מחשבון שמיטה, מעשרות וערלה

מחזור השמיטה

התורה מצווה לשבות מעבודת הקרקע בארץ ישראל בכל שנה שביעית. המחזור נספר לפי השנים העבריות, ושנת השמיטה היא השנה שמספרה מתחלק בשבע: תשפ״ב (5782) הייתה שנת שמיטה, והבאה אחריה היא תשפ״ט (5789). השנה העברית מתחילה בראש השנה, ולכן שנה לועזית אחת חופפת תמיד לשתי שנים עבריות – והכלי מציג את שתיהן.

מעשר שני ומעשר עני

מהיבול של ארץ ישראל מפרישים תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר בכל שנה. בנוסף מפרישים מעשר נוסף, שמשתנה לפי השנה במחזור: בשנים 1, 2, 4 ו־5 – מעשר שני, ובשנים 3 ו־6 – מעשר עני. בערב פסח של השנה הרביעית והשביעית חל זמן "ביעור מעשרות". השנה שאליה שייך פרי נקבעת לפי כללים שונים: בפירות האילן לפי החנטה ביחס לט״ו בשבט, בירקות לפי הלקיטה, ובתבואה לפי הבשלה של שליש – ולכן במקרים גבוליים כדאי לברר.

ערלה ונטע רבעי

פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו הם "ערלה" – אסורים באכילה ובהנאה. בשנה הרביעית הם "נטע רבעי", וצריך לפדות אותם, ומהשנה החמישית הם מותרים. לפי הכלל המקובל, שנות העץ נספרות מראש השנה, ועץ שנטעו עד ט״ו באב נחשב כאילו עברה עליו שנה בראש השנה הקרוב. לגבי הפירות קובע זמן החנטה: פירות שחנטו לפני ט״ו בשבט של השנה הרביעית עדיין ערלה, ופירות שחנטו לפני ט״ו בשבט של השנה החמישית הם נטע רבעי. המחשבון מיישם את הכלל הזה – לבדיקה – ויש מקרים רבים שבהם הוא אינו מספיק.

איך מפרישים תרומות ומעשרות בבית, צעד אחר צעד – במדריך הפרשת תרומות ומעשרות בבית.

מקורות (לבדיקה)

רמב״ם הלכות שמיטה ויובל והלכות מעשר שני ונטע רבעי; שולחן ערוך יורה דעה, הלכות ערלה (סימן רצד).