משנה מנחות פרק י״ג משנה ז׳

מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה, וּשְׁלָמִים, יָבִיא כֶבֶשׂ. פֵּרַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פָר וּפָרָה עֵגֶל וְעֶגְלָה. מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פַר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה, אַיִל וְרָחֵל, גְּדִי וּגְדִיָּה, שָׂעִיר וּשְׂעִירָה, טָלֶה וְטַלְיָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

תודה ושלמים. תודה או שלמים:

יביא כבש. פחות שבתודה ושלמים:

יביא פר ופרה. דתודה ושלמים איכא לספוקי בזכרים ונקבות:

ורחל. נקבה בת שתי שנים:

גדי. בן שנה מן העזים:

שעיר. עז בן שתי שנים:

טלה. כבש בן שנתו:

עוד מפרשים על משנה מנחות פרק י״ג משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הרי עלי תודה ושלמים יביא כבש פירשתי כו': זה לפי שהשלמים נקרבים מן הזכרים והנקבות והוא ג"כ דעת רבי אבל דעת חכמים שאם אמר מן הבהמה ואיני יודע מה שפירשתי מקריב פר ואיל ופרה ורחל שעיר ושעירה והלכה כחכמים:

תוספות יום טוב

יביא פר ופרה. עגל ועגלה. ג"כ דעת ר'. הרמב"ם:

איל ורחל. פי' הר"ב. רחל נקבה בת שתי שנים. וה"ל לפרש איל בן שתי שנים כדתנן במ"ג פ"ק דפרה:

גדי וגדיה שעיר ושעירה טלה וטליה. וכן גי' הר"ב אבל במשנה שבגמ' גרסינן שעיר ושעירה קודם גדי וגדיה. וכדתנן לעיל וכך נראה דשונה אותם כסדר גדלם:

תפארת ישראל – יכין

הרי עלי תודה ושלמים ר"ל או שאמר הרי עלי שלמים:

יביא כבש מיום ל"א משנולד עד סוף שנתו נקרא כבש. והוא היותר קטן שאפשר בתודה או בשלמים:

פירשתי מן הבקר ואיני יודע מה פירשתי ששכח איזה מין בקר נדר לתודה. או ששכח איזה מין בקר נדר לשלמים:

יביא פר ופרה עגל ועגלה דתודה ושלמים באין זכרים או נקיבות. ולרבנן לעיל סגי בפר ובפרה:

איל ורחל מיום ל"א משנה שנייה עד סוף שנת ב' נקרא הזכר איל והנקיבה רחל. והא דלא יביא נמי עוף דהרי גם עוף נכלל במלת בהמה כדאמרינן [חולין ט"ז ב'] צואר בהמה למטה. ומוקמינן לה בעופי דקליל. י"ל לשון חכמים לחוד ולשון בנ"א כהנודר לחוד. ובל"ז גם בלשון תורה אין עוף בכלל בהמה כדאמרינן [ב"ק נ"ד ב'] אם לרבות עופות. ועי' עוד [תמורה פ"א מ"ו] וע"כ צ"ל דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד [כחולין קל"ז ב']:

גדי וגדיה עז מיום ל"א משנולד עד סוף שנתו נקרא הזכר גדי והנקבה גדיה:

שעיר ושעירה עז מיום ל"א משנה שניי' עד סוף שנת ב' שלהן נקרא הזכר שעיר ונקיבה שעירה. ובש"ס גרסינן שעיר ושעירה קודם גדי וגדיה. וכן הנכון:

טלה וטליה בכבש מיום ל"א משנולד עד יום אחרון משנתו. נקרא הזכר טלה ונקיבה טליה:

מלאכת שלמה

תורה ושלמים. גרסינן ול"ג תודה או שלמים תוס' ז"ל:

יביא כבש. נלע"ד דלאו דוקא כבש אלא ה"ה דאם הביא כבשה יצא אלא דנקט כבש אגב רישא דקתני הרי עלי עולה יביא כבש ועוד דכבשה בכלל כבש הכא גבי תודה ושלמים עוד נלע"ד דמיירי שזכור דלאחד מהם כיון או לכבש או לכבשה דאי לא תימא הכי אלא שהוא מסופק אם כבש או כבשה אמאי לא קתני דיביא כבש וכבשה דומיא דסיפא דפירשתי מן הבקר דאפילו לרבנן צריך להביא לכל הפחות פר ופרה. וביד שם פי"ו סימן י' לא הביא האי רישא נראה דטעמא הוי משום שהיא פשוטה ומתבארת מן הסיפא וכמו שכתבנו אלא דתנא נקטא אגב סיפא א"נ אגב רישא ולהודיעך דאע"ג דברישא גבי עולה איכא פלוגתא הכא לא שייכא פלוגתא:

איל ורחל שעיר ושעירה גדי וגדיה טלה וטלייה. כך נראה שצ"ל וכן הוא בתלמוד וזה פי' תוספת יום טוב איל ורחל פי' הר"ב ז"ל רחל נקבה בת שתי שנים וה"ל לפ' איל בן שתי שנים כדתנן במשנה ג' פ"ק דפרה. הגה"ה ואיני יודע מה הוקשה להרב בעל תוספת יום טוב שרבינו עובדיה ז"ל העתיק מפי' רש"י ז"ל ורבותא אשמועינן השתא דאכתי לא שמעינן לה בשום משנה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מנחות פרק י״ג משנה ז׳?

משנה מנחות פרק י״ג משנה ז׳ פותחת במילים ״הרי עלי תודה ושלמים יביא כבש פרשתי מן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק י״ג משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מנחות פרק י״ג?

בפרק י״ג של מסכת מנחות יש 11 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)