דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כלים פרק כ״ח משנה י׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

סְבָכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ מִפִּיהָ, טְהוֹרָה, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת קוּרְקוּרְתָּהּ. הִתְחִיל בָּהּ מִקּוּרְקוּרְתָּהּ, טְהוֹרָה, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת פִּיהָ. שָׁבִיס שֶׁלָּהּ, טָמֵא בִפְנֵי עַצְמוֹ. הַחוּטִין שֶׁלָּהּ, טְמֵאִין מִשּׁוּם חִבּוּר. סְבָכָה שֶׁנִּקְרְעָה, אִם אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת רֹב הַשֵּׂעָר, טְהוֹרָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

קורקורתה. שולים ותחתית, כמו קרקרות הכלים:

עד שיגמור את פיה. שפתה העליונה. שאינה יורדת לטומאה עד שיגמור את כל מלאכתה:

שביס שלה. מלשון השביסים והשהרונים. ציור שעושים על הסבכה לנוי, עומד על מצחה ומקיף מאוזן לאוזן. ובפני עצמו נמי חשיב, שהוא עשוי להסירו משם ולתת אותו בסבכה אחרת:

החוטין שלה. שבהן קושרים הסבכה על הראש:

טמאים משום חיבור. שאם נטמאת הסבכה נטמאו החוטים עמה. דאילו החוטים בלא סבכה לא היו מקבלים טומאה: אם אינה מקבלת את רוב השער של הראש, טהורה:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ח משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

פי' הסבכה הוא אשר יחזיק הכלי בעליונו וראשו: וקורקורתה. הן השולים אשר יהיו בעליוני הראש ובאמצעיתו: ושביס. הוא כלי מחובר בו למעלה לנוי והוא נגזר מהשביסים והשהרונים (ישעיה ג) והוא דומה למראה הזהב והשרש אצלנו תכשיט כל שהוא טמא כמו שהתבאר בי"א: והחוטין שלה. החוטים אשר יקשרו בו השבכה על השער כאשר נטמא הרשת נטמאו אלו החוטים וזהו ענין אמרו משום חבור אמנם אם נטמאו החוטים בפני עצמן לא. ורוב השער עם שער הראש:

תוספות יום טוב

[*קורקרותה. פי' הר"ב. כמו קרקרות הכלים. דבמ"ב פ"ב]:

[*שביס. פי' הר"ב מלשון השביסים דישעיה ג. ומסיים הרמב"ם והשרש אצלינו תכשיט כל שהוא טמא. כמו שנתבאר פרק יא משנה ח]:

טמאין משום חבור. פירש הר"ב שאם [*נטמאת הסבכה] נטמאו החוטין עמה כו'. ובפירוש הרמב"ם בנא"י מסיים ואם נטמאו החוטין בהיותן מחוברין בסבכה. נטמאה הסבכה. וכך פסק בחבורו פכ"ב מה"כ:

תפארת ישראל – יכין

סבכה שהתחיל בה מפיה שהתחיל לקלעה משפת הכיפה:

טהורה עד שיגמור את קורקורתה הוא שולי הסבכה שמכוון נגד קדקד האשה כשלובשתו:

טהורה עד שיגמור את פיה ונ"ל דלהכי לא כללינהו תנא בחד בבא. והול"ל בקיצור סבכה שהתחיל טהורה עד שיגמרה. אלא משום שיש בסבכה חוטין כמבואר בסיפא דמתניתין. והן לפעמים בסוף קרקריתה כעין טראדדעל בראש הסבכה. ולפעמים בשפת פיה כעין פראניען. וכמ"ש הר"ש. ולהכי אי הוה קאמר עד שיגמור סד"א שגם הנך בכלל קמ"ל:

שביס שלה בינדע שקושרתו בכיפה. וצונפתו סביב להמצח. ואינה כפרקלימין דטהורה [פכ"ו מ"ג] דהתם של עור היא להגן ולא לקישוט. משא"כ הכא:

טמא בפני עצמו ואין בקשורה בכיפה חיבור מדלפעמים מתירתו להשביס מכיפה זו וקושרתו לכיפה אחרת שלובשת. ולהכי בנטמא א' לא נטמא חבירו:

החוטין שלה של הסבכה. והוא כעין טראדעל שבראש השבכה. או כעין פראניען שבשפת השבכה סביב לנוי:

טמאין משום חבור והא דלא קאמר בקיצור חוטין שלה. חיבור לה. ה"ט דאילו תני הכא סד"א גם לענין צירופי לשיעור הן חיבור לה. להכי קאמר טמאין משום חיבור דדוקא לענין קב"ט הן לה חבור דאפי' כשנגעה טומאה בחוטין נטמא סבכה. אבל לצרופי לשיעור לא. ולרמב"ם היינו החוטין שבסבכה שקושרין ומהדקין בה הסבכה סביב הראש:

אם אינה מקבלת את רוב השער של הראש:

תפארת ישראל – בועז

וקשה ממ"נ אם אין בהתחלה כשיעור. פשיטא שאמק"ט. ואי ביש כבר בההתחלה גע"ג אצבעות. אמאי לא יק"ט. ומ"ש מבגד שארג בו גע"ג אצבעות דאף שלא גמרו עד אח"כ מק"ט מגע (כפכ"ז מ"ח). וי"ל דדוקא אריג מק"ט כשכבר ההתחלה הוא כשיעור. מדכבר חוטי השתי מתוחים ועומדים. שהרי גם הם לבד מק"ט (כפכ"א מ"א). משא"כ סבכה שהוא מעשה מחט בקלוע געשטריקט בל"א להכי אמק"ט עד שיגמור. והן הן דברי הרמב"ם (פכ"ב הי"ב) ואע"ג דבשבת (ס"ד א') משמע דצמר ופשתן רק באריג מק"ט ולא בקלוע. י"ל דהכא בסבכה שאינו מצמר ופשתן מיירי. ולפ"ז שטרומפף שלנו מצמר ופשתן אמק"ט:

מלאכת שלמה

פיה. פי השבכה הוא המתהדק על המצח וסביב הראש. הרמב"ם והרא"ש ז"ל:

סבכה שנקרעה אם אינה מקבלת את רוב השער. כך נקד הרי"א ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ח משנה י׳?

משנה כלים פרק כ״ח משנה י׳ פותחת במילים ״סבכה שהתחיל בה מפיה טהורה עד שיגמר את״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ח משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ח?

בפרק כ״ח של מסכת כלים יש 10 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)