משנה מנחות פרק י״ג משנה ו׳

מסכת מנחות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, יָבִיא כֶבֶשׂ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר, אוֹ תוֹר אוֹ בֶן יוֹנָה. פֵּרַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פַר וָעֵגֶל. מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, יָבִיא פָר וָעֵגֶל אַיִל גְּדִי וְטָלֶה. פֵּרַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּרַשְׁתִּי, מוֹסִיף עֲלֵיהֶם תּוֹר וּבֶן יוֹנָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הרי עלי עולה יביא כבש. ר׳ אלעזר בן עזריה אומר או תור או בן יונה. באתריה דתנא קמא לא היו קורים עולה סתם אלא לעולת בהמה, ופחותה שבעולת בהמה הוא כבש, הלכך יביא כבש. ובאתריה דר׳ אלעזר בן עזריה היו קורים עולה סתם גם לעולת העוף, הלכך יביא תור או בן יונה. ומר כי אתריה ומר כי אתריה:

יביא פר ועגל. זכרים ולא נקבות. דעולה ליכא לספוקי אלא בזכרים. ומתניתין רבי היא דאמר לקמן המתנדב קטן והביא גדול לא יצא. אבל רבנן פליגי עליה ואמרי המתנדב קטן והביא גדול יצא, דיש בכלל מרובה מועט. והלכה כחכמים:

פירשתי. אחד מקרבנות הבהמה ואיני יודע מאיזה מהן פירשתי. יביא מכל מיני בהמה הזכרים גדולים וקטנים, דהיינו פר ועגל איל ושעיר וגדי וטלה:

פירשתי. את המין:

ואיני יודע מה פירשתי. אם מין בהמה או מין עוף:

עוד מפרשים על משנה מנחות פרק י״ג משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הרי עלי עולה יביא כבש ר"א ב"ע אומר תור כו': במקומו של ת"ק לא היו קורין שם עולה מוחלט אלא עולת בהמה ופחות שתהא כבש ובמקומו של ר"א בן עזריה קורין שם עולה מוחלט ואפי' לעולת העוף ועל כן אמר תור או בן יונה ושם עולה נופל על כבש ועל עזים. וזה שאמרו שאם יולד ספק יביאו מזה המין הגדול והקטן שבו ואין זה אלא דעת רבי שאומר שהמתנדב קטן והביא גדול לא יצא ועל כן צריך אל קטן וגדול אבל חכמים אומרים שהוא מביא הגדול מאותו המין אם נולד הספק והלכה כחכמים ואין אנו צריכין לשנות לך שעולת בהמה אינה באה אלא מן הזכרים מאיזה מין שתהא לפי שכבר שזכרנו לך בזה:

תוספות יום טוב

הרי עלי עולה יביא כבש. רבי אליעזר בן עזריה אומר. או תור או בן יונה. כתב הר"ב. דל"פ מר כי אתריה ומר כי אתריה. גמ'. וכתבו התוס' אע"פ שהיו רגילין לקנות קרבנות בירושלים כדאמרינן [בפ"ז דשקלים מ"ב מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה [והיינו בירושלים] ואמרו [בספ"ק דכריתות] מעשה ועמדו קינים ברבעתים מכל מקום דעת הנודר לפי מה שרואה בעיר ע"כ:

איל וגדי. ולשון הר"ב איל ושעיר וגדי. וכ"כ רש"י. וז"ל התוס' ה"ג יביא פר עגל ואיל שעיר גדי וטלה. וי"ס דלא כתיב שעיר ועל כרחין גרסינן ליה כדקתני גבי שלמים שעירה. ע"כ. אבל הרמב"ם כתב וז"ל ושם [טלה] נופל על כבש ועל עז ע"כ. אלא דאי הכי לא לגרוס גדי שהוא בן שנה. כמו הכבש. כמ"ש הר"ב במשנה דלקמן:

תפארת ישראל – יכין

רבי אלעזר בן עזריה אומר או תור או בן יונה ולא פליגי. דבאתרא דמר קורין רק לעולת בהמה עולה סתם. ובאתרא דמר קורין גם לעולת עוף עולה סתם:

ואיני יודע מה פירשתי ששכחתי מין הבקר שנדרתי:

יביא פר ועגל פר כשר מיום ל"א שבשנה שלישית שלו עד סוף שנת ג' שלו. [ולרמב"ם פ"א מקרבנות. פר כשר מיום ל"א שבשנה ב' שלו עד סוף שנת ג' שלו]. ועגל כשר מיום ל"א מלידתו. עד סוף שנתו. ורק זכרים יביא. דהרי עולה אינו אלא זכר. מיהו כל זה לר'. אבל לרבנן דס"ל קטן והביא גדול יצא [כמ"ח]. ה"נ סגי בשיביא פר:

מן הבהמה ואיני יודע מה פירשתי ששכחתי איזה בהמה נדרתי:

יביא פר ועגל איל גדי וטלה כולן זכרים ועי' לקמן מסימן מ"א ולהלן:

פירשתי ואיני יודע מה פירשתי ששכחתי איזה מין נדרתי. שמא מין עוף:

מלאכת שלמה

הרי עלי עולה. פ' מרובה (בבא קמא דף ע"ח) ובראש פירקין:

רבי אלעור בן עזריה אומר תור או בן יונה. בגמרא מפרש דל"פ אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה פי' רש"י ז"ל באתריה דת"ק גריע כבש מעוף ובאתריה דר' אלעזר גריע עוף מכבש ע"כ. אכן רעז"ל תפס לעיקר פי' הרמב"ם ז"ל. ובתמורה פ' אלו קדשים (תמורה דף כ') מסקינן דר"ש ס"ל כר"א בן עזריה. ומוכח שם במרובה דף ע"ח דאפילו אחר הפרשת בהמה יכול לפטור עצמו בכבש לרבנן אם הפריש שור או אפילו בעוף לר"א בן עזריה וכמו שכתבו תוס' ז"ל שם במרובה וגם שם בתמורה ומ"מ קשה לע"ד מאי קאמר שם דר"ש סבירא ליה כראב"ע דהא מפ' הכא בגמרא דל"פ רבנן וראב"ע אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה ולפי' הרמב"ם ז"ל ניחא קצת אלא דלא משמע מפירושו ז"ל ולא שם ביד פי"ו סימן ג' ט' דאפילו אחר הפרשת בהמה יכול לפטור עצמו בפחות:

פירשתי מן הבקר. תוס' פ' התערובות דף ע"ה. והגיה הרי"א ז"ל בשם רוב הספרים בן הבקר וגם במתניתין דלקמן גם כתב כן מצאתי בכל הספרים דל"ג לא תיש ולא שעיר וצ"ע לא מצאתי תיש שיהא קרב על המזבח ע"כ עוד כתב טלה וטלה כן מצאתי והפי' כמו שוטה שוטה ע"כ:

יביא פר ועגל. זכרים ולא נקבות ומתניתין רבי היא ומש"ה תנא פלוגתא בסיפא לפרושי לרישא דלאו דברי הכל היא כדפי' רעז"ל:

איל ושעיר. י"ס דלא כתיב שעיר ועל כרחך גרסינן ליה כדקתני גבי שלמים שעירה. תוס' ז"ל. וקשה לע"ד דה"ל למיתני פר ועגל איל וטלה שעיר וגדי מין הקטן עם מינו הגדול דומיא דריש מילתיה דקתני פר ועגל:

תור ובן יונה. גרסינן ול"ג ובני יונה תוס' ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מנחות פרק י״ג משנה ו׳?

משנה מנחות פרק י״ג משנה ו׳ פותחת במילים ״הרי עלי עולה יביא כבש רבי אלעזר בן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מנחות פרק י״ג משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מנחות פרק י״ג?

בפרק י״ג של מסכת מנחות יש 11 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת מנחות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Menachot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Menachot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Menachot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)