ספר במדבר
פרשת בהעלותך
פרשת בהעלותך: תקציר הפרשה, 136 פסוקים בבמדבר ח, א – יב, טז, העליות וההפטרה, ו-54 מאמרים ודברי תורה מתוך 3 עלונים.
תקציר הפרשה
הפרשה מספרת על הדלקת המנורה: אהרן מעלה את הנרות כך שיאירו אל מול פני המנורה. אחר כך מתוארת טהרת הלויים, שמונפים לעבודת המשכן במקום הבכורות. בני ישראל עושים את הפסח במדבר, ולמי שהיה טמא נקבע פסח בחודש השני. הענן מכסה את המשכן, ועל פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו. משה עושה שתי חצוצרות כסף, ובני ישראל נוסעים ממדבר סיני; משה מבקש מחובב להצטרף אליהם, ובנסוע הארון אומר "קומה ה'". העם מתאונן, ואש ה' בוערת בתבערה. האספסוף מתאווה לבשר, ומשה אומר שאינו יכול לשאת לבדו את כל העם; ה' מצווה לאסוף שבעים זקנים, מאציל עליהם מן הרוח אשר על משה והם מתנבאים, וגם אלדד ומידד מתנבאים במחנה. ה' מביא שליו, ורבים מתים בקברות התאווה. בסוף הפרשה מרים ואהרן מדברים במשה על האישה הכושית; ה' מעיד על משה ש"בכל ביתי נאמן הוא", ומרים מצטרעת ומוסגרת שבעה ימים מחוץ למחנה.
התקציר נכתב בידי מערכת האתר על פי פשט הכתובים בלבד.
נתוני הפרשה
- פסוקים
- 136
- מילים
- 1,842
- אותיות
- 7,058
הפרשה ה-36 בתורה, בספר במדבר, מבמדבר ח, א עד יב, טז.
פרקים: במדבר ח · במדבר ט · במדבר י · במדבר יא · במדבר יב
הפסוק הראשון: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר
הנתונים חושבו מנוסח כתב יד לנינגרד: מילים מחוברות במקף נספרות כמילים נפרדות, והאותיות נספרות לפי הכתיב. במניין המסורתי שבסוף כל פרשה ייתכנו הבדלים קטנים. חלוקת העליות וההפטרות לפי מנהג הקריאה המקובל (Hebcal).
העליות בפרשת בהעלותך
| עלייה | פסוקים |
|---|---|
| ראשון | במדבר ח, א–יד |
| שני | במדבר ח, טו–כו |
| שלישי | במדבר ט, א–יד |
| רביעי | במדבר ט, טו – י, י |
| חמישי | במדבר י, יא–לד |
| שישי | במדבר י, לה – יא, כט |
| שביעי | במדבר יא, ל – יב, טז |
| מפטיר | במדבר יב, יד–טז |
חלוקת העליות של קריאת השבת.
ההפטרה
זכריה ב, יד – ד, ז
קרא את ההפטרה – הטקסט המלא בניקוד עם פירוש ←
ההפטרה הרגילה של הפרשה. בשבתות מיוחדות (ראש חודש, שבתות הנחמה והפורענות, שבת שובה וכדומה) מפטירים לעיתים בהפטרה אחרת.
מילים מרכזיות בפרשה
המילים החוזרות ביותר בפרשה (בלי מילות יחס ומילים הנפוצות בכל התורה), ומספר הופעותיהן בה.
מאמרים ודברי תורה על פרשת בהעלותך
מתוך העלוןתורה וחסד – בית זכריה
פרשת השבוע
כיצד מתפללים על חולה? – "אל נא רפא נא לה" – פרשת בהעלותך
רבנו עובדיה יוסף מבאר את מצוות ביקור חולים ואת חובת המבקר לבקש רחמים על החולה. המתפלל בפני החולה יכול להתפלל בכל לשון ואינו צריך להזכיר את שמו, כמו משה שהתפלל על מרים, ואילו המתפלל שלא בפניו מזכיר את שם החולה ושם אמו, מתפלל בלשון הקודש ומשתף עמו את חולי ישראל.
סיפורים
המוסר נפשו למען הכלל – זוכה לישועה: הילד שנפל לבור המים
הגאון רבי יצחק זילברשטיין מספר על ילד מאור יהודה שנפל לבור מים, והרופאים העריכו שלא יחזור לתפקד. אמו נשבעה שיקום, וכשהבריא לחלוטין הסבירה שהיא עובדת שנים במקצוע קודש הקשור למים ולטהרה בשכר נמוך, והאמינה שה' לא יעניש אותה במים, כמעשה בבתו של נחוניא חופר שיחין.
הלכה
הלכות כשרות המאכלים – דבש, מזון מלכות ותולעים
הלכות כשרות מפסקי רבי עובדיה יוסף: מדוע דבש מותר אף שהוא יוצא מן הדבורה, היתר אכילת מזון מלכות, חומרת איסור אכילת תולעים ושלושת סוגי השרצים, ומי נאמן בבדיקת תולעים.
פרשת השבוע
"והעם לא נסע עד האסף מרים" – הכבוד שניתן למרים: אור החיים
אור החיים מדייק שהתורה תלתה את ההמתנה בעם, כדי ללמד שהעם הסכים מרצונו שלא לנסוע עד שתיאסף מרים, לכבודה ובזכותה, שבזכותה היו להם המים. זה הכבוד שניתן לה משמיא על שנתעכבה עבור משה.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת בהעלותך – פתגם, חכמת חיים, בדיחה ושאלה לפרשה
פתגם של רבי גרשון חנוך מרדזין על דיבור החכם ושתיקת הכסיל, דברי החוזה מלובלין על שלום ומחלוקת, בדיחה על דגים בשיטפון, ושאלה וחידה לפרשת בהעלותך.
מושגי יהדות
מהי הסנהדרין הגדולה? – מושגי יהדות לפרשת בהעלותך
הסבר על הסנהדרין הגדולה, בית הדין של שבעים ואחד דיינים שישב בלשכת הגזית: סמכויותיה, התכונות הנדרשות מחבריה לפי התלמוד והרמב"ם, ודברי הרמב"ם שהיא עתידה לחזור תחילה לטבריה ומשם למקדש.
פרשת השבוע
בהעלותך: מדוע לא הזכיר משה את שמה של מרים בתפילתו?
משה התפלל על מרים "אל נא רפא נא לה" ולא הזכיר את שמה. מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל מקשה מדוע ביקשו בגמרא לדעת את שמה של אשתו של רבי חנינא בן דוסא. הוא מתרץ בשם הרה"ג מהר"א הכהן שאין להזכיר את שם החולה בתפילה כדי שלא יקטרג השטן, אבל בשאר עניינים טוב יותר להזכיר את שמו של האדם.
סיפורים
סיפור: הטכנאי לא הגיע בזמן – כל דעביד רחמנא לטב עביד (פרשת בהעלותך)
בעל המעשה כעס על טכנאי שלא הגיע לתקן את מכוניתו לפני מכירתה. הטכנאי הופיע לבסוף אחר הצהריים, בדיוק כשקונה שחסר לו כסף ניסה לארגן הלוואה, וסיפר שבבוקר נפל מסולם וניצל בנס. לכבוד הנס שילם הטכנאי את היתרה, ובזכות האיחור יצאה העסקה לפועל.
סיפורים
סיפור: זה טוב שנפלו הפמוטים (פרשת בהעלותך)
במוצאי שבת נפלו הפמוטים היקרים מידי נוות הבית והתעקמו, והיא התקשתה לסלוח לעצמה. ביום שלישי נלקחו הפמוטים לתיקון, ובאותו לילה פרצו גנבים לדירה ושדדו כל כלי כסף שמצאו.
פרשת השבוע
בהעלותך: מדוע תיארה התורה את משה דווקא כ"עניו מאוד"?
בכל התורה לא מצאנו מצוות עשה להיות עניו, ובכל זאת בחרה התורה לתאר את משה במידת הענווה. מכאן לומדים שמידת הענווה היא למעלה ממצוות עשה.
פרשת השבוע
בהעלותך: "עמדו ואשמעה" – ענוותנותו של משה רבנו
מדוע אמר משה "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם", והאם אין בלשון זו ביטחון עצמי? הביאור הוא שמשה אמר להם שבזכותם ובגללם ידבר ה' עמו, ולא חשב זאת למעלה יתרה לעצמו.
פרשת השבוע
בהעלותך: "ובדרך לא היה" – אימתי יכול אדם להיות קדוש וטהור?
רבי מאיר מלובלין מבאר את הפסוק "והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה": מי שנע ונד בדרכים מתקשה מטבע הדברים להיזהר בקלה כבחמורה, ולשמור תורה ומצוות כמו שצריך.
הלכה
הלכות איסור והיתר: מוח לב וכבד, צליית כבד, דגים וחלב, והיכר בשולחן עם קטנים
מתוך משנת מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל: אכילת מוח לב וכבד, צליית כבד בתנור, אכילת דגים וחלב יחד ופיצה עם טונה, ודין היכר כשאוכלים בשר וחלב על שולחן אחד עם קטנים.
פרשת השבוע
אור החיים: "ויעש כן אהרן" – מהו שבחו של אהרן?
מה השבח בכך שאהרן עשה כפי שנצטווה? לפי אור החיים, שבחו הוא שלא עשה זאת בשביל המעלה והכבוד שה' האמיר אותו, אלא כדי לעשות את מצוות ה'.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת בהעלותך: פתגמי חסידים, חכמת חיים, מילי דבדיחותא ושאלה לפרשה
פתגם של רבי נחמן מברסלב על "שב ואל תעשה" במחשבה, חכמת חיים על החכם והכסיל, בדיחה על נהג ומתדלק, ושאלה וחידה לפרשת בהעלותך.
מושגי יהדות
מושגים ביהדות: המנורה – צורתה, קישוטיה וממה מותר לעשותה
מהי המנורה שבמקדש וכיצד הייתה עשויה? הרב הראל זכריה מתאר את קני המנורה וגובהה ואת הגביעים, הכפתורים והפרחים שמעכבים בה. הוא מבאר גם את דין מנורה שאינה עשויה זהב, ושאין לעשותה אלא ממתכת.
פרשת השבוע
הכרת הטוב להורים – גם אחרי מאה שנה, פרשת בהעלותך
מרן רבנו עובדיה יוסף עורר על חובת הכרת הטוב כלפי ההורים שגידלו וחינכו את ילדיהם במסירות. הקדיש על ההורים אינו חסד אלא מגיע להם על פי הדין, ולפי הבן איש חי יש לעשות להם אזכרה אפילו אם הבנים יחיו מאה שנה.
פרשת השבוע
"בהעלותך את הנרות" – חינוך ילדים ברכות ולא בכעס
הנרות הם הילדים הרכים, וחינוכם דורש סייעתא דשמיא. על פי רבי חיים מוולוז'ין והרב שלמה וולבה, דיבורים קשים אינם נשמעים, ואדם כעסן אינו יכול להוכיח.
סיפורים
השעון שנעלם בכיתה – סיפור על מלמד שעצם את עיניו
ראש כולל בבני ברק סיפר למלמדו לשעבר כיצד חיפש המלמד שעון גנוב בכיסי התלמידים ולא ביישו ברבים, וכך הפך לרב בישראל. המלמד גילה לו שגם הוא עצם את עיניו בשעת החיפוש כדי שלא לדעת מי לקח את השעון.
מוסר וחסידות
"חבורות פצע תמרוק ברע" – לומר "כפרת עוונות" על צער ועלבון
על פי המצודות דוד, הייסורים בעולם הזה ממרקים את העוון. "מכות חדרי בטן" הן הפגיעה מדיבור של אחרים, והנפגע יכול להחזיר מלחמה או לשתוק ולומר בלבו "כפרת עוונות".
הלכה
הלכות שבת: חוט ברזל ואזיקונים, כיבוס ושטיחת כביסה בשבת, ועלונים עם פרסומות
הלכות שבת מתוך פסקי מרן הרב עובדיה יוסף: פתיחת חוט ברזל ושימוש באזיקונים, דין בגד שכובס או נשטח בשבת, וקריאת עלונים שיש בהם פרסומות.
פרשת השבוע
"ויעש כן אהרן" – במה השתבח אהרן שלא שינה? אור החיים
רש"י כותב שהפסוק בא להגיד שבחו של אהרן שלא שינה. אור החיים מבאר שאהרן לא הדליק את המנורה מצד המעלה והכבוד, אלא כדי לעשות את מצוות ה'.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת בהעלותך: פתגמי חסידים, חכמת חיים ומילי דבדיחותא
פתגם של רבי ישראל מרוז'ין על דברים מותרים, דברי רבי ישראל סלנטר על גשמיות הזולת, בדיחה על מרצה חולה, ושאלה וחידה לפרשת בהעלותך.
פרשת השבוע
"והאיש משה ענו מאד" – מדוע זכה משה לקבל את התורה? "משה קיבל תורה מסיני", פרשת בהעלותך
רבנו עובדיה יוסף מבאר ש"משה קיבל תורה מסיני" מלמד שכשם שהר סיני זכה בזכות שפלותו, כך זכה משה לקבל את התורה בזכות ענוותנותו. לפי המדרש, משה לא התגאה במלכות, בנבואה ובחכמה, ולכן נאמר לו "זה לך האות כי אנוכי שלחתיך".
פרשת השבוע
"מחול לו! מחול לו!" – ענוותנותו של רבי יהודה צדקה ושתיקה בשעת עלבון
הרמב"ן מבאר שמשה היה ענו ולא השיב למחרפיו, ולכן קינא ה' את קנאתו. ה"חפץ חיים" כותב שהנעלב ואינו משיב – הקב"ה ירומם קרנו, ורבי יהודה צדקה היה מוחל מיד לכל מי שדיבר נגדו, אפילו בלי לשמוע מי ומה.
סיפורים
הקצב שנחשד ונהרס – והפנצ'ר שגילה את האמת – סיפור על דין לכף זכות ושמירה מהוצאת שם רע
יהודי ראה את הקצב הכשר של עירו בתוך אטליז טרף של גויים, סיפר לכולם, והקצב איבד את פרנסתו ונפטר מצער. כעבור זמן נתקע היהודי בפנצ'ר באותו מקום וגילה שגם הקצב נכנס לשם רק כדי לטלפן לגרר. בהוראת הרבנים ביקש מחילה על קברו והקים קרן לאלמנה וליתומים.
מוסר וחסידות
"עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם" – והרב מסאסוב והשיכור – פרקי אבות
העולם נברא בטוב, ומי שחש שרע לו – הבעיה אצלו. רבי יהושע מלמד שמי שאינו אוהב בני אדם החמיץ את מטרת העולם, ויש לאהוב את כולם, גם את הפשוטים. הרב מסאסוב נתן נדבה לשיכור, באומרו שגם הקב"ה אינו בררן ונותן לכל אחד.
הלכה
הלכות בין אדם לחברו: לא תחמוד, הסתכלות בשעת קלקלה, שאלה לחידוד התלמיד, ונקמה לשם חינוך
המכריח מוכר למכור בהפסד עובר על לא תחמוד, ואיסור חמדה חל אפילו בהפצרה על דבר קטן. אין להסתכל באדם בשעת קלקלתו, מותר לרב לשאול תלמיד כדי לחדדו, ומותר לנהוג כ"נקמה" כשהכוונה רק לחנך. בסוף מובאת סגולת "נשמת כל חי".
פרשת השבוע
"ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה" – אור החיים: מי שה' מסכים על ידו, פרשת בהעלותך
האור החיים מבאר שאהרן ומרים היו צריכים להבין שמשה, העומד ומשמש לפני ה', לא היה עושה עוול שה' מסכים עליו, ולכן הדיבור בו הוא כדיבור בה'. ועוד רמז במילה "במשה" שדיברו בפניו והכלימוהו.
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת בהעלותך – פתגמי חסידים, חכמת חיים, מילי דבדיחותא ושאלה וחידה
דברי רבי נחמן מברסלב על מידת הרחמים שזקוקה לרחמים, עצה על חברים חדשים וותיקים, בדיחה על נהג מהיר, ושאלה וחידה לפרשת בהעלותך.
הלכה
בצל, ביצה ושום קלופים שעבר עליהם לילה – פרשת בהעלותך
רבנו עובדיה יוסף כתב שנכון להיזהר שלא להשאיר בצל, ביצה ושום קלופים לילה שלם, אך אם עורבבו במאכלים אחרים אין לחשוש. בדיעבד אין לאסור אותם אפילו בלי תערובת, ושום כבוש בחומץ – יש להתיר.
פרשת השבוע
"מי שיש לו פת בסלו" – אמונה בפרנסה ומזל דמזוני, פרשת בהעלותך
מי שיש לו פת בסלו ודואג למחר הוא מקטני אמונה. ההשתדלות אינה אלא גזירת מלך, והקב"ה לבדו זן ומפרנס; ולא מפני שאדם נולד במזל פרנסה יש לו פרנסה – אלא מפני שה' רצה שתהיה לו פרנסה, ברא אותו במזל זה.
סיפורים
היהודי שלא ידע קרוא וכתוב – ברכת רבי מאיר אבוחצירא והעבודה במשרד הביטחון
יהודי ממרוקו שלא ידע קרוא וכתוב חשש לעלות לארץ ישראל, ורבי מאיר אבוחצירא אמר לו שדווקא בגלל זה תהיה לו פרנסה. בלשכת העבודה "פלט" שאינו יודע לקרוא, ונמצא שחברה ביטחונית חיפשה בדיוק אדם כזה לגריסת מסמכים סודיים – והוא עבד שם שנים רבות.
פרשת השבוע
"והאיש משה ענו מאוד" – משל השיבולים הכפופות והזקופות
רבי שלמה בכור חוצין מביא משל: ילד רצה לקצור את השיבולים הכפופות, ואמו הסבירה שדווקא הן מלאות חיטה, והזקופות ריקות. כך הגאוותנים ריקים מתוכן, והענוותן לומד מכל אדם עד שנעשה חכם גדול.
פרשת השבוע
"קומה ה' ויפוצו אויביך" – קומה אותיות מקוה, פרשת בהעלותך
האדמו"ר רבי חיים מאיר מוויז'ניץ אמר ש"קומה" אותיות "מקוה", כי בזכות הטהרה ינוסו אויבינו מפנינו.
מוסר וחסידות
"טמן עצל ידו בצלחת" – העצל, הנסיך ושלוש הבקשות, משלי
מילתא דבדיחותא על עצל שהציל את בן המלך ובשלוש בקשותיו ביקש סוס, סולם וצפרדע, מובילה לביאור הפסוק: העצל מכניס ידו לצלחת, אך אינו מחזירה לפיו – או שנרדם, או שהאוכל נגמר ואין לו כוח למלא. המסקנה: להיות חרוץ.
הלכה
פת עכו"ם, פת פלטר והדלקת התנור על ידי ישראל – הלכות איסור והיתר
חכמים אסרו פת שאפה גוי, כדי למנוע קירבה ומשום שמא יאכילנו דבר טמא. פת פלטר של גוי מותרת כשכל המוצרים כשרים, וישראל שהדליק את התנור או זרק בו עץ – הפת מותרת, ואף המכוון שעון שבת להדלקת התנור יש לו על מה שיסמוך.
הלכה
אוהל מתקפל, פריסת בגד על הראש ומחיצות עראי בשבת – הלכות שבת לבני אשכנז
אוהל משחק מתקפל אין לפותחו או לסגרו בשבת, כי פתיחתו נחשבת עשיית אוהל. מותר לפרוס בגד על הראש להגנה מחמה או גשם, ומותר לעשות ולסתור מחיצות עראי לזמן קצר ולצניעות בלבד, ולא מחיצה המתירה.
פרשת השבוע
"ויעש כן אהרן" – שבחו של אהרן, אור החיים
אור החיים מבאר ש"ויעש כן אהרן" בא לומר את שבחו: את הדלקת המנורה לא עשה לשם המעלה והכבוד, אלא כדי לעשות את מצוות ה', כמו שכתוב "לעשות רצונך אלוקי חפצתי".
פנינים ומילתא דבדיחותא
פנינים לפרשת בהעלותך – חסידים מספרים, חכמת חיים, מילי דבדיחותא ושאלה וחידה
הרבי מקוצק על "לא לחכמים לחם", עצת חיים ללמוד עזרה ראשונה, מילתא דבדיחותא על לימון וכסף, ושאלה וחידה לפרשת בהעלותך.
מתוך העלוןבְּרִנָּה יִקְצֹרוּ
מתוך העלון
דבר העורך
פותחת הפרשה במעשה המנורה (ח, ג): "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה". וברש"י: להגיד שבחו של אהרן, שלא שנה (רש"י על פי ספרי). רבים תמהו, מדוע 'לא…
מתוך העלון
בהעלתך - תוכן ענייני הפרשה
א. צווי ה' שאהרן ייטיב (יכין את הפתילה והשמן) וידליק את נרות המנורה, לכוון הנר האמצעי, ומעשה המנורה.
מתוך העלון
"בהעלתך את הנרת..." (ח', ב') - הרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים
מובא בגמרא (שבת כ"ג): 'הרגיל בנר הוין ליה בנים תלמידי חכמים'.
מתוך העלון
"בהעלתך את הנרת..." (ח', ב') - דמוי נרות בית הכנסת ושבת לנרות בית המקדש
כתב רבינו בחיי ('כד הקמח' ערך בית הכנסת): 'חיב אדם להדליק נרות בבית הכנסת, לפי שהמקום מיחד לתפלה, שהיא מפעלות הנשמה שנמשלה לנר, שכן אמר שלמה: "אור צדיקים ישמח"…
מתוך העלון
נדבת שמן למאור בבית הכנסת - סגלה גדולה
מובא במדרש שהמצוה הגדולה ביותר זה מי שנדב שמן להדלקת המנורה בבית המקדש, ומי שהיה מביא את שמן הזית להדלקת המנורה, היה זוכה לפרנסה גדולה מאד, כפי שמספר במדרש…
מתוך העלון
"שאהו בחיקך..." (י"א, י"ב) - תקוה שזו תהיה אבן קטנה - ספור
מספר על הרב יוסף זלמן ריבלין זצ"ל, בעל גמ"ח (גמילות חסדים) גדול להלואות, שנוהג היה להכניס אבן קטנה בתוך מעטפת כסף ההלואה.
מתוך העלון
"ויאמר אדני משה כלאם" (י"א, כ"ח) - אלדד ומידד באו בגלגול בשני אלמים
מובא בגמרא (מסכת חגיגה ג.): מעשה בשני אלמים שגרו בשכנות רבי, וכשהיה רבי (רבי יהודה הנשיא) נכנס לבית המדרש - גם הם נכנסו וישבו לפניו, והיו נעים ונדים בראשם…
מתוך העלון
"בכל ביתי נאמן הוא" (י"ב, ז') - ספור מדהים
מעשה בבחור, שהגיע לגיל קרוב לשלושים, אך טרם מצא את זווגו. ביום מן הימים הציעו לו שדוך, וסוף סוף, בפעם הראשונה אחרי שנים רבות, הבחורה מצאה חן בעיניו.
מתוך העלון
"והיה טעמו כטעם לשד השמן" (י"א, ח') - איזה טעם מיחד היה במן שירד בשבת, יותר מאשר המן שירד במשך כל השבוע?
המן שירד במשך כל השבוע - טעמו היה כטעם לשד השמן, אבל במן שירד לשבת - טעמו היה כצפיחית בדבש, שהיא עסה שנלושה בשמן ודבש, שנתוסף בו מתיקות לענג שבת. כך כתב…
מתוך העלוןוקראת לשבת עונג
מתוך העלון
המהרהר אחר רבו, כמהרהר אחר השכינה!
בפרשתנו מצינו שאחות משה, מרים הנביאה, הביעה השתאות על נוהגו של אחיה בפני האח השני, אהרן הכהן, ומיד נגלה אליהם מלך מלכי המלכים, הוכיחה, הוקיע את טעותה והענישה.…
מתוך העלון
לאורו נלך
מדברי מרן זצוק"ל בדרשותיו: כל אדם שקונה תפילין, צריך להיות זהיר שיהיו התפילין כשרות, יש סופרים בעוונות שלא יודעים כלום, אפילו שהכתיבה יפה, לא העיקר שתהא הכתיבה…
מתוך העלון
מטמונים מהפרשה
רש"י מביא את דברי הספרי: "ויעש כן אהרן, מגיד שבחו של אהרן שלא שינה".
מתוך העלון
"דבר אל אהרון ואמרת אליו"...
לכאורה יש כאן כפל לשון: "דבר… ואמרת אליו", מה זה 'דבר' ומה זה 'ואמרת'?
מתוך העלון
התדר היהודי (ב)
זהו רעיון גדול שאומר, כי אין אפשרות מעשית להיות יהודי על ידי שמירת שולחן ערוך בלבד! יש גם תפאורה מסביב, שמהווה תמיכה הכרחית בשמירת המצוות.