותם כי מקרה אחד לצדיק ולרשע, ולכן ישגיח ה' מן החלונות שהשבט לא יתעכב אצלם, ב. יצוייר שתסור מהם ההשגחה, אם הגם שבוטחים בלבם אין מעשיהם רצוים לפניו, ואין יכולים להוציא טוב לבבם אל הפועל ע"י אונס או חולשה וכדומה, ע"ז משיב שה' ירא ללבב, ועז"א.

   מצודת ציון

   שבט. ענין ממשלה על כי ביד המושל שבט המוסר לייסר המחויב וכן לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳):

   גורל. הנחלה שנפל לגורלם לחלקם ועל כי על פי רוב מחלקים נחלה בגורל אמר לשון גורל:

4. (ד)הֵיטִיבָה יְהוָה לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם:

   מצודת דוד:ולישרים בלבותם. לאותם שהם טובים ביושר לבב ולא לרמות:

   עוד פירושים על פסוק ד: אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם

   אבן עזרא

   הטיבה יתפלל המשורר או על דרך נבואה.

   וטעם בלבותם כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין.

   רד"ק

   לטובים. במעשיהם:

   ולישרים. בלבותם:

   מלבי"ם

   היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם, אם הם רק טובים בעצמותם והיושר נמצא בלבם, הגם שבמעשיהם נדמה לנו שהוא בלתי טוב וישר (וזה נקרא עקל שגדרו דבר הישר בעצמו ומתראה בלתי ישר למראה עינים), זה לא יסלק טוב ה' מעליו, ולא לבד שה' יתמיד להטיב עמהם כי גם את.

5. (ה)וְהַמַּטִּים עַקַלְקַלּוֹתָם יוֹלִיכֵם יְהוָה אֶת־פֹּעֲלֵי הָאָוֶן שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל:

   מצודת דוד:והמטים. אבל אותם שהמה מטים עצמם אחר דרך עקלקלות ר״ל שכל טובתם הוא לרמות את הבריות: יוליכם. אותם יוליך ה׳ לאבדון עם פועלי האון ודומה להם עם שעדיין לא פעלו האון ויהיה א״כ שלום על הישרים כי יאבדו טרם פעלו האון עם רמיית טובתם:

   עוד פירושים על פסוק ה: רש"י, אבן עזרא, רד"ק, מלבי"ם, מצודת ציון

   רש"י

   וְהַמַּטִּים עֲקַלְקַלּוֹתָם. עַל הַבְּרִיּוֹת לִמְצוֹא עֲלִילוֹת רֶשַׁע, יוֹלִיכֵם ה׳ אֶת פֹּעֲלֵי אָוֶן:

   אבן עזרא

   והמטים כמו: ומטי גר ולא יראוני והבי"ת חסרה, כמו: הנמצאים בית ה' וככה הוא והמטים בעקלקלותם, יתפלל שירחיקם השם ויהיו עם פועלי און עם הגוים, אז יהיו שלום על ישראל.

   רד"ק

   והמטים עקלקלותם. בישראל כלומר שמטים דרכיהם בעקלקלות יוליכם ה' את פועלי האון בגלוי:

   שלום על ישראל. כיון שיכלו הרשעים מישראל שלום על ישראל הנשארים ורבצו ואין מחריד:

   מלבי"ם

   המטים עקלקלותם, מי שרוצים לדון אותו לכף חוב ע"י העקלקלות הנראה למראה עינים והם רוצים להטותו לכף חוב, כאילו הוא דבר הנוטה מן היושר גם בעצמותו, יוליכם ה' את פועלי האון יענשו ע"ז כאלו הם עצמם פועלי און, עפ"י ההנחה הזאת מסיים שלום על ישראל, ר"ל שהשלום יתמיד תמיד על ישראל אחר שהם בוטחים בה' וראוי שברית שלומם לא ימוט לעולם:

   מצודת ציון

   והמטים. מלשון נטיה:

   עקלקלותם. ענין עקמימות כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה):