תפילין – המדריך המלא: איך מניחים, מתי, הברכות ובדיקה

מה הן תפילין

המצווה כתובה בתורה ארבע פעמים, ובאחת מהן נאמר:

בכל אחד משני הבתים – של יד ושל ראש – נמצאות ארבע פרשיות: "קדש לי כל בכור" ו"והיה כי יביאך" (שמות יג), "שמע" ו"והיה אם שמוע" (דברים ו; יא). בתפילין של ראש כל פרשה כתובה על קלף נפרד ומונחת בתא נפרד, ולכן הבית שלה מחולק לארבעה; בתפילין של יד ארבע הפרשיות כתובות על קלף אחד. הלכות תפילין מבוארות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימנים כה–מה. סדר הפרשיות בתוך הבית הוא נושא המחלוקת המפורסמת בין תפילין של רש"י לתפילין של רבנו תם.

ההנחה בקצרה

המדריך המלא שלב אחר שלב מפרט את כל הפרטים, אבל העיקר הוא:

1. מי שמתעטף בטלית גדול – מתעטף בה קודם, ואחר כך מניח תפילין.
2. מניחים את התפילין של יד על הזרוע החלשה (ימני – על שמאל; שמאלי – על ימין), על השריר שבחצי העליון של הזרוע, כשהבית נוטה מעט כלפי הלב.
3. מברכים "להניח תפילין", מהדקים את הרצועה, וכורכים אותה שבע פעמים סביב האמה.
4. מניחים את התפילין של ראש: הבית מעל המצח, במקום שבו מתחיל השיער, באמצע הראש; הקשר מאחור, בגובה העורף.
5. כורכים את המשך הרצועה של יד על כף היד ועל האצבע האמצעית.

בין התפילין של יד לתפילין של ראש אין מדברים. כיוון הכריכה ומספר הברכות שונים בין מנהג הספרדים למנהג אשכנז. החליצה בסדר הפוך: קודם התפילין של ראש, ואחר כך של יד.

מתי מניחים

מניחים תפילין בימי חול בלבד, ביום. הזמן מתחיל ב"משיכיר" – כשיש מספיק אור כדי להכיר אדם מוכר – ונמשך עד השקיעה; את שעת משיכיר בעירכם אפשר למצוא בלוח הזמנים. המנהג הוא להניח בזמן תפילת שחרית ולהתפלל בהן. בשבת ובימים טובים אין מניחים תפילין, משום שהם עצמם "אות". בחול המועד יש מחלוקת ומנהגים שונים, ובתשעה באב רבים מניחים במנחה ולא בשחרית – כל הימים המיוחדים כאן.

מי חייב

כל איש יהודי מגיל שלוש עשרה. תפילין היא מצוות עשה שהזמן גרמן, ולכן נשים פטורות ממנה, והמנהג המקובל הוא שאינן מניחות. נער שמתקרב לבר מצווה מתחיל להתאמן בהנחה זמן מה לפני כן, לפי מנהג המשפחה – כאן הפרטים על הכנה לבר מצווה.

שמירה ובדיקה

התפילין צריכות להיות ריבועות – מרובעות בצורתן – והבתים והרצועות צבועים שחור. כל פגם בבתים, בתפרים, ברצועות או בקשרים עלול לפסול אותן. תפילין שמניחים כל יום ושומרים עליהן היטב בחזקת כשרות, ובכל זאת רבים נוהגים לבדוק אותן אצל סופר מדי כמה שנים, ובוודאי אחרי נפילה, רטיבות או חשיפה לחום. מה בודקים ומתי.

משמעות המצווה

התפילין של יד מונחות מול הלב, והתפילין של ראש מעל המוח. חכמים הסבירו שבכך אדם משעבד לה' את רגשותיו ואת מחשבותיו, ומתחיל את היום בהתחייבות מחודשת לקבל את מצוותיו. הפרשיות שבתוכן מזכירות את יציאת מצרים, את אחדות ה' ואת קבלת המצוות – יסודות האמונה כולה. לכן מתפללים בתפילין, ולכן נזהרים בהן כל כך: הן נקראות "אות", סימן גלוי לקשר בין עם ישראל לבוראו.

מי שלא הניח מעולם

אדם מבוגר שמעולם לא הניח תפילין, או שהפסיק לתקופה ארוכה, יכול להתחיל בכל יום חול. אין צורך בטקס או בהכנה מיוחדת: מספיק לשאול תפילין מחבר או מבית הכנסת, לבקש ממישהו בקי שיעזור בפעמים הראשונות, ולומר את הברכה ואת קריאת שמע. רבים מתחילים מכמה דקות ביום ומוסיפים בהדרגה. כדאי לרכוש תפילין אישיות ממקור אמין, וללמוד את הסדר המלא בשיעור או מרב.

כבוד התפילין

שומרים את התפילין בתיק מיוחד, לא מניחים אותן במקום חם או לח, ולא משאירים אותן ברכב בשמש. מי שהתפילין שלו נפלו – מרים אותן מיד, ונוהגים לנשק אותן. יש קהילות שבהן נוהגים להתענות או לתת צדקה כשתפילין נפלו בלי נרתיק; זה מנהג ולא חובה, וכדאי לשאול רב. בזמן שהתפילין מונחות צריך לזכור אותן ולא להסיח את הדעת מהן לגמרי, ולכן לא ישנים ולא אוכלים סעודה גדולה בזמן שהן מונחות.

בחירת תפילין

תפילין קונים מסופר סת"ם מוכר או ממקום שיש לו השגחה אמינה. יש רמות הידור שונות בבתים (למשל בתים שנעשו מחתיכת עור אחת) ובכתב, ויש הבדלים בכתב בין מנהג הספרדים, אשכנז וחסידים – כדאי לומר למוכר לפי איזה מנהג אתם נוהגים. לא נמליץ כאן על מוכר או על מחיר.