מה זה פטר חמור?

המצווה

״ופטר חמור תפדה בשה, ואם לא תפדה וערפתו״ (שמות יג, יג). השולחן ערוך (יו״ד שכא, א) פוסק: ״בכור בהמה טמאה נוהג בכל מקום ובכל זמן, ואינו נוהג אלא בחמורים. וזה מצותו: שכל ישראל שיש לו חמורה שבכרה – פודהו בשה מן הכבשים או מן העזים... ויתננו לכהן״.

השה

השה יכול להיות זכר או נקבה, תם או בעל מום, גדול או קטן. ״לא אמרה תורה להחמיר עליו אלא להקל עליו״ – אפילו חמור ששווה הרבה נפדה בשה זול (שם, ה). מיד כשמפריש את השה – החמור יוצא לחולין ומותר בעבודה (שם, ו).

למה חמור

חז״ל הסבירו שהחמורים סייעו לבני ישראל ביציאת מצרים, כשנשאו את כלי הכסף והזהב של מצרים. ועוד: גם המצריים נמשלו לחמורים, ובמכת בכורות ה׳ הכה גם את בכורי בהמתם.

היום

המצווה נוהגת גם היום. מגדלי חמורים יהודים – ובעיקר בישראל – מקיימים אותה בטקס מיוחד עם כהן, ויש ארגונים שמסייעים לקיים אותה. מי שיש לו חמורה שעומדת להמליט – ישאל רב לפני כן על פרטי ההלכה.

פדיון הבן

פטר חמור דומה במבנהו לפדיון הבן: בשניהם הבכור שייך לה׳, ונפדה בנתינה לכהן. הן מזכירות את מכת בכורות ואת ההצלה של בכורי ישראל במצרים.