מה זה ביעור חמץ ועד מתי צריך לשרוף?

השעות

השולחן ערוך (או״ח תמג, א) כותב: ״חמץ משש שעות ולמעלה ביום י״ד אסור בהנאה, ואסרוהו חכמים שתי שעות קודם, דהיינו מתחילת שעה חמישית; ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה, ורשאי למכרו לגוי״. כלומר: עד סוף השעה הרביעית – מותר לאכול חמץ. בשעה החמישית – אסור לאכול, אבל מותר ליהנות, ולכן זה הזמן לשרוף ולמכור. מסוף השעה החמישית – הכול אסור.

שעות זמניות

השעות נמדדות כ״שעות זמניות״ – אורך היום חלקי שנים עשר. לכן הזמן משתנה ממקום למקום ומשנה לשנה. יש מחשבים מעלות השחר עד צאת הכוכבים (מגן אברהם), ויש מזריחה עד שקיעה (הגר״א). את הזמנים המדויקים לעיר שלכם תמצאו בזמני היום.

הביעור

שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה ואת השאריות, ואפשר גם לפורר ולהשליך לים או לאסלה. אחרי השריפה אומרים ״כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה... ליבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא״ – ביטול שני, שכולל גם את החמץ שידוע עליו.

אם עבר הזמן

מי שמצא חמץ אחרי סוף זמן הביעור – ישרוף אותו מיד, אלא אם כן הוא ביום טוב, ואז יכסה אותו עד מוצאי החג. ראו מצאתי חמץ בפסח.

ראו גם ביעור חמץ – המדריך, עד מתי מותר לאכול חמץ וערב פסח שחל בשבת.