דלג לתוכן הראשי
כוונות

שאלות ותשובות · חגים ומועדים · פסח

ממתין לבדיקה רבניתעודכן:

מה זה ביעור חמץ ועד מתי צריך לשרוף?

ביעור חמץ הוא שריפת החמץ שנמצא בבדיקה ושנשאר אחרי האכילה, בערב פסח בבוקר. צריך לסיים לשרוף לפני סוף השעה החמישית של היום (שעות זמניות), ואחר כך אומרים ״כל חמירא״ בפעם השנייה. משעה שישית החמץ אסור בהנאה מדאורייתא. את הזמן המדויק בודקים בלוח הזמנים המקומי.

שאלות דומות שנשאלות: זמן ביעור חמץ · עד איזו שעה שורפים חמץ · סוף זמן ביעור חמץ · סדר ביעור חמץ

השעות

השולחן ערוך (או״ח תמג, א) כותב: ״חמץ משש שעות ולמעלה ביום י״ד אסור בהנאה, ואסרוהו חכמים שתי שעות קודם, דהיינו מתחילת שעה חמישית; ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה, ורשאי למכרו לגוי״. כלומר: עד סוף השעה הרביעית – מותר לאכול חמץ. בשעה החמישית – אסור לאכול, אבל מותר ליהנות, ולכן זה הזמן לשרוף ולמכור. מסוף השעה החמישית – הכול אסור.

שעות זמניות

השעות נמדדות כ״שעות זמניות״ – אורך היום חלקי שנים עשר. לכן הזמן משתנה ממקום למקום ומשנה לשנה. יש מחשבים מעלות השחר עד צאת הכוכבים (מגן אברהם), ויש מזריחה עד שקיעה (הגר״א). את הזמנים המדויקים לעיר שלכם תמצאו בזמני היום.

הביעור

שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה ואת השאריות, ואפשר גם לפורר ולהשליך לים או לאסלה. אחרי השריפה אומרים ״כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה... ליבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא״ – ביטול שני, שכולל גם את החמץ שידוע עליו.

אם עבר הזמן

מי שמצא חמץ אחרי סוף זמן הביעור – ישרוף אותו מיד, אלא אם כן הוא ביום טוב, ואז יכסה אותו עד מוצאי החג. ראו מצאתי חמץ בפסח.

ראו גם ביעור חמץ – המדריך, עד מתי מותר לאכול חמץ וערב פסח שחל בשבת.

מקורות – המקור בפנים

  • שולחן ערוך או״ח תמג, א

    חמץ מו' שעות ולמעלה ביום י"ד אסור בהנאה (אפי' חמצו של עכו"ם אסור ליהנות ממנו) (טור סי' ת"נ וריב"ש סי"ח) ואסרוהו חכמים ב' שעות קודם דהיינו מתחלת שעה חמישית ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה ורשאי למכרו לעכו"ם אפי' הרבה …

    לעיון במקור המלא ←
  • קיצור שולחן ערוך קיא

    בלילה שלפני ערב פסח בודקין את החמץ. וחיבין לבדוק מיד בתחלת הלילה. ואסור להתחיל לאכל או לעשות שום מלאכה חצי שעה קדם הלילה

    לעיון במקור המלא ←
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

המשך לקרוא

השאלה הבאה · חגים ומועדים

מה מברכים לפני קריאת המגילה ואחריה?

לפני קריאת המגילה מברכים שלוש ברכות: ״על מקרא מגילה״, ״שעשה ניסים לאבותינו״ ו״שהחיינו״. אחרי הקריאה מברכים ״הרב את ריבנו״. ביום – ספרדים אינם חוזרים על ״שהחיינו״, ואשכנזים מברכים אותה שוב. מי שלא בירך כלל – יצא ידי חובת הקריאה.

לקריאה

שאלות נוספות בנושא פסח ←·כל השאלות בחגים ומועדים ←·כל הנושאים