משנה מידות פרק ב׳ משנה א׳

הר הבית וכו' אמרו שהעזרה לא היתה באמצע הר הבית אלא היה הרוחק שיש בין חומת הר הבית ובין חומת העזרה לצד דרום יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד המזרח והרוחק ממזרח יותר מהצפוני והצפוני יותר מן המערבי והנני מצייר עכשיו זה ואצייר החיל והסורג ועזרת הנשים הנזכרת בכאן בפרק הזה כדי שתהא צורה אחת ולא נצטרך להרבות צורות וזו היא צורת זה.

[*הר הבית. עיין במשנה ח' פ"ג דתענית]:

רובו מן הדרום מיעוטו מן המערב. שכל רוחב העזרה הוא קל"ה מצפון לדרום כדתנן ר"פ בתרא ונמצא שהנותר מהר הבית בשתי רוחות הללו היא שס"ה אמה [וכל אורך העזרה מן המזרח למערב קפ"ז] שבעזרה הפנימית אנן קיימין ואין ע"נ בכלל וכן הם דברי הרמב"ם פ"ה מהל' בית הבחירה. וכבר כתבתי בפ"ג דסוטה משנה ד' דע"נ בכלל הר הבית נמצא שבאלו שתי הרוחות הנותר מהר הבית. הוא שי"ג כשתחלק שס"ה ותתן דרך משל לדרום מאתים וחמשים. ישאר לצפון קט"ו. וכשתחלוק שי"ג ותתן דרך משל רי"ג למזרח ישאר ק' למערב הנה רובו לדרום מאתים וחמשים. שני לו נמזרח רי"ג. שלישי לו מן הצפון קט"ו. מיעוטו מן המערב ק':

מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו. יפה פי' בעל שלטי הגבורים שכתב שהוא על לשכות הרבה ובתים שהיו עשוים באמת ויושר למשמשי הבית נוסף על הלשכות שנאמרו במשנה כי אותן לא יספיקו ובפכ"ה מספרו עמד למנין וחשב ומנה אותן שלשים ואני אומר לסיוע לו שכן נמצא בבנינא דיחזקאל [מ' י"ז] (ובמספר) שלשים לשכות אל הרצפה (שבחצונה). ועוד נסתפק בשל לשכות שמן הראוי [שיהיה] לשכה לכל אחד מט"ו הממונים שברפ"ה דשקלים כשירצו ללון בהר הבית. ואמר שעל תשמישי אלו הלשכות השלשים או מ"ה אמרו שרובן בדרום כו'. אבל שגגה יצאה מלפני השליט בפ"ב כשכתב שם שאמצע הר הבית לא היה מסוכך מפני המזבח שהיה גלוי לשמים. והרי אין מזבח אלא בעזרה. אבל בלאו הכי ודאי שאין הר הבית מכוסה שלא היה מסוכך אלא ע"ג האצטבאות [*כאותה ששנינו במשנה ה' פ"ק דפסחים] והן בצדדים סביב לא באמצע. וטעמא שהיה רובו מן הדרום יראה לפי ששם היתה כניסת כל אדם מהעיר שהיא בנגב ככתוב ביחזקאל. ולפיכך ראוי שתהיה רוב התשמיש במקום הראשון שבו נכנסים. שני לו מן המזרח. שכן מקיף דרך ימין [*וברוך ה' שכיונתי רובו מן הדרום לראבי"ה דלקמן בד"ה לפנים וכו']:

הר הבית ר"ל ההר שהביהמ"ק בנוי עליו, וההר ההוא מוקף חומה סביב:

היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רווח ההוא שתוך החומה היה ת"ק על ת"ק אמות:

רובו מן הדרום שתוך חומת הר הבית היה סביב לחומת העזרה הסורג, והוא היה רחוק מחומת העזרה י' אמות בכל צד בשוה וכלקמן. אבל המרחק מחומת הר הבית עד הסורג בצד דרום היה יותר מהמרחקים שבאחד משאר הצדדים:

שני לו מן המזרח ששם היה המרחק מרובה טפי מהמרחק שבצפון:

שלישי לו מן הצפון מרובה ממרחק שבמערב:

מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו להשתמש שם מה שצריך לעבודת המקדש. ולדעת השלטי גבורים [פ"ב] היה הרווח בצד דרום רס"ה אמות, והרווח מצד צפון ק' אמה. והרווח מצד מזרח ר"נ אמה. והרווח מצד מערב ס"ג אמות. ובכל הרווח ההוא בנויים לשכות, שלשכות הנזכרות במכילתן לא הספיקו לכל תשמישי המקדש, ובאותן הרווחים היה דירת כל הט"ו ממונים של הר הבית. ואפשר שגם הכה"ג דר שם. [עי' תמיד פ"ז סי' ו']. ובש"ג [סוף פכ"ה] מונה מ"ה לשכות שנזכרו בקרא ובש"ס, המעט מהם היו תוך היקף העזרה, והשאר היו בהר הבית רובם בדרום. ועשו כל לשכה במקום הנאות לתשמישה, רק בחרו רוב התשמישים בדרום, משום דירושלים בדרום בית המקדש היה, והיה רוב כניסת העם משם. ונ"ל דלהכי היה שם רוב אצטבאות המכוסות שישבו שם העם בעת הגשם [כרש"י פסחים די"ג ב] [וכל הר הבית מקורה, וכן אמרי' בירושלמי [פ"ח דתענית ד"ט ב'] הדא דתימא הר הבית מקורה היה. ונ"ל שהי' ארובות בקרוי כדי להביא אור תחת הקרוי, ולא ימששו שם בחושך]: ובכל הר הבית סביב ישבו עם פסחיהם עד הערב, בערב פסח שחל בשבת, שלא היו רשאים להוציאו לחוץ לחומה עד מוצאי שבת [כפסחים ס"ד ב']:

אמנם מ"ש הרמב"ם [רפ"ה מבחירה] הר הבית ת"ק על ת"ק אמה וכו' וכולו היה מקורה וכו'. לכאורה משמע מדברי רבינו שכל הת"ק על ת"ק אמה מקורה היה, נמצא שכל העזרות של נשים וישראל וכהנים היה מקורין. וכן הבין הש"ג [פ"ב], ולכן הוסיף החכם ההוא על דברי הרמב"ם וכתב חוץ ממזבח הנחושת שעמד תחת לב השמים, [כאבות פ"ה מ"ה]. עכ"ל. ולפענ"ד אע"ג דשבחי' רתוי"ט לחכם ההוא, וכן נראה מספרו, שיד כל בו, אפ"ה בכאן במח"כ שגה ברואה, דמלבד דמירושלמי הנ"ל שהבאנו לא מוכח רק שהר הבית היה מקורה. ג"כ ק' תו דהרי אפי' הד' לשכות שבעזרת נשים לא היו מקורות [כמדות פ"ב מ"ה] וכ"ש העזרה שחוצה לה. ותו דאי נימא שגם העזרה הפנימית ששם המזבח בנוי, גם היא היתה מקורה, א"כ למה הוצרכו אכסדראות תחת הקרוי בגובה כותלי העזרה סביב [כתמיד פ"א מ"ג]. וכן משמע מרש"י [פסחים י"ג ב', ותענית, וסוכה מ"ב ב'] דרק הר הבית שמחוץ לחומה הפנימית מקורה היה.

הר הבית וכו'. ביד רפ"ה דהלכות בית הבחירה וסימן ו'. וכתב שם דכל הר הבית היה מקורה ואינו מבואר לע"ד מהיכן הוציא שכולו מקורה דבפסחים פ"ק ובפ' לולב וערבה לא נתבאר אלא שהר הבית סטיו לפנים מסטיו כמו שכתבתי שם. ופירש הר"ר שמעיה ז"ל הר הבית הר המוריה שעליו הבית בנוי וכן פי' בערוך בערך הר:

שם היה רוב תשמישו שבדרום היה רוב תשמיש העזרה ומשמיש המזרח מועט ממנו ותשמיש הצפון פחות משל מזרח ומועט שבכולן במערב שאין תשמיש היכל כ"כ ע"כ. ופירש הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל רובו מן הדרום וכו' פי' בית המקדש היה עומד על ההר אבל לא באמצע ההר ממש אלא רוב ההר היה בדרומו של בית המקדש וירושלים היתה כנגד אותה הצד ובאותה הצד היו עולין כל העולים להר הבית והיו נכנסין משני שערי חולדה והולכים לימינם לצד מזרח והיו נכנסין לעזרת הנשים דרך שער התחתון ונכנסין לעזרת ישראל והרי בדרום היה רוב תשמיש ההר כי הכל היו עולים משם וגם במזרח היתה תשמיש רב כי הרי משם היו הכל נכנסין לעזרה אבל בשאר הצדדין לא היה אלא מעט תשמיש בהר. והנה שיעור ההר מצד מערב לא היה אלא עט מההר. כי ממזרח למערב היה כל הבנין עזרת הנשים קל"ה אמה ועזרת ישראל עם ההיכל היה קפ"ז אמה והרבה היה פנוי במזרח א"כ לא נשאר במערב אלא מעט אבל בין צפון לדרום לא היה בנוי אלא קל"ה אמה עכ"ל ז"ל: