ערלה – למה אסור לאכול פירות בשלוש השנים הראשונות?
״שלש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל״ (ויקרא יט, כג): פירות של עץ מאכל בשלוש השנים הראשונות משנשתל אסורים באכילה ובהנאה. האיסור חל על כל עץ פרי, של יהודי או של נכרי, ואפילו בעציץ (קיצור שו״ע קעג, א). בארץ ישראל הוא מן התורה, ובחוץ לארץ – הלכה למשה מסיני, אלא שבחוץ לארץ ספק ערלה מותר (רמב״ם מאכלות אסורות י, ט–יא). השנים נספרות לפי ט״ו בשבט, ועץ שנשתל עד ט״ו באב נחשב כאילו עברה עליו שנה בראש השנה. בשנה הרביעית הפירות הם נטע רבעי.
המקור והטעם
״וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, וערלתם ערלתו את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל״ (ויקרא יט, כג). הרמב״ם (מאכלות אסורות י, ט) פוסק שהפירות אסורים באכילה ובהנאה, וכך בשולחן ערוך (יו״ד רצד). גם המשקים היוצאים מהם, כמו מיץ ויין, אסורים (י, כב).
״ערלה״ פירושה דבר אטום וסגור – הפרי עדיין ״חסום״ לשימושנו. הרמב״ן בפירושו לפסוק מסביר שבשנים הראשונות הפירות אינם מן המובחר, והתורה רוצה שהפרי הראשון הראוי יוקדש לה׳ – בשנה הרביעית, בנטע רבעי.
איך סופרים
השנים נמנות מזמן הנטיעה. עץ שנשתל עד ט״ו באב (כלומר, שעברו עליו ארבעים וארבעה ימים לפני ראש השנה – ארבעה עשר ימים לקליטה ועוד שלושים יום) – נחשב כאילו עברה עליו שנה בראש השנה. לפירות האילן, ראש השנה הוא ט״ו בשבט, ולכן פרי שחנט אחרי ט״ו בשבט של השנה הרביעית כבר אינו ערלה (רמב״ם מעשר שני ט, ט–י). ראו גם ט״ו בשבט.
את החשבון לעץ מסוים, לפי תאריך השתילה, אפשר לבדוק במחשבון הערלה. שתיל מהמשתלה – יש מחלוקת אם השנים שעבר בגוש אדמה במשתלה נמנות; רבים נוהגים למנות מן השתילה בגינה, אלא אם המשתלה מפקחת על כך. כדאי לשאול לפני שאוכלים.
מקרים נפוצים
- עציץ – גם עציץ שאינו נקוב חייב בערלה (קיצור שו״ע קעג, א).
- גרעין, ענף שנשתל או עץ שנעקר ונשתל במקום אחר – חייבים, ומונים מחדש (קעג, ג); בעקירה עם גוש אדמה גדול יש פרטים.
- עץ שנקצץ ונשאר ממנו גזע טפח מעל הקרקע – מה שגדל אחר כך אינו ערלה (קעג, ד).
- עץ שנטעו לגדר או לעצים, ולא לפרי – פטור (משנה ערלה א, א).
- תערובת – ערלה בטלה במאתיים (משנה ערלה א, ו), אבל אסור לכתחילה לערב.
בחוץ לארץ, וספק ערלה
ערלה היא אחת משתי המצוות התלויות בארץ שנוהגות גם בחוץ לארץ (משנה קידושין א, ט). אבל ״ספק ערלה, בארץ ישראל אסור, ובסוריא מותר, ובחוצה לארץ יורד ולוקח, ובלבד שלא יראנו לוקט״ (משנה ערלה ג, ט; רמב״ם י, יא). לכן בחוץ לארץ מותר לקנות פירות בשוק, אלא אם ידוע שהם מעץ צעיר.
בארץ ישראל גופי הכשרות בודקים את גיל המטעים. פירות מעץ בחצר או מגינה של שכנים – כדאי לברר מתי נשתל. לפירות שכבר עברו שלוש שנים – ראו נטע רבעי.
טעויות נפוצות
- לחשוב שערלה נוהגת רק בארץ ישראל.
- לאכול מעץ שנשתל לפני שנתיים ״כי הוא כבר נותן פרי יפה״.
- לחשוב שעציץ פטור מערלה.
- להשתמש בפירות ערלה לריבה, לנוי או לצביעה – הם אסורים גם בהנאה.
שאלות נפוצות
מאיזה גיל מותר לאכול מעץ פרי?
לאחר שלוש שנים מהנטיעה, לפי החשבון של ט״ו באב וט״ו בשבט. בשנה הרביעית הפירות הם נטע רבעי וצריכים פדיון.
קניתי עץ במשתלה בן שנתיים – מתי מותר לאכול?
יש מחלוקת אם שנות המשתלה נמנות, והדבר תלוי גם באופן הגידול שם. נהוג לשאול רב, או לסמוך על משתלה שיש עליה פיקוח לעניין זה.
האם ערלה נוהגת בחוץ לארץ?
כן, הלכה למשה מסיני. אבל בחוץ לארץ ספק ערלה מותר, ולכן פירות בשוק מותרים כל עוד לא ידוע שהם מעץ צעיר.
עוד במצוות התלויות בארץ
מאמרים מהעלונים בנושא
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.