משנה כלים פרק כ״ה משנה ד׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הָרֹבַע וַחֲצִי הָרֹבַע, נִטְמָא הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע. נִטְמָא חֲצִי הָרֹבַע, לֹא נִטְמָא הָרֹבַע. אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, הוֹאִיל וַחֲצִי הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לָרֹבַע, כְּלִי שֶׁנִּטְמָא תוֹכוֹ לֹא נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו. אָמַר לָהֶן, שֶׁל כַּת קוֹדְמִין הִיא, אוֹ שֶׁמָּא הָרֹבַע אֲחוֹרַיִם לַחֲצִי הָרֹבַע, כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו, לֹא נִטְמָא תוֹכוֹ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הרובע וחצי הרובע. כגון חתיכת עץ עבה וארוכה ובו שתי מדות חקוקות זו אצל זו, אחד מחזיק רובע ואחד מחזיק חצי רובע, ודופן מפסיק בין זו לזו:

כלי שנטמא תוכו. בתמיה. וכי כלי שנטמא תוכו לא נטמאו אחוריו, ואמאי תנן לא נטמא חצי רובע, והלא אחוריו של רובע היא:

[שלות] קודמין היא. כל אחת מהן לותה הקדימה מחברתה, כלומר שאין להם קדימה זו על זו. וכשם שאתה אומר שחצי רובע אחוריים לרובע, כך תאמר שהרובע אחוריים לחצי רובע. וכשנטמא הרובע, אחוריו של חצי רובע נטמאו ולא תוכו. וגירסת רבותי, של כת קודמים היא, לפי שכתות של תלמידים היו יושבים לפניו שורות, אמר להם שאלה זו כבר שאלוה ממני הכת של תלמידים יושבים בשורה הקודמת, וכך השבתי להם או שמא וכו׳:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ה משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הרובע וחצי הרובע. הוא שיעשו שני כלים חקוקים מעץ אחד או משני עצים מחוברין על דמיון זאת הצורה ואמרו לפני ר' עקיבא שזאת המדה הקטנה כאילו היא אחורים למדה הגדולה והשרש בו כלי שנטמא תוכו נטמאו אחוריו כמו שבארנו בתחלת הפרק וכאשר נטמא הרובע במשקין טמאין הנה ההקש שיטמא חצי הרובע אמר להן ר' עקיבא שיחס אחד מהם לשני יחס אחד ושהוא כמו שאמר שחצי הרובע אחורים לרובע כן הרובע אחורים לחצי הרובע שלא יקדם אחד מהן לשני בדבר מהדברים וזהו ענין אמרו של כת קודמים ענין זה הספור אשר אפשר בו שישים הקודם אי זה מהן שירצה והאחר נמשך אליו וכל מה שיתקיים בו קודם אפשר שיאמר בו שהוא מאוחר ודברי רבי עקיבא אמתיים:

תפארת ישראל – יכין

הרובע וחצי הרובע הוא כלי שבצדו א' יש ב"ק כמדת רובע ובצד שכנגדו יש בית קבול שמחזיק חצי רובע. והשוליים מפסיק בין זה לזה כזה * ?H ולהרא"ש ולהרמב"ם [סוף הל' כלים] מיירי ששני מיני המדות הם זה בצד זה. ויש דופן מפסי' ביניהן כזה*? ושניהן עשויין למדידת מין אחד:

נטמא הרובע במשקין טמאין:

לא נטמא חצי הרובע דמדשניהן עשויין למין אחד. הו"ל שניהן כל אחד עיקר בפ"ע אפי' לר"מ וכמ"ש לעיל [סי' יד] משא"כ בשאחד עשוי למוד יין. ואחד למוד שמן. חזינן איזה מין רגיל למוד טפי. ואז הוא חשוב כעיקר:

אמרו לפני ר' עקיבא הואיל וחצי הרובע אחוריים לרובע ר"ל הרי שמו העיקרי הוא רובע מדהוא היותר גדול שבב' מיני ב"ק שבכלי זה:

לא נטמא אחוריו בתמיה ואפשר דר"ל דעכ"פ לחומרא הול"ל שהרובע מחשב כתוך:

אמר להן של כת קודמין היא ר"ל כבר שאלו ממני כת הקודמין כן. והשבתי או שמא וכו':

או שמא הרובע אחוריים לחצי הרובע ור"ל שאין חילוק בין ב"ק הגדול להקטן. ובשניהן יש להסתפק אי נחשבינהו כעקריים. וכיון דטומאת משקין דרבנן. ספק דרבנן לקולא. ואמרינן דשניהן דינן כאחוריי'. ורב"א גרס של בת הקודמין. ור"ל וכי הרובע קודמת בתשמישה וחצי הרובע דנימא זו עיקר וזו טפל. וכיון דשניהן שוין ספיקא הוה. וספק דרבנן לקולא:

תפארת ישראל – בועז

ולר"י התם לפי פי' קמא במדת יין ושמן (לעיל סי' י"ח) דאמרינן דס"ל לר"י התם בנטמא א' נטמא חבירו. נ"ל דצ"ל התם כסברת הרא"ש. דהתם רק במדת הלח מיירי. דאז כשימדוד בצד הא'. יתלחלח גם הצד הב'. להכי כולו כתוך א' דמי. משא"כ הכא ברובע וחצי רובע. הרי הנך הם רובע הקב וחצי רובע הקב. שהן מדת היבש. לא שייכי אהדדי כלל. וה"ט נמי בבית התבלין (פ"ב מ"ד). אולם לפי' השני שלנו לעיל (סי' י"ח) לא צרכינן לכל זה. דבל"ז לא קשה כלל מהכא. דהרי גם התם ס"ל לר"י דבנטמא א' לא נטמא חבירו:

מלאכת שלמה

הרובע וחצי הרובע כזה %

של כת. בקצת ספרים לפי' הרמב"ם ז"ל מצאתי שלוות קודמין היא כדפי' ר"ע ז"ל וברוב הספרים כתוב של בת בבי"ת וז"ל בספר ישן נושן של יותר משלש מאות ושלשים שנה וזהו שאמר של בת קודמין היא כלומר אתה יכול להקדים איזה שתרצה ולאחר האחר ואותו שתרצה להקדים אפשר לומר שהוא המאוחר ודברי ר' עקיבא אמתיים ע"כ ובערוך הביאה בערך שלחת וכתב ספר אחר של בת קודמין פי' הבת מדת המשקי' היא ומחזקת כמו האיפה שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להם וקמתמה ר' עקיבא בית הרובע קודמת כדי שיהא חצי הרובע אחוריים לה ע"כ גם הרב בצלאל אשכנזי ז"ל הניחו בספרו בבי"ת כמו שהיה כתוב. ואני הדיוט מצאתי דוגמתה בירוש' ס"פ בתרא דתרומות בבי"ת. אח"כ הגיעו לידי משניות ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וראיתי שגם הוא כתב בלשון הזה בירוש' דסוף תרומות. יש לשון כזה ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ה משנה ד׳?

משנה כלים פרק כ״ה משנה ד׳ פותחת במילים ״הרבע וחצי הרבע נטמא הרבע לא נטמא חצי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ה משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ה?

בפרק כ״ה של מסכת כלים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)