משנה אהלות פרק ב׳ משנה ה׳
מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
אֵלּוּ שֶׁאִם חָסְרוּ טְהוֹרִין. כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְכַזַּיִת נֶצֶל, וּמְלֹא תַרְוָד רָקָב, וּרְבִיעִית דָּם, וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה, וְאֵבָר מִן הַחַי שֶׁחָסַר עַצְמוֹ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
ואלו אם חסרו טהורים. דלית בהן כשיעור:
כזית מן המת. שכן הוא תחלת יצירתו של אדם בכזית:
ורביעית דם. הואיל ובתחלת ברייתו של קטן אין בו פחות מרביעית דם:
ואבר מן החי שחסר עצמו. אפילו קולית גדולה שחסר ממנה עצם כל שהוא לא מטמא משום אבר מן החי. אבל אם חסר מבשרו, לעולם הוא מטמא עד שיחסר מכדי להעלות ארוכה. ואבר מן המת, כזית בשר הפורש ממנו, טמא. ועצם כשעורה הפורש ממנו נמי טמא:
עוד מפרשים על משנה אהלות פרק ב׳ משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
זה כלו מבואר והתנו באבר מן החי שיחסר עצמו לא אמר ג"כ שחסר בשרו לפי שאם חסר בשרו ונשאר עליו כדי לעלות ארוכה הוא מטמא לפי מה שקדם בזה הפרק אולם אם נחסרו קצת העצמות מזה האבר ואע"פ שנשאר בשרו בכללו ובזה הבשר יותר מכזית הנה הוא לא יטמא מין ממיני הטומאה ואפילו הנשאר מן עצם האבר [אולי צ"ל יש בו כשעורה אין לדמהו לעצם כו'] לדמותו עצם כשעורה מן המת וזהו ההפרש בין אבר מן החי ובין אבר מן המת לפי שאבר מן המת כזית בשר הפורש ממנו טמא ועצם כשעורה הפורש ממנו טמא לפי מה שהשרשנו בששי מעדיות וכבר ביארנוהו שם על התכלית:
תוספות יום טוב
כזית מן המת. פי' הר"ב שכן הוא תחלת יצירתו כו'. שאע"פ שהשיעורין כולן הל"מ הן [כמ"ש בריש עירובין] אמרו חכמים תחלת כו'. הרמב"ם פ"ב מהט"מ [הלכה ב]:
ורביעית דם. [*עיין בפ"י דנדה משנה ה] וכתב הר"ב הואיל ותחלת ברייתו כו'. ועיין מ"ש במשנה ב. ואין לדקדק בשינוי הלשון דהכא כתב ברייתו. ולמעלה כ' יצירתו. וכ"כ כאן של קטן. ולמעלה כתב של אדם. שהרי בדברי הרמב"ם שניהם בלשון א' אמרן שבפירוש משנה ב כתב לענין רביעית דם שהמעט שיהיה באדם מדם בתחלת ברייתו כו'. ולענין כזית כתב בחבורו פ"ב מהט"מ. תחלת ברייתו של אדם כזית:
ואבר מן החי שחסר עצמו. הארכתי בזה בס"ד בספ"ו דעדיות:
תפארת ישראל – יכין
אלו שאם חסרו טהורין לגמרי:
כזית מן המת שכן תחילת האדם כזית. וכ"כ רביעית דם ה"ט:
ואבר מן החי שחסר עצמו באין עצם שבו שלם וחסר רק כ"ש. טהור לגמרי אבל בבשר וגיד שבאמה"ח. יש חילוק. אם נשאר מהם על העצם כדי להעלות ארוכה. מטמא במגע ומשא ואהל [כמ"א] ובנשאר מהם על העצם רק פחות מזה. מטמאין רק במגע ומשא ולא באהל [כמ"ג] אבל עצם מהחי בלי בשר אפי' העצם שלם. או בשר מהחי בלי עצם. אפי' הבשר חתיכה גדולה. טהור. אבל אבר ממת אף שחסר קצת מהעצם שבו. ואפי' אין ג"כ עליו בשר כלל. מטמא עכ"פ במגע ובמשא משום עצם כשעורה ובשר המת אפי' בלי עצם כלל. אם הוא כזית. מטמא גם באהל כמת שלם. ורק כשהעצם שלם אפי' אין בו כשעורה [כגון בנפל] אם יש עליו בשר כראוי להעלות ארוכה. אפי' אין בו כזית. מטמא כמת שלם:
תפארת ישראל – בועז
והא דבש"ס (נדה דכה"א) אמרינן דתחלת יצירתו כרשון. והיינו כחגב [ועי' רש"י ותוס' שם] וכן כולה סוגיא דהתם משמע שתחלת יצירתו הוא קטן יותר ויותר מכזית. נ"ל דיצירתו דהכא היינו כשנגמר כל צורתו עם כל חתוך אבריו. משא"כ התם היינו בסוף מ' יום:
מלאכת שלמה
ואבר מן החי שחסר עצמו. פי' רעז"ל אבל חסר מבשרו לעולם הוא מטמא עד שיחסר מכדי וכולי'. אמר המלקט דהכי תנן בפ' ששי דמסכת עדויות אבר שיש עליו בשר כראוי מטמא במגע ובמשא ובאהל חסר הבשר טמא חסר העצם טהור והא דלא תני ואבר מן המת שחסר עצמו משו' דאכתי טמא משום כזית בשר הנשאר בו אבל כזית בשר הפורש מן החי טהור כר' יהושע דעדויות ועוד תנן התם מרובה טומאת עצמות מטומאת בשר שהבשר הפורש מן החי טהור ואבר הפורש מן החי והוא כברייתו טמא והיינו כברייתו שלא חסר העצם אך עומד שלם כמו שנברא. הר"ש והרא"ש ז"ל. ופי' ה"ר יהוסף ז"ל שחסר עצמו פי' שחסר העצם כל שהוא ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה אהלות פרק ב׳ משנה ה׳?
משנה אהלות פרק ב׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״אלו שאם חסרו טהורין כזית מן המת וכזית״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק ב׳ משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת אהלות פרק ב׳?
בפרק ב׳ של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)