משנה אהלות פרק ב׳ משנה ז׳
מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, לֹא אָמְרוּ עֲצָמוֹת כַּשְּׂעֹרָה, אֶלָּא עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה. רֹבַע עֲצָמוֹת שֶׁנִּדַּקְדְּקוּ וְאֵין בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין. אֵבָר מִן הַחַי שֶׁנֶּחֱלַק לִשְׁנַיִם, טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי מְטַמֵּא. וּמוֹדֶה שֶׁאִם נִטַּל חֲצָאִים שֶׁהוּא טָהוֹר:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
שנדקדקו. שנשחקו. לשון ושחקת ממנה הדק (שמות ל׳:ל״ו):
ר׳ שמעון מטהר. מכל טומאה. ואינם מטמאין לא במגע ולא במשא ולא באוהל:
וחכמים מטמאין. בשלשתן, דהא איכא רובע:
אבר מן החי שנחלק לשנים טהור. ואפילו חזר וחיברו דאין חיבורי אדם חיבור:
ניטל חצאים. שניטל מן החי לחצאים ולא ניטל ממנו אבר שלם כאחד, דלא הוה ביה שיעורא מעולם. ואין הלכה כרבי יוסי:
עוד מפרשים על משנה אהלות פרק ב׳ משנה ז׳
פירוש המשניות לרמב״ם
ניטל חצאים. הוא שיחתוך מהאדם קצת זה האבר ונבדל ממנו עוד נחתך הנשאר מזה האבר ג"כ יהיה האבר כלו נבדל הנה הוא לא יטמא לדברי הכל ואין הלכה לא כרבי יוחנן בן נורי ולא כרבי שמעון ולא כרבי יוסי:
תוספות יום טוב
עצם כשעורה שנחלק כו'. לא תני להא בהדייהו דאינך דלעיל. משום דהכא יחיד פליג עליה. ובהנך דלעיל רבנן פליגי עליה. הר"ש דלעיל:
רבי עקיבא מטמא. במשא. הרמב"ם פ"ד מהט"מ [הלכה ד] והכ"מ כתב ראיה לדבריו דבמגע לא ע"ש:
וחכמים מטמאין. לשון הר"ב בשלשתן. כלו' במגע במשא ובאהל. ול' הר"ש וחכמים מטמאין בכל שלש הטומאות:
אבר מן החי שנחלק כו'. כתב הר"ב ואפילו חזר וחברן דאין חבורי אדם חבור. כדתניא בתוספתא. הר"ש ומתניתין היא בפרק דלקמן משנה ד. ועמ"ש במשנה ד פרק ט דחולין:
תפארת ישראל – יכין
רבי עקיבא מטמא במשא ולא במגע. אפי' נגע שניהן יחד [רמב"ם פ"ד מטו"מ ה"ד וכן הביא רתוי"ט בשמו]:
לא אמרו עצמות כשעורה ר"ל כשמסרו חכמים לידינו ההלמ"ס. לא אמרו בלשון רבים עצמות כשעורה:
רובע עצמות שנדקדקו שנשחקו:
רבי שמעון מטהר לגמרי:
וחכמים מטמאין במגע משא ואהל:
טהור ואפי' אם חברן אדם יחד אינן חיבור [כפ"ג מ"ד]. אבל אבר מעת שנחלק לשנים מצטרף [כרפ"ג]:
שהוא טהור משום דמעולם לא היה שיעור שלם:
תפארת ישראל – בועז
ואני עני וכואב ישועתך אלקים תשגבני להבין דברי הרמב"ם אלו. דהרי בש"ס (חולין קכד"ב) אמרינן דר"ע כרבנן דר' דוסא דריש פרקן דלקמן ס"ל דמגע ומגע מצטרף. וכן פסק הרמב"ם בעצמו (פ"ד מטו"מ ה"ה והי"ד) וא"כ ק' מ"ש ב' חצאי זיתים דמגען מצטרף. ומ"ש ב' חצאי עצם כשעורה דאין מגען מצטרף. ואפשר דלעולם הרמב"ם ס"ל דאהל מגע ומשא. כל שהוא משם א' מצטרף וכרבנן (פ"ג מ"א ורמב"ם פ"ד מטו"מ הי"ד) ולפיכך ב' חצאי זיתים ממת מצטרפין גם למגע. ורק עצם כשעורה שנחלק שאני. מדנמסר לנו בהללמ"ס (כנזיר נז"א) בלשון עצם כשעורה. ולא בלשון עצמות כשעורה. כדברי ריב"נ דמטהר לגמרי מה"ט רק דאנן ס"ל דלהכי נמסר לנו בלשון עצם. ולא בלשון עצמות. משום דאין מצטרף בו מגע ומגע. והיינו משום דמסתבר דרק צירוף מגע אתא למעוטי. ודו"ק:
כך כתב הר"ש והרא"ש והר"ב. אמנם הרמב"ם (בפ"ד מטו"מ ה"ד) כתב דמטמא באהל. ומזה דייק בתוס' חדשים דס"ל להרמב"ם דאמ"ט במגע ובמשא: ובמחכת"ר א"א לומר כן. דוכי גרע מעצם כשעורה שנחלק. דכ' הרמב"ם בעצמו באותה הלכה לעיל מינה דמטמא עכ"פ במשא. אע"כ שחסר בדברי הרמב"ם מלת גם וכצ"ל מטמא גם באהל. ול"מ מוכח כדעת הר"ש דגם למגע מצטרפי. דהרי קיי"ל כרבנן ר"פ דלקמן דגם מגע ומגע מצטרף. ועד כאן לא יהבינן ליה להרמב"ם דס"ל דאין מגע ומגע מצטרף והיינו רק בעצם כשעורה שנחלקה ומשום סברת ר' יוחנן בן נורי. מדלא קבלנו בלשון עצמות כשעורה. אבל ברובע קב עצמות שנמסר לנו בלשון רבים בהללמ"ס. י"ל דבהא גם ר' יוחנן בן נורי מודה דמצטרף לכל מילי:
מלאכת שלמה
ור' יוחנן בן נורי מטהר. אפי' שהוא ממת אחד ומפי' רש"י ז"ל דהתם פ' כ"ג ונזיר משמע דר' עקיבא מטמא אפי' בעצם כשעורה הבא משני מתים וכמו שכתבתי לעיל בסמוך:
רובע עצמות שנדקדקו כו' ר"ש מטהר וכו'. פי' הר"ס ז"ל אפי' במגע אינם מטמאי' וא"ת מסתמא ר"ש כר"ע רבי' ס"ל דמטמא בעצם כשעורה שנחלק לשנים וא"כ אמאי מטהר לגמרי וי"ל דהכא מיירי שנדקדקו הרבה ונעשו כמו קמח והכי משמע בנזיר פ' כ"ג דפריך התם גבי הא דתנן וחצי קב עצמות שהנזיר מגלח עליו חצי קב אין רובע עצמות לא ה"ד אילימא דאית בהו עצם כשעורה תיפוק לי משום עצם כשעורה אלא דאקמח אקמוחי ע"כ ופי' רש"י ז"ל ששחקן דק הרבה כמו הקמח שנטחן שאין בו עצם כשעורה ע"כ וכן פי' התוס' שטחנן הדק כקמח או כעפר דכה"ג לא מטמא משום עצם כשעורה ע"כ:
ר' יוסי מטמא פי' הר"ש ז"ל מטמא במשא ובאהל אבל לא במגע כדקתני בתוספתא גבי כזית מן המת דתניא וכן הי' ר' יוסי אומר כזית מן המת שנחלק אפי' לעשרה מטמא במשא ובאהל ואין מטמא במגע עכ"ל ז"ל:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה אהלות פרק ב׳ משנה ז׳?
משנה אהלות פרק ב׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״עצם כשערה שנחלק לשנים רבי עקיבא מטמא ורבי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק ב׳ משנה ז׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת אהלות פרק ב׳?
בפרק ב׳ של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.
עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)