משנה מידות פרק א׳ משנה ט׳

רבי אליעזר בן יעקב אומר שאינו חוזר טבול יום זה לבית המוקד אלא יוצא להר הבית לפי שטדי הוא השער הצפוני משערי הר הבית כמו שזכרנו כבר בפרק זה. ואין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב.

*אמה על אמה. בארץ וטבלא עליו לשון הרר"ש]:

הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא כו'. לפי הנראה ממשנה זו שהיו צריכי' מפתחות לסגור הדלתות והיו מנעולי דלתותיהן בלי ספק דומים למנעולים הנקראים בל' ערבי אקפ"ל אלול"ב ובלע"ז קאדינו"ש דטורנ"ו

) שעושים אותם אצלנו ואינם סוגרים. אלא במפתחותיהם שבהם נפתחים הרמב"ם:

[*הגביה את הטבלא. הכהן השוער. הרר"ש:

נתן. בן לוי כסותו עליה חזר וישן לו. כך לשון הרר"ש ואין אלו בעיני אלא דברי תימה שהרי אין בן לוי ישן אלא מבחוץ וגם הוא בעצמו הרי פי' לעיל בסמוך הגביה כו' הכהן השוער ולמה א"כ לא יהיה הכהן ההוא הגומר לכל הצריך ומסתעף מהנעילה וגם כפי הנראה לא היה יכול בן לוי ליכנס מכיון שנגמר נעילת השערים וגם לא היה עוד בן לוי מבפנים לסיבה זו בעצמה אא"כ שנאמר שהיה להם מקום ליכנס לשם מפני הצורך וכל זה דוחק. וכדברי נבואה וללא צורך]:

אירע קרי כו'. גם זו שם שנויה וע"ש:

אמה על אמה למטה מהרובדין בהחצי שבחול, שהרי א' הי' ישן על הטבלא וכדמסיק:

וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה בהטבלא, כדי לטלטל הטבלא ע"י הטבעת:

ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה דשלשלת נמי הי' קבוע בטבלא בעבר הפנימי שלה. ותחת הטבלא גומה מרובעת והשלשלת והמפתחות תלויין לתוכה:

הגיע זמן הנעילה לנעול שערי העזרה:

ונטל את המפתחות מן השלשלת ונעל הכהן מבפנים ובן לוי ישן לו מבחוץ שהלוי *) עמד לשמור בחיל על שער בית המוקד:

אירע קרי באחד מהם והרי בעל קרי משתלח מב' מחנות, ואסור לשהות בהר הבית [רמל"מ פ"ז מבחירה הט"ו]:

יוצא והולך לו במסיבה כעין כבש הי' שיורד בה למערה:

ההולכת תחת הבירה כל המקדש כולו נקרא בירה:

והנרות דולקים מכאן ומכאן בהמערה:

רבי אלעזר בן יעקב אומר במסיבה ההולכת תחת החיל דס"ל שלא היה המחילה ההיא רק תחת החיל:

יוצא והולך לו בטדי הוא שער הבית שבצפון. ומסקנת דברי ראב"י הוא, דס"ל שאינו רשאי לשוב לאחיו הכהנים אחר שטבל, מדלא העריב שמשו עדיין, ורק מותר לכנוס למחילה לטבול, דמחילות לא נתקדשו [כפסחים פ"ה ב']. אבל לרבנן לא היה המחילה שטבל בה יוצאת לחיל, ולהכי מדלא אפשר, מותר לשוב לבית המוקד, ולהמתין מלצאת עד שהשערים נפתחים [כתמיד פ"א]:

ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש טבעת היתה קבועה בה. נלע"ד שזה המקום היו שמורים בתוכו שלשלת המפתחות ומכוסה המקום בטבלא של שיש כדי שלא יהא קל לשום אחד מן השומרים ליטול המפתחות אח"כ מצאתי שכן משמע ג"כ שפי' המפרש שבדפוס ברפ"ק דמסכת תמיד. ובשלשה מקומות שנינו שהיתה טבלא של שיש על מקום אמה על אמה חד הכא בבית המוקד לצורך המפתחות וחד לקמן בפ"ג בעזרה בצד קרן מערבית דרומית של מזבח ולגבי שיתין וחד בהיכל ליטול עפר מתחת אותה טבלא לצורך סוטה כדכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:

ובן לוי ישן לו מבחוץ הקשה הראב"ד ז"ל בפירושו למסכת תמיד היכי קתני שהיה ישן הרי היה צריך לשמור ולא ליישן ובשלמא גבי נועל דקתני התם נתן כסתו עליה וישן לו לא תיקשי לן היאך היה ישן הלא צריך לשמור משום דהתם אותו הנועל לא היה מן השומרים אלא מזקני בית אב כדקתני התם שבידם היו מפתחות העזרה אלא בן לוי קשיא היאך היה ישן ואיכא למימר דה"פ ובן לוי ישן לו מבחוץ בשעה שזה נועל כי כל זמן שלא הגיע זמן הנעילה היה בן לוי ישן מפני שלא היה צורך לשמור שהיו זקנים של בית אב וכולם שבבית המוקד מקיצין וכשהיה מגיע זמן הנעילה אז היה זה הכהן הנועל מקיץ את בן לוי משנתו והיה הוא שומר מבחוץ ופרחי כהונה מבפנים דכהנים ולוים בעינן וזה הנועל היה ישן כשאר בית אב עכ"ל ז"ל. וכן משמע שפירש ג"כ הר"ר שמעיה ז"ל:

ויוצא והולך לו וכו'. ירושלמי ס"פ כיצד צולין:

במסבה ההולכת תחת החיל יוצא והולך לו בטדי. כך צ"ל. והגיה הר"ר יהוסף ז"ל במשנה זו כיסתו וכתב על שניהם ס"א כסותו. גם הגיה ושלשלת של מפתחות תלויה בה וכתב ס"א קבועה בה ע"כ: