משנה כריתות פרק ג׳ משנה ה׳

יש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות כו': הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו כו':ההלכה הראשונה הולכת אחר שני עקרים מאותן השלשה עקרים והם איסור בת אחת ואיסור מוסיף ואיסור כולל וזה שבשעה שבא ראובן על אמו על דרך משל שהמשיל הגמרא בהלכה זו וילדה לו בת הרי הבת הזו בתו ואחותו והם שני איסורים באים כאחת והבת הזו אפשר לה להנשא לכל אחד מאחי ראובן שאע"פ שהיא ממזרת כבר ידעת שקדושין תופסין בחייבי לאוין ואפשר שיהיו אחי ראובן ממזרים ותהיה הבת מותרת להם לכתחלה הרי בשעה שנשאה שמעון דרך משל נאסרה על כל האחים שהיתה מותרת להם מיגו דניתוסף בה איסור לגבי אחי שמעון איתוסף לראובן ואם מת שמעון או גרשה הרי היא מותרת לכל אחי אביו של ראובן אביה ובשעה שנשאה אחד מדודי ראובן מיגו דאיתוסף בה איסורא לגבי אחיו רוצה לומר כל שארי דודיו שהיא היתה להם אשת אח איתוסף איסורא לגבי ראובן ונתחייב עליה גם כן משום אשת אתי אביו וכשמת דודו היא מותרת לכל אדם וכשנשאת היתה אשת איש איתוסף בה איסורא לכולי עלמא איתוסף בה לראובן ונתחייב עליה גם כן משום אשת איש והיא מותרת לבעלה ולשאר בני אדם אסורה וכשתהיה נדה ואיתוסף בה איסור לבעלה איתוסף בה איסור לגבי ראובן ואם בא ראובן על בתו זו והיא אשת איש ונדה אחר שנשאת לדודה ולדוד אביה חייב עליה שש חטאות ודוגמת ההלכה השניה שתהא דינה בת יעקב מאשה אחרת זולת לאה אחר כן נשא לבן לדינה והיא לו מותרת וילדה דינה בת ושמה שרה דרך העברה הרי שרה זו היא בת בת יעקב ואחות אשתו מאביה והם שני איסורין באים כאחת ושרה זו מותרת להנשא לכל בני יעקב והיא בת אחותם נשא אותה ראובן נאסרה על יתר אחיו איתוסף בה נמי ליעקב איסור כלתו מת ראובן בעל שרה או גרשה הרי היא מותרת לכל אחי יעקב נשא אותה אחד מהן ואסרה על הנשארים איתוסף בה נמי לגבי יעקב איסור אשת אח מת בעלה זה או גרשה הרי היא מותרת לכל אחי אביו של יעקב ואם נשא אותה אחד מהן נאסרה על הראשונים איתוסף בה נמי ליעקב איסור אשת אחי אביו מת זה הרי היא מותרת לכל אדם נישאת ונעשית אשת איש ונאסרה על הכל ואיתוסף בה נמי איסור ליעקב משום אשת איש אם שגג יעקב בשרה זו והיא נדה ואשת איש והיתה אשתו רחל או לאה קיימת יהא חייב שבע חטאות ואם נשא יצחק שרה זו איתוסף לגבי יעקב בה איסור אשת אב וזה אפשר על הדרך שאני מגיד וזה שהעיקר הידוע אין קדושין תופסין בעריות ואם אחד מאחי יעקב נשא שרה כמו שאמרנו הרי היא ערוה על יצחק ואין לו עליה קידושין לפי שהיא אשת בנו ולפי שהיה אחי יעקב שנשא שרה אחי יעקב מאמו והרי שרה אינה ערוה על יצחק וכבר אמרו שאם נשא אותה אחר כן דוד יעקב והוא אחי יצחק בלי ספק והואיל ונשא אותה אחי יצחק נאסרת על יצחק משום אשת אחיו לפיכך תהא ההלכה שמת אחיו של יצחק ונפלה לפני יצחק ליבום ויבם אותה והוא מה שאמרו בגמרא ומי שריא ליה אשת אחיו היא והיתה התשובה שנפלה לו ליבמה וענין המאמר הזה מה שבארנו ששרה זו היא בת בת יעקב והיא ג"כ כלת יעקב כפי מה שהיה עיקר ההלכה הרי היא שניה ליצחק מב' צדדין מצד שהיא בת בת בנו ומצד שהיא כלת בנו כמו שבארנו בשני מיבמות ומחמת האיסור הזה אמר אם עבר הזקן ונשאה ר"ל אם עבר יצחק על איסור שבה ונשאה והוא מה שאמר בגמרא שעבר משום כלת בנו ושניה רוצה לומר ואע"פ שהיא שניה שהיא בת בת בנו ונשאר לבאר איזה איסור ניתוסף בה כשנשאת ליצחק עד שניתוסף מחמתו איסור ליעקב ואמרו שזה יהיה בתנאי והוא שאם נזדמן להיות ליצחק בן קטן בשנים מלבד יעקב וזהו תורף דבריהם כגון דאתייליד בן קטן לזקן חיילא איסור על הקטן וחייל נמי עליה דידיה ומאמר זה קשה להבין ולפיכך שים לבך להתבונן בו וזה ששרה זו שמת בעלה שהיה אחי יצחק והיה ליצחק בן קטן כמו שאמרנו מלבד יעקב אילו לא נשאה יצחק היתה אסורה לקטן הזה לכשיגיע לכלל מצות משום אשת אחי אביו בלבד וכשייבם אותה יצחק לכשיגדיל ויבא לכלל מצות יהיו איסור אשת אחי אביו ואשת אביו באים כאחת כפי מה שבאר הגמרא בפרק הזה באיסור חלב ובאיסור טומאה כמו שבארנו ולפיכך התנה ואמר בבן קטן והואיל וניתוסף בשרה איסור אשת אב אצל הבן הקטן לכשיגדיל איתוסף נמי ליעקב והנני חוזר לזכור ההלכה הזאת בסדר ואומר ששרה זאת שהיתה בת בת יעקב ואחות אשתו כמו שבארנו הם ב' איסורין הבאין כאחד וכשנשא אותה ראובן איתוסף על איסור זה איסור כלתו והוא האיסור השלישי וכשנשא אותה אח"כ אחיו של יעקב מאמו איתוסף על זה איסור אשת אח והוא האיסור הרביעי וכשנשאה ישמעאל אחר כך איתוסף על זה איסור אשת אחי אביו והוא האיסור החמישי וכשמת ישמעאל וייבם אותה יצחק איתוסף בה איסור אשת אב ואיסור אשת איש והם שני איסורין הבאים כאחד בין שהיה יצחק חי או מת כמו שנבאר בז' מסנהדרין כשאומר הבא על אשת אב חייב משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו וכשתהיה שרה זו נדה ושגג בה יעקב ואשתו קיימת חייב בה שמונה חטאות הנה נתבארו בהלכה זו שלשה דינים שש חטאות וז' ושמונה בביאה אחת. אחר כך אמר וכן הבא על בת אשתו ועל בת בת אשתו והוא שבהלכה שאמרנו בבתו היא בעצמה תהא בבת אשתו ומה שאמרנו בבת בתו היא בעצמה נאמרה בבת בת אשתו ולא נבאר לנו בש"ס הפירוש אלא שנבאר היאך אפשר שתהא בת אשתו אחותו עד שיהא דינם ודין בתו אחד וזה מבואר כפי מה שאגיד כשבא אביו על אשה וילדה ממנו בת ואח"כ נשא הוא האשה הנבעלת והיא מותרת לו כמו שנתבאר בי"א מיבמות אותה הבת היא אחותו מאביו והיא בת אשתו וכן אם בא אבי אשתו על בתו אותה הממזרת הנולדת היא בת בת אשתו ואחות אשתו והוא מה שרצינו למצוא:

ואשת אחיו. פי' הר"ב שנשאת לו קודם לכן ומת. וה"ה אם גירשה כדלקמן. וחד מתרתי נסיב. ומ"ש הר"ב ואע"פ שהיא ממזרת כו' קדושין תופסים כו' א"נ אם היו אחי אביה ממזרים כו' וכ"כ הרמב"ם [בפי']. אבל התוס' כתבו וז"ל וא"ת והא ממזרת היא. וא"כ היאך אסורה לאחיו משום אשת אח איך חל איסור אשת אח על איסור ממזרת. וי"ל דמיירי דאחיו נמי ממזר. וא"כ ליכא איסור ממזרת [דהוא] עצמו כמו כן ממזר. [ועי"ל] איסור חמור חל שפיר על איסור קל. ע"כ. ותרוצא בתרא אין נראה מדברי הרמב"ם והר"ב. וא"כ קשה קושיית התוס' לפירוש קמא שכתבו דטעמא משום דקדושין תופסים. ויראה לי די"ל דאע"ג דזה שנשאה וגם זה עצמו אינם ממזרים. אבל מיירי שיש כאן אח שהוא ג"כ ממזר שהיתה מותרת לו ועכשיו כשנשאה זה נאסרת על אותו האח. משום אשת אח. ובמגו נאסרה ג"כ על זה. ולשון הרמב"ם דייק הכי דכתב וז"ל והבת הזו אפשר לה להנשא לכל א' מאחי ראובן. שאע"פ שהיא ממזרת כבר ידעת שקדושין תופסים בחייבי לאוין ואפשר שהיו אחי ראובן ממזרים ותהיה הבת מותרת להם לכתחלה. הרי בשעה שנשאה שמעון. ד"מ. נאסרה על כל האחים שהיתה מותרת להם מגו וכו'. ע"כ. הניח בתחלה שממזרת אע"פ שאסורה לבא בקהל הקדושין תופסין בה ונעשית אשתו. ואח"כ אמר שאפשר שיהיו אחי ראובן ממזרים ואז כשיהיה הנדון כך. נאסרה עליהם עכשיו בנישואי שמעון ואע"פ שהוא אינו ממזר. משום דקדושין תופסין ונעשים עליהם אשת אח. ולא דק הר"ב במ"ש א"נ ומחלק לעשות בזה שני פרושים. כי אין הדבר אמור בלשון הרמב"ם. אלא שיהא פירוש א' והא בלא הא לא סגי:

ואשת איש. לשון הר"ב הויא לה א"א. כלומר שמת זה ונשאת לאחר וכן ל' הרמב"ם בהדיא. גם במתני' דלקמן כתב הר"ב כן בהדיא. ובחנם נדחקו לפרש כן דהא איסור אשת איש חייל בבת אחת עם אסור אשת אחי אביו כמו בתו ואחותו. וכן לקמן באם [עבר] הזקן. פי' הרמב"ם. דאיסור אשת אב ואסור אשת איש הם שני איסורים הבאים כאחד. וע"ש לקמן:

הבא על בת בתו. הקשה רבינו ברוך [בתוס' ד"ה הבא] אמאי לא חשיב בהדייהו בת בנה כגון שניסת בתו לבן אשתו וילדה לו בת דהויא בת [בתו] ובת בנה בבת אחת וגם בסיפא קשה אמאי לא תני [בת] בנה ובת *) [בתו] דמשכחת לה ביעקב שנשא רחל ולאה שאינם אחיות ויש לה בן לרחל מאדם אחר ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב וילדה בת לאה בת. ובא יעקב עליה. הרי היא בת בן אשתו ובת בתו. [ולפי] מה שפירש לקמן דמתני' לא מיירי רק באיסור מוסיף ניחא שפיר. ע"כ. והיינו בבבא זו ודבתרה. אבל בבבא הקודמת הא תנן בתו ואחותו דאסורי בת אחת. ועוד עיין לקמן:

וכלתו. לשון הר"ב כגון שנשאה בנו. וז"ל הרמב"ם. נשא אותה בנו נאסרה על יתר אחיו איתוסף בה נמי ליעקב איסור כלתו. ע"כ. ועיין לקמן בדבור רי"א אם עבר הזקן:

ואחות אשתו. פירש הר"ב שהיה נשוי את בת חתנו. שהיא אחות בת בתו מן האב. כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על [אחות] בתו של חותנו. שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו. רש"י. ומסיימי התוס' וחיילא אסור אחות אשתו באסור כולל מיגו דמתסר בשאר אחיות משום אחות אשה אתסר נמי בבת דינה. משום אחות אשה. וכתבו עוד דאומר הר"י דלא גרס ליה דא"כ שבע הוו. ואדתני לעיל שש. ליתני שבע. וא"ת וליתני שבע. י"ל דלא נחית למתני במתני' רק איסור מוסיף. וא"ת מ"מ אמאי לא תני אחות אשתו ובבת אחת. כגון שיעקב נשא [בת איש ואותו האיש נשא] דינה בת יעקב [מאשה אחרת] וילדה לו בת השתא הויא אותה בת של דינה בת בתו של יעקב ואחות אשתו וי"ל דבאיסורא שחל ע"י קדושין לא תנא. אלא אותה שחל האיסור מיד בשעת קדושין. והשתא מיד שנשא יעקב בת האיש לא היה שום איסור עד שנולדה [בת] דינה מאותו האיש אז חל איסור אחות אשתו עם איסור בת בתו. ע"כ. ולרווחא דמלתא תירצו כך. דהא לעיל תירצו. דאפילו באסור בת אחת נמי לא מיירי. ומ"מ הרמב"ם גריס ליה נמי לאחות אשתו. ומפרש לה באיסור בת אחת. וכתב שיהא חייב שבע חטאות ובדר"י שמונה חטאות ומעתה לא קשיא קושיית התוס' דאדתני שש לתני שבע. דאה"נ דתני שבע אלא דמוסיף והולך מעיקרא תני שש והדר שבע ור"י מוסיף שמונה. והא לא קשיא אמאי לא תנן בהדיא מספר שבע דממילא משמע כשתעמוד למנין. והתנה עוד הרמב"ם שתהיה אשתו קיימת. וזה פשוט. שאין איסור אחות אשה לאחר מיתה כדכתיב בחייה. ולענין קושיית התוס' דלעיל בשם רבינו ברוך. י"ל דכיון דאשכח ליה שבע. כך לי בכגון ההיא דתני לה בכגון ההיא דה"מ למתני ולמחשב נמי בת בנה ולית קפידא. ולמתני תרתי גווני ודאי דלא קשיא דלא נ"מ מידי דלא בעי לאשמעינן. אלא דמשכחת להו שבע. והא דבמתני' דלקמן הדר ותני שבע איידי דר"י בן נורי:

רבי יוסי אומר אם עבר הזקן ונשאה חייב עליה משום אשת האב. [עיין במשנה ד' פ"ט דסנהדרין] כתב הר"ב. וא"ת ומאי איסור מוסיף איכא כו'. הא מלתא בעו לה בגמ' ותירצו כגון דאיכא ברא לסבא. ותמיהני דכי נמי לית ליה ברא. ואית ליה אחי. איכא מגו. דמיגו דאתסרה לגבי אחי משום אשת אח אתוסף נמי לגבי זה איסור אשת אב. דהא גבי כלתו אין כאן מגו אלא בכהאי גוונא. וכמו שכתבתי שם בשם הרמב"ם. וכי תימא דאין ה"נ אלא דנקט מיגו רווחא טפי. דמ"מ קשיא מאי קבעי לה בגמרא. דהא כולהו מתני' מיירי בכה"ג במגו דאחין. וכי היכי דאינך מיירי בדאיכא אחין. ה"נ דכוותה. ומאי קא בעי לה. והרמב"ם בפירושו יש לו גירסא אחרת. כגון דאתיליד לו בן קטן לזקן. וכתב שהוא מאמר קשה להבין. ופירשו דלכשיגדיל חל עליו איסור אשת אחי אביו ואיסור אשת אביו בבת אחת ומגו כו' ובודאי שעם פירושו אכתי קשיא למאי נ"מ מצריכים שיהא בן קטן. ובנא"י כתוב וז"ל והקרוב אצלי שהדבר הזה פירוש ואולי הוא לרבנן סבוראי. וכבר טרחנו פעמים בביאור זה המאמר. והוא אצלי כולו חטא. אבל האמת שיאמר הואיל ואתוסף בשרה אשת אח לגבי אחי יצחק כולם. אתוסף נמי ליעקב איסור זאת האשה והיא איסור אשת אביו. וזהו הדעת האמתי ההולך על העיקרים. ע"כ. וכן כתב בחבורו פ"ד מהל' שגגות. ומ"מ כתב שם גם בפירושו בנא"י שכל אלו שתאסר הערוה זו עליהן באיסור מוסיף. צריך שיהיו האנשים האחרים מצויין בעולם כדי שתאסר עליהם. ומתוך שתאסר עליהם יתוסף איסור אחר לזה. אבל אם אינם מצויין אין אומרים הואיל אם היה כו'. וכתב הכסף משנה שנלמד מדתירצו בגמ'. כגון דאיכא ברא לסבא. ע"כ. ולא קשיא דהא הרמב"ם דחאו לפירוש זה שם בחבורו. דע"כ לא דחאו אלא דלא אצטריך ליה אבל מ"מ הואיל ונפק מפומייהו דרבנן סבוראי שמעינן דסברא זו אית להו לרבנן סבוראי. שצריך שיהיו הנאסרים מצויין בעולם ומסברא ?זו לא בעי למדחי:

משום אשת האב. לשון הרמב"ם דאתוסף בה [איסור] אשת אב ואיסור א"א והם שני איסורים הבאים כאחד בין שהיה הזקן חי או מת. כמו שנתבאר בשביעי מסנהדרין כשאומר הבא על אשת אב חייב משום אשת אב ומשום אשת איש בין בחיי אביו בין לאחר מיתת אביו. עכ"ל. וכל זה מבין שהיה הזקן חי כו' נמחק בנא"י ואח"כ כשכתב שגג בה יעקב מוגה בחיי יצחק. וכן כתב בחבורו פ"ד מהלכות שגגות. וכן עיקר. דכיון דנתחייב איסור א"א מחמת נישואי הזקן צריך שיהא הוא בחיים דאין איסור א"א לאחר מיתה. וההיא דסנהדרין משום אשת אב נקט לאחר מיתה. וכמ"ש שם בשם רש"י. וכן מבואר עוד בחיבורו ריש פ"ה מהלכות אסורי ביאה:

ונדה יעקב בא על אמו והולידה בת, הרי הבת הזאת בתו, ואחותו מאמו, וב' האיסורין באין כא' כשנולדה. נשאה אחיו, [אב"י, מאב, דאי מאם, הרי הבת הזאת אחותו מאם, ואין קדושין תופסין בה] דאע"פ שהיא ממזרת, אפ"ה קדושין תופסין בה, ולהכי חזרה ונאסרה על יעקב משום אשת אחיו אף לאחר שיפקע ממנה איסור א"א מדהו"ל איסור מוסיף, דמתחלה לא היתה אסורה רק על יעקב, והשתא שנשאת לאחיו נאסרה גם לשאר אחיו. ואי"ל הרי מתחלה ג"כ היתה אסורה לכל אחיו של יעקב משום ממזרת. ואע"ג דממזרת רק בלאו, והשתא נאסרה לאחיו משום אשת אח שהיא בכרת. עכ"פ הרי קיי"ל דגם חמור לא חל על הקל. י"ל דמיירי שיש ליעקב אח ממזר, שהיתה מותרת לו בתחלה, והשתא ע"י שנשאה אחי יעקב נאסרה גם להממזר. מת אחיו שנשאה, או גרשה, ונשאה אחי אביו של יעקב, הרי איסור אשת אחי אביו ואיסור אשת איש באין כאחת. ושניהן איסור מוסיף על האיסורין הקודמין, דאיסור אשת איש מוסיף, שנאסרה אכ"ע ע"י נשואין אלו כל ימי חיי בעלה. ואיסור אשת אחי אביו מוסיף, שנאסרה השתא לעולם ע"י נשואין אלו גם על אחי בעלה שהיתה מותרת להן בתחלה. חזרה ופרסה נדה, חל איסור נדה על כל האיסורין הקודמין ע"י איסור מוסיף, מדנאסרה השתא גם על בעלה. ולהכי כשבעל אותה יעקב אביה בנדתה בשגגת כולן, חייב ו' חטאות. אבל טפי מהנך ו' חטאות לא משכח"ל [מיהו כשבעלה במזיד והתראה אפשר שיתחייב שבע מלקיות, מדהיתה ג"כ ממזרת]:

ואשת איש ונדה יעקב היה לו בת ושמה דינה, ולבן היה לו בת ושמה לאה. נשא לבן את דינה, ויעקב נשא לאה, והוליד לבן מדינה בת יעקב בת, ושמה רחל. נשא ראובן בן יעקב את רחל, בת דינה אחותו, שהיא נכד יעקב. מת ראובן או גרשה, ונשאה אחיו של יעקב. חזר ומת אחיו של יעקב או גרשה, ונשאה אחי אביו של יעקב. חזרה רחל ופרסה נדה. א"כ כשבא עליה יעקב אז, חייב עליה ז' חטאות, (א) משום בת בתו, (ב) משום אחות אשתו, דהרי רחל ולאה אשתו, שתיהן הן בנות לבן, וכשנולדה רחל חלו ב' האיסורים כא' על יעקב, (ג) ומשום איסור כלתו דאתוסף עלה איסור קרובות לגבי כל אחי ראובן ע"י נשואין הללו, (ד) ואיסור אשת אחיו, (ה) ואיסור אשת אחי אביו, (ו) וא"א [שג"כ חלו ב' אלו כאחד], (ז) איסור נדה. וכל א' מאלו הז' האיסורים, מוסיף איסור עליה מבני אדם שהיתה מותרת להן תחלה קודם שחל האיסור ההוא כלעיל סי' כ"ח:

אם עבר הזקן אביו של יעקב, שבת בת בנו אסורה לו רק מדרבנן ותפסו קדושין:

ונשאה אחר שמת אחי אביו של יעקב:

חייב עליה יעקב:

משום אשת אב דמדאתוסף ברחל איסור להבן האחר של הזקן כשנשאה הזקן, נאסרה ג"כ על יעקב משום אשת אב. ואת"ל עכ"פ מה עדיף אותו בן של הזקן מיעקב, כמו דביעקב אי אפשר שיחול איסור אשת אב עליו מדכבר היתה אסורה עליו משום אשת אחי אביו גם קודם שנשאה הזקן, כמו כן אותו הבן של זקן כבר היתה האשה זאת אסורה עליו משום אשת אחי אביו גם קודם שנשאה הזקן, ואיך יחול על הבן ההוא איסור אשת אב בזאת האשה. נ"ל דמה"ט באמת הטעים הרמב"ם בפירושו וכתב כגון דאתיליד ליה בן קטן לסבא וכו'. ור"ל שנולד להזקן אותו בן, אחר מיתת אחי אביו. וא"כ תיכף כשיגדל זה הבן הקטן יחול עליו איסור אשת אחי אביו, ואיסור אשת אביו, ואיסור אשת איש בבת אחת. ואת"ל האיך יתחייב בה יעקב משום אשת אביו, הרי לא תפסי בה קידושין של אביו, מדהיתה אשת אחיו של הזקן, דהרי מחייבת ליעקב משום אשת אחי אביו. י"ל דמיירי שנפלה לפני הזקן ביבום. ואת"ל א"כ מותרת היא לזקן, ולמה תני עבר הזקן. י"ל דאף שמותר מדאורייתא ליבמה, עכ"פ אסורה לזקן מדרבנן מדהיא בת בת בנו, וגם מדהיא כלת בנו, מדנשאה ראובן בן יעקב. ואת"ל עכ"פ גם כלתו ממש היא להזקן, דהרי מחייבת ליעקב משום אשת אח, ולא תפסו בה קדושין להזקן. י"ל דמיירי שנשאת לאחיו של יעקב מאם ולא מאב, דאז אינה כלתו של זקן, רק אשת בן אשתו, ומותרת להזקן:

ועל בת בת אשתו דבבת אשתו אפשר שיתחייב ו' חטאות כמו שחייב לעיל בבתו. ובבת בת אשתו אפשר שיתחייב ז' חטאות כמו שחייב לעיל בבת בתו. כיצד. בת אשתו אפשר שתהיה אחותו. כגון שאביו של יעקב אנס או פתה אשה, וילדה לו רחל, ונשא יעקב אנוסת או מפותת אביו שמותרת לו [כאה"ע ט"ו ס"ה]. והרי רחל שילדתה האנוסה לאביו, היא (א) בת אשתו של יעקב. (ב) ואחיתו. (ג) חזר אחיו של יעקב מצד אם ונשא את רחל, הרי היא גם אשת אחיו. (ד) גרשה האח של יעקב או מת, ונשאה אחי אביו של יעקב, הרי נעשת גם אשת אחי אביו. (ה) וגם אשת איש. (ו) וכשפרסה נדה אסור ג"כ משום נדה, וכולן מוסיף, או בת א'. ונמצא כשבא אז יעקב עליה בשוגג חייב ו' חטאות. וכן בבת בת אשתו, משכחת לה שתהיה אחות אשתו. כגון לבן שבא על בת לאה בתו, והוליד רחל. ונשא יעקב את לאה, נמצאת רחל (א) בת בת אשתו של יעקב. (ב) ואחות אשתו של יעקב. (ג) נשא בנו של יעקב מאשה אחרת את רחל, הרי היא ג"כ כלתו. (ד) מת בנו אי גרשה, ונשאה אחי יעקב. (ה) חזר גם זה ומת או גרשה, ונשאה אחי אביו של יעקב. (ו) והרי היא אשת איש. (ז) ונדה. נמצא כשבא יעקב עליה אז בשוגג, חייב ז' חטאות כמו בבת בתו לעיל. [ונ"ל דה"ה דהוה מצי למנקט כל הנך ז' חטאות בבת אשתו, כגון לבן שבא על לאה בתו והוליד רחל, ונשא יעקב את לאה, נמצאת רחל (א) בת אשחו (ב) ואחות אשתו של יעקב. (ג) נשא בנו של יעקב מאשה אחרת את רחל, הרי היא וכו', הכל כמו שזכרנו אצל בת בת אשתו. אלא דניחא ליה לתנא למנקט הז' חטאות אלו בבת בת אשתו, כדי שיהיה דוגמת ז' חטאות דלעיל. דלא משכח"ל רק בבת בתו, כמו שבארנו, ה"נ נקט דוגמתן בבת בת אשתו]:

והר"ב כ' נשאת לאחי אביו, מגו דאיתוסף וכו'. הו"ל א"א, מגו דאתוסף וכו'. וכ' עלה רתוי"ט. כלומר שמת אחי אביו ונשאת לאחר וכו'. ובחנם נדחק לפרש כן, דהא א"א חל בב"א עם איסור אשת אחי אביו וכו'.. עכ"ל. ולא זכיתי להבין מה הכריחו לרבינו לפרש במ"ש הר"ב הו"ל א"א דר"ל שמת אחי אביו, הרי גם בש"ס נקט הך לישנא. ואדמקשה אר"ב הו"ל לאקשויי כן אש"ס. אע"כ מה דקאמר הש"ס והר"ב הו"ל א"א, מיירי שלא מת אחי אביו, ואפ"ה צריך שיהיה גם איסור א"א איסור מוסיף, דאל"כ אף דא"א הו"ל איסור בת אחת עם איסור אשת אחי אביו, אפ"ה צריך שיהיה כל א' מהן איסור מוסיף על האיסורים הקודמין. תדע דהרי בסיפא בעבר הזקן ונשאה. דמיירי שהזקן חי, וכמ"ש רתוי"ט בעצמו. וחלו גבי' איסור א"א ואיסור אשת אביו בבת אחת, אפ"ה אצטריך הש"ס לאוקמא שיהיה איסור מוסיף באיסור אשת אביו, כגון דאית ליה ברא לסבא, ולא סגי לן במה שאיסור אשת אביו הו"ל אייסור בת א' עס איסור א"א שהוא וודאי איסור מוסיף. מדנאסרה אכ"ע כל ימי חיי הזקן. אע"כ דצריך שיהיו שניהן, כל א' איסור מוסיף על האיסורים הקודמין, אף שחלו שניהן כאחת.

והקשה רבינו ברוך בתוס' [ד"ה הבא] אמאי לא נקט נמי שהיתה רחל בת בתו של יעקב ובת בנה של לאה אשת יעקב, וכגון שניסת דינה בת יעקב ללבן שהיה בן אשת יעקב, וילדה דינה ללבן את רחל דה"ל רחל ליעקב, בת בתו ובת בן אשתו, ואח"כ נשא ראובן בן יעקב את רחל וכו' כלעיל. ונ"ל דתוס' הקשו כן רק לשטתיי' בד"ה ואחות, דל"ג בכולה בבי דמתני' אחות אשתו. דאי גרסי' לה אין מקום לקו' רבינו ברוך, דמה דמצי למנקט חד טפי במתני', דהיינו בת בנה, הדר בציר חד. דלא מצי למנקט תו שתהיה רחל גם אחות אשתו, דממ"נ אם נשא יעקב תחלה את אם חתנו, א"א שישא אח"כ את לאה בת חתנו לבן, מדהיא בת בנה. ואם נשא תחלה את לאה בת חתנו שמאשה אחרת, א"א שישא אח"כ אם חתנו, מדהיא אם אבי אשתו. דהרי שניהן עליו בכרת אפילו לאחר מיתת אשתו הראשונה [כרמב"ם פ"ב מא"ב ה"ז], ולא תפסו בהן קידושין, וא"כ איך אפשר שתהיה רחל בת בן אשתו וגם אחות אשתו.

ועי' ברתוי"ט ד"ה ר' יוסי, שהניח בתימה למה נקט הרמב"ם דאתיליד בן קטן, וע"ש. ולדברינו הכל מיושב על נכון ת"ל. ועוד הקשה שם ברתוי"ט דל"ל לש"ש למנקט דאית ליה בן לסבא, ולא נקט באחי כדנקט מקמי הכי, וכגון דאית ליה עוד אחי לסבא דמגו דאתוסף איסורא לגבי אחי, אתוסף נמי איסורא ליעקב ברי' דסבא. וגם זו הקושיא הניח בצ"ע: ולכאורה לדברינו הנ"ל י"ל דלהכי לא מצי הש"ס לתרוצי הכי, דהרי לאחי הזקן כבר אסורה היתה משום אשת אחיו גם קודם שנשאה הזקן, מנשואי אח הראשון של הזקן. אבל אחר העיון הא בורכא, דהרי מוקמינן לה בש"ס שנפלה ביבום להסבא, וא"כ כשמת האח הראשון בלי בנים הותר להם איסור אשת אח, דאף דמצוה בגדול ליבם, אם ייבם הקשן זכה. א"כ כשתזר ונשא הזקן שוב חל עליהן איסור אשת אח חדש, וק' שפיר קו' רתוי"ט דהל"ל דאגביה יחול נמי איסור אשת אב איעקב. אמנם במח"כ רתוי"ט גם קו' זו אין בה ממש, דכלל גדול הוא באיסור מוסיף דלא אמרי' מגו שנאסרה על זה נאסרה נמי על אחר, רק בשעונש שניהן שוה, וכן משמעות רש"י [יבמות דל"ב ב] למדייק בדבריו שם. וא"כ האיך נימא מגו דחייל על רחל איסור אשת אח לאחי הסבא, חייל נמי על יעקב איסור אשת אב. אתמהה. איסור אשת אח של אתי הזקן הוא רק איסור כרת. ואיך יחול אגב זה על יעקב איסור אשת אב שהוא בסקילה. להכי ניחא ליה למנקט, דאתילד ליה ברא לסבא, דעונש הך ברא ועונש יעקב שניהן בסקילה. ואע"ג דכלתו חשבינן לה איסור מוסיף במשנתינו, משום שכשנעשת כלתו נאסרה גם על שאר בניו, ואגבייהו נאסרה גם על יעקב באיסור כלתו. ולדברינו מה מוסיף איכא הכא, הרי לשאר בני יעקב היא רק בכרת. וליעקב עצמו היא בסקילה, ואין ענשם שוה. נ"ל דכמו למ"ד דלית ליה בכולל ואפ"ה כשהוא כולל וחמור חייל [כחולין ק"א א]. כ"כ לדידן כשאין האיסור מוסיף שוה בענשו דלא חייל, וכמש"ל, עכ"פ כשהוא ג"כ איסור חמור על קל חייל. א"כ בשלמא איסור כלתו שלא נתחייב מקודם רק משום אחות אשתו שהיא רק בכרת. ומשום בת בתו שהיא רק בשריפה [כסנהדרין ע"ה א']. חייל שפיר עלייהו איסור כלתו שהיא בסקילה [כסנהדרין נ"ג א']. משא"כ אח"כ כשנשאה הזקן. לא אמרינן שיחול איעקב איסור אשת אב אגב הכרת שנתחייבו עליהן אחי הזקן מדאין איסורם שוה. ואע"ג דאיסור אשת אב נמי בסקילה, לא מחשב נמי איסור חמור, מדכבר נתחייב סקילה משום כלתו. ולא הו"ל חמור על הקל. תדע ראיה מבוררת ת"ל לדברינו. דאי נימא שא"צ שיהיה עונש של אדם שנתוסף באיסור שוה לעונש יעקב א"כ למה צריך כלל לאוקמא בש"ס דאית ליה ברא לסבא. הרי גם אם לא יהיה להזקן בן או אח. נימא מגו דנאסרה *) באשת איש לעלמא ע"י נישואין של זקן, נאסרה נמי ליעקב באיסור אשת אב וא"א שחלין כאחת. אע"כ שלעולם צריך שיהיה עונש שניהם שוה. והרי א"א ענשו בחנק. ואשת אב בסקילה. ואילה"ק דלפ"ז ק' לכאורה מאי דאמרינן בש"ס הכא [דף י"ד א'] . הו"ל נותר. מגו דנאסר לגבוה נאסר נמי להדיוט. ולדברינו הרי אין איסור שניהן שוה. דהמקריב נותר לגבוה אינו אפילו במלקות. אלא בלאו הבא מכלל עשה. דהתורה אמרה שישרף. והדיוט שאכלו חייב כרת וקרבן. י"ל הרי בל"ז ק' דחשיב התם נמי איסור הנאה איסור מוסיף, והרי כבר כתב תוס' חולין [דף ק"א] דאיסור הנאה לא מחשב איסור מוסיף רק חומרא בעלמא הוא. אע"כ צ"ל דקדשים שאני. דאיסור חל על איסור בעלילה כל דהוא [כש"ס דף כ"ג ב']. א"כ ה"נ בהך איסור מוסיף אף שאין ענשן שוה. רק איסור חמור הוא חשבינן ליה איסור מוסיף. מדאיירינן בקדשים [וע' רמל"מ פי"ד ממאכלות הי"ט]. אבל בשאר מילי ל"א גבייהו אחע"א רק בכולל ומוסיף גמור. דהיינו בענשן שוה. או מחמור לקל. כדמוכח בחולין [דף פ"ט] דאמרינן דאיסור גיד חל על מוקדשין מדאסורו נוהג בבן נח. והרי בב"נ אזהרתם זו מיתתן [סנהדרין דף נ"ז א'] ולישראל רק מלקות בגיד, אע"כ דרק בשוין או מחמור לקל אמרינן אגב. אבל מקל לחמור לא. הן אמת שרבעתוס' [יבמות ל"ב ב'] מדדו לנו במדה טפופה. שכתבו דרק באיסור כולל צריך שיהיו שניהם משם א'. אבל באיסור מוסיף אף שאינן משם א' חל עכ"ל. ואי"ל דדוקא שם א' לא מצרכו במוסיף. דהיינו אף שיש לאוין חלוקים. אבל עכ"פ גם לתוס' צריך שיהיה עונש שניהן שוה. ליתא, דהרי כל עיקר ראיית תוס' הוא שכתבו שכן מוכח ממשנתינו זו. ואם שלא ביארו ראייתם, עכ"פ מוכח בבירור שנתכוונו על איסור כלתו. דאמרי' במשנתינו דחייל איעקב, אגב חיוב כרת שנתחייבו עליה שאר בני יעקב, מדנעשת בנשואי בן יעקב אשת אחיהם אע"ג דעונש יעקב ועונש בניו חלוקין זמ"ז. וגם הן ב' לאוין חלוקין. אבל כבר ישבנו לעיל בס"ד שאין ראיה מאיסור כלתו כלל. וגם בל"ז לא ידענא במה יפרנסו רבעתוס' לפי דבריהם גמרתנו דמקשה באיסור אשת אב מה מוסיף איכא. ואצטריך לתרוצי דאית ליה ברא לסבא, ול"ל כולה האי, הרי גם בל"ז איכא איסור מוסיף בנשואי הזקן, ע"י איסור א"א וכמש"ל. ותו דכל עיקר דבריהם תמוה דמ"ש איסור כולל דלא סגי בשעונש שניהן שוה, אלא צריך גם שיהיו ענשם מלאו א', ובאיסור מוסיף נרחיק המדה דאפי' הם מב' לאוין וגם ב' עונשים חלוקים אפ"ה נימא דחייל. מ"ש כולל ממוסיף. אע"כ כדברינו:

בפירוש רעז"ל מת אחיו ונשאת לאחי אבי אביה מגו דאתוסף בה איסורא לגבי שאר אתי אביו איתוסף וכו' אמר המלקט גירסת רש"י ז"ל הכא בגמרא הכי מת אחיו ונשאת לאחי אביו מגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחי אביו איתוסף וכו':

וחייב עליה שש חטאות הבא על בתו. פירוש שבא על אמו והוליד ממנה בת ובא על אותה בת וא"ת וליחשוב עוד אם חמותו כגון שנשא בת בת בתו דהשתא הויא זו שבא עליה אם חמותו ומיחייב באיסור כולל דמגו דאתסר בקרובות אשתו כגון אחותה ובתה אתסר נמי באם אמה משום אם חמותו ואע"ג דכבר אסורה עליו ועוד קשה אמאי לא חשיב אם חמיו שנשא בת בן בתו באיסור כולל דהא מתניתין כר"מ אתיא כדאיתא בגמרא ור"מ ס"ל איסור כולל במתניתין דלעיל דיש אוכל אכילה אחת וי"ל דמתניתין לא מיירי בנושא נשים בעבירה ואם תמותו ואם חמיו לא משכחת לה רק בנושא נשים בעבירה שנשא שניה ולא תנא אחות אביו וברשיעא בר רשיעא דא"כ אשת אחיו לא משכחת לה תוס' כתיבת יד. פי' רשיעא בר רשיעא מפורש בדברי רעז"ל לקמן בסימן ז'. והבא על בת בתו וכו' ואחות אשתו שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו ונשבא זה על בתו של חתנו שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו. ואומר הר"י ז"ל דלא גרס אחות אשתו דא"כ שבע הוו ואדתני לעיל שש ליתני שבע וא"ת וליתני שבע וליחשוב אחות אשתו וכגון וכו' ותירץ הר"י ז"ל בגליון דלא תני איסור הבא ע"י קדושין שעושה הבוטל רק בקדושין שעושין אחרים כמו קדושי אחין ותוס' ז"ל תרצו דלא נחת למיתני במתניתין רק איסור מוסיף ואחות אשתו לא משכחת לה רק באיסור כולל. עוד הקשו תוס' ז"ל הבא על בת בתו אמאי לא תני בהדייהו בת בנה כגיון וכו' וגם בסיפא קשה אמאי לא תני בהדי בתה ובת בתה נמי בת בנה דמשכתת לה וכו' ולפי מה שפירשתי דלא מיירי רק באיסור מוסיף ניחא שפיר. עוד ה"שו אמאי לא תני תמותו כגון שנשא בת בת בתו דבת בתו היא חמותו וי"ל דת"ק לא מיירי בעבד איסורא ומהאי טעמא לא תני אש חמותו ואם חמיו דשניות הן ואפילו לר' יוסי נמי דמיירי בעבר זקן ונשאה י"ל להכי לא תנא להו דלית להו איסור כולל ואפילו לר' חייא דאמר בפ"ד אחין לר' יוסי מחייב תרתי משום איסור כולל היינו באיסור כולל משום שם אחד אבל בשני שמות לא ומש"ה ניחא לדידיה גבי א"א ונעשית חמותו דלא אמר נידון בחמותו משום דשני שמות הן ע"כ:

ואשת אחיו היינו אשת אחיו מאמו דאי מאביו היאך נשאה זקן והלא לא תפסי בה קדושין דהויא כלתו ומכאן משמע דאשת אחיו מאמו בכרת מדחייב עליה חטאת והא דממעט ליה בת"כ היינו מערירי אבל כרת איכא תוס' ז"ל. בפירוש רעז"ל ותרצו כגון דאיכא ברא לסבא ואחיו וכו'. אמר המלקט דוק בהרמב"ם ז"ל במה שפירש בזה התירוץ וזה קיצור לשונו כי זו הבת בתו אלמלא לא נשאת לסבא היתה אסורה על הקטן הזה משום אשת אחי אביו וכשייבם אותה יצחק הסבא יהיו אשת אחי אביו ואשת אביו שני האיסורין באין כאחד ומגו דאיתוסף בה איסורא גבי ההוא ברא וכו'. וז"ל תוס' כתבי יד דאית ליה ברא לסבא פירש הקונטרס ברא לזקן דמתניתין מגו דאיתוסף איסור לגבי בריה דזקן משום אשת אב איתוסף נמי איסורא לגבי האי בועל משום אשת אב. וקשה שהרי לאחיו של בועל נמי אסורה כבר משום אשת אחי אביו ואיך מיתסרא עליה משום אשת אב. לכך פירש ר"י ז"ל דסבא דהכא היינו אבי הזקן דמתניתין דהיינו אבי אביו של בועל וה"ק מגו דאיתוסף עלה איסורא לגבי ברא דסבא דהיינו אחי הזקן דמתניתין ואסורה לו משום אשת אחיו כשנשאה הזקן דמעיקרא קורם שנשאת ונפלה לפניהם ליבום שריא לתרויהו וכאשר נשאה הזקן אסורה לאחיו משום אשת אח איתוסף נמי איסורא עלה לגבי בועל שהוא חייב עליה משום אשת אב וכה"ג מיקרי מוסיף ואע"ג דשני שמות הן ובאיסור כולל לא חייל באיסור מוסיף חייל שהרי כלתו דמתניתין לא משכחת איסור מוסיף אלא בשני שמות דמגו דאיתוסף עלה איסורא לגבי אחי בעלה ובן בעלה נוסף נמי עלה איסורא לגבי חמיה משום כלתו ע"כ:

ואשת אחיו כגון שנשאת לאחיו אחר מיתת בנו ואח"כ אחי אביו וכו':

ר' יוסי אומר אם עבר וכו' ירושלמי פ' שני דיבמות:

וכן הבא על בת אשתו חייב עליה בכל השמות הללו משום בת אשתו וכלתו ואחות אשתו כגון שהיתה לבת אשתו אחות מאביה מאם אחרת ונשאה בעל אמה:

וכן הבא על בת בת אשתו חייב עליה משום בת בת אשתי ובכל השמות הללו והה"נ בבא על בת בנה שיש בה חמשה שמות הללו אלא קתני בת בתי וה"ה לבת בנה הרגמ"ה ז"ל. בפירוש רעז"ל בסופו ובת בת אשתו ואחות אשתו משכחת לה כגון שבא אבי אשתו על בתו והוליד ממנה בת אותה הבת היא בת בת אשתו ואחות אשתו ע"כ. אמר המלקט הוא פירוש הרמב"ם ז"ל. פורוש לפירושו ז"ל המשל כגון אשר שהיה נשוי עם דינה בת לבן וילדה לו בת ובא לבן על אותה הבת שהיא בת בתו וילדה ממנו בת נמצא שזו הבת הממזרת היא בת בת אשתו של אשר והיא ג"כ אחות אשתו שהרי חמיו לבן אבי דינה אשתו של אשר ואבי הבת הממזרת נמצאת הממזרת אתות דינה אשת אשר ובת בתה ולאשר בעלה היא ג"כ בת בת אשתו ואחות אשתו: