דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כלים פרק ז׳ משנה ד׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הָיְתָה מֻפְרֶשֶׁת מִן הַכִּירָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא גְבוֹהָה שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִטַּמָּא בְמַגָּע וּבַאֲוִיר. פְּחוּתָה מִכָּאן אוֹ שֶׁהָיְתָה חֲלָקָה, טְהוֹרָה. פִּטְפּוּטֵי כִירָה, שְׁלֹשָׁה, שֶׁל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת, מִטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבַאֲוִיר. פָּחוֹת מִכָּאן, כָּל שֶׁכֵּן הֵן טְמֵאִים, וַאֲפִלּוּ הֵן אַרְבָּעָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

היתה מופרשת. שלא בנה האומן מתחלה החצר והכירה מחוברים יחד, אלא זו לעצמה וזו לעצמה:

חלקה. בלא בית קיבול כלל. וזו ואין צריך לומר זו קתני:

פטפוטי כירה. רגלי הכירה, שהם שלשה רגלים והם גבוהים שלש אצבעות, נחשבים ככירה ומיטמאים במגע ובאויר ככירה עצמה, וכל שכן אם הן פחותים משלש אצבעות שהם נידונים ככירה:

ואפילו הן ארבעה. רגלים, נידונים ככירה:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק ז׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חלקה. ר"ל שאין לה שפה אבל כמו לוח פשוט ופטפוטי כירה כבר ביארנו שהם הקצוות הבולטים אשר תעמוד עליהם הקדרה: ואמר פחות מכאן כל שכן הם טמאים ר"ל ביותר ראוי שהם יתטמאו במגע ובאויר כאשר היה בגופו פחות משלש אצבעות לפי שהוא נחשב מעצם הכירה איך שיהיה קצר הפטפוט ואיך שיהיה ארוך שהכל נבדל מהכירה כמו שיתבאר בהלכה שיבוא אחר זה: אמר אפילו הם ארבעה ואע"פ שהיו ארבעה פטפוטים כולם יתטמאו במגע ובאויר והלכה כר' מאיר:

תוספות יום טוב

מטמא במגע ובאויר. הרי זו חיבור לה בין לטומאת מגע. בין לטומאת אויר. הרמב"ם פי"ז מהלכות כלים:

או שהיתה חלקה. כתב הר"ב זו ואצ"ל זו קתני. ומסיים הר"ש. ושמא חלקה [חזיא] טפי מהיכא דכותליה פחותים משלשה אצבעות. ועוד יש לפרש או שהיתה חלקה. כלומר שנבנית בחבור ואח"כ נחלקה לגמרי. כדפי' בתוספתא. ע"כ:

טהורה. אין חבור לה ואם נטמאת הכירה בין מאוירה בין במגע. החצר טהורה. וכן אם נטמאת החצר. הכירה טהורה. הרמב"ם שם:

פטפוטי הכירה. פי' הר"ב רגלי הכירה. וכן פי' הר"ש. ולשיטתייהו אזלי דבפירושם [סוף] פ"ה. ושם כתבתי פי' הרמב"ם דפטפוטים הם קצוות הבולטים אשר תעמוד עליהם הקדרה. והרי הם למעלה על הכירה יוצאים ובולטים. ושפיר מלתא לדידיה במתני' דלקמן היו גבוהים כו'. וכן עוד בסוף פירקין:

תפארת ישראל – יכין

היתה מופרשת מן הכירה שלא נתחברו מהיוצר יחד:

בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמא במגע ובאויר ר"ל שניהן חיבור זל"ז דבנטמא אחד מהן במגע או באויר נטמא חבירו. אע"ג שבאמת אינן מחוברין יחד. מדעכ"פ זקוקין זל"ז לאש א' וכמש"ל:

פחותה מכאן או שהיתה חלקה שאין כותל כלל להחצר. ואע"ג דכ"ש הוא מאינה גבוה גא"צ [עי' הר"ב]. נ"ל דאו שהיתה חלקה גם אבבא דחברה היוצר קאי. וקמ"ל דאפ"ה אינה חבור וכדיכון לעיל סי' י"א [וכן מוכח מדלא נקט חלקה ברישא במחוברת זל"ז]:

טהורה ר"ל אינן חיבור כלל אפי' לענין מגע שנטמא בה כירה. ואפי' בנגע טומאה בהחצר לא נטמא רק חצר ולא כירה. ואת"ל עכ"פ נהוי חצר כיד להכירה. י"ל דבאינן מחוברין אפי' יש לה דפנות גבוהות קצת ונוח לאחזה שם אפ"ה מדאינן מחוברין לא מחשב יד. ובחלקה אף שמחוברות זל"ז. הרי אינו נוח לאחזה שם מדדבוק המושב להקרקע:

פטפוטי כירה בליטות טיט שע"ג כירה כסגול להושיב עליהן הקדירה. וי"א שהן רגלי הכירה [ועמ"ש רפ"ו] אמנם מלישנא דמג' ולמטן דנקט לקמן [מ"ה] משמע טפי כפי' קמא:

של שלש אצבעות ר"ל דוקא כשהן ג'. וכל א' גבוה גא"צ אז מטמאין וכו':

כל שכן הן טמאים ר"ל כ"ש שנחשבין חיבור לכירה שיתטמא כ"א בשנטמא חבירו במגע או באויר. דכל שנמוכין טפי. טפי חזו למלתייהו לבשל עליהן הקדירה ע"י האש שבכירה. ונחשבין טפי לגוף א':

ואפי' הן ארבעה ר"ל אפי' יש שם ד' פטפוטין לא אמרינן מדיש בין כולן אחד שא"צ לשפיתה כולן לא יחשבו חיבור מדיוכל בכל א' לומר שא"צ לו [ועי' זבים פ"ד מ"ז].

מלאכת שלמה

מיטמאה במגע ובאויר. בנקודת חירק תרת המ"ם גרסי' בכולהו עד סוף הפרק:

פחות מכאן כל שכן הן טמאים. כתב הרי"א ז"ל ס"א כל שהן הן טמאים ע"כ:

ואפי' הן ארבעה. רגלים נדונין ככירה אפי' שאין דרך לעשות אלא שלש. הרא"ש ז"ל. ואפי' הן ארבעה גרסי' דפטפוט לשון זכר וכדמשמע ממתני' דבסמוך:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק ז׳ משנה ד׳?

משנה כלים פרק ז׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״היתה מפרשת מן הכירה בזמן שהיא גבוהה שלש״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ז׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת כלים יש 6 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)