משנה כלים פרק כ״ב משנה ה׳
מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
כִּסֵּא שֶׁלֹּא הָיוּ חִפּוּיָו יוֹצְאִין, וְנִטְּלוּ, טָמֵא, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מַטֵּהוּ עַל צִדּוֹ וְיוֹשֵׁב עָלָיו:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
כסא שלא היו חפויו יוצאים. שאין הנסרים בולטים חוץ מן הכסא. שהכסא עשוי מארבע עצים ונסרים קבועין משלש רוחות הכסא עומדין גבוהים תחת העצים מהודקים זה אצל זה, וממעל לעצים לוחות עשויין לישב עליהן. ואם נשברו הלוחות העשויות למושב, יכול להטות הכסא לכל צד שירצה ולישב על אותן הנסרים הקבועים בשלש רוחות של כסא, אבל כשהן בולטים לחוץ אינו יכול להטותו על צדו. וחפויו דהכא לאו כחפויו דרישא שהן כמו שינים בולטים, אלא לנסרים שמחפין העצים קרי חפויו:
עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ב משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כאשר לא יהיו חפויו בולטים על שטח הכסא אבל שוין עמו הנה הוא טמא מדרס ואפילו הוסרו קצת החפוים לפי שיהפכוהו על פניו וישבו עליו הפוך כמו שהראתי לך קודם כאשר לא היו חפויו בולטין עד שימנעו מלהפוך אותו על פניו:
תוספות יום טוב
שלא היו חפויו יוצאים. פי' הר"ב שאין הנסרים בולטים חוץ מן הכסא. ר"ל הנסרים הקבועים מג' רוחות שאם א' בולט חוצה. ואין שכנגדו ג"כ בולט. נמצא כשיטהו על אותו צד. שהוא מוטה בשיפוע. מפני שהנסר האחד ארוך ויוצא ובולט מהשני. ולכך אין נוח לישב עליו [*ומ"ש הר"ב וממעל לעצים לוחות וכו'. אלו הלוחות ג"כ בכלל חיפויו דמתני'. שהרי הא דתנן וניטלו לא קאי אלא על אלו הלוחות כדפי' הר"ב ואם נשברו הלוחות וכו'. וכן ג"כ כללן הר"ב לאלו הלוחות בלשון נסרים בהא דמסיק אלא לנסרים שמחפין כו']:
תפארת ישראל – יכין
כסא שלא היו חפויו יוצאין כבר אמרנו לעיל (אות כ"ב) שדפי המושב וכן הדפין שמסבבין להיושב כולן נקראים חפוייו וקאמר הכא. שכסא שהדפין שמסבבין להיושב אין בולטין בשפיע למן הצד של כסא כזה אלא הן עומדין זקופין כזה ? ועי"ז אפשר להפוך הכסא לכל צד שירצה וישב על הדופן. משא"כ כשבולטין הדפנות של המושב בשפוע למן הצד לא יכול להפכו ולישב על דפנו. דהרי ע"י הבליטה יהיה מוטה באלכסון ולא יהיה נאות לישיבה:
וניטלו לא שנטלו אלו הדפנות שזכרן התנא תחלה. דא"כ מה לי אם היו תחלה בולטין או לא. הרי ניטלו. ואין בליטתן מהצד מעכב מלהפוך הכסא על צדו ולישב על דפנותיו. אלא ר"ל ומיירי הכא שניטל דף א' משאר חפויו שממקום המושב או שמן הצד:
טמא דמדאין בליטה למן הצד. הרי יכול להפכו ולישב על דפנו. ולא דמי לתיבה שפתחה מצדה. ונפחת כסויה. דאמק"ט מדרס. אע"ג דגם התם יכול להפכה על צדה [כלעיל פי"ט מ"ט]. התם בתיבה בתחלה לא היה מהפכה. דעי"ז יתהפך הפתח שלה. משא"כ הכא בכסא. גם בתחלה היה מורגל לעשות כן. וכדקאמר טעמא שכן דרכו וכו'. ר"ל שגם בעוד שהיה הכסא שלם כך היה דרכו להפכו לפעמים. ואין כאן פנים חדשות. א"נ התם הישיבה על התיבה כשהיא שלימה רק טפל הוא וכדמסיים התם. ולפיכך משום ישיבת טפילה שהיה בה עד השתא לא יהפכנה. אבל הכא עיקר עשיית הכסא לישיבה היא:
תפארת ישראל – בועז
והרי זה כ"ש מעריבה שמחזקת מב' לוגין ועד ט' קבין שנסדקה שמק"ט מדרס. מדיכול להפכה לישיבה (כפ"כ מ"ב) והרי הישיבה בתחלה עליה לא היתה רק ארעי. ואפ"ה מדנסדקה ופקע ממנה תשמיש קבע שלה. חזר ישיבת ארעי שלה להיות תשמיש קבע. כ"ש הכא שהכסא גם מתחלה היה מיוחד לישיבה. על צד אחר. אין זה פנים חדשות. כשיהפכנו השתא לישב על צד אחר שבו ולא פקע ממנו קבלת טומאת מדרס שהיה כבר עליו תחלה:
מלאכת שלמה
בפי' ר"ע ז"ל. ואם נשברו הלוחות העשויות וכו'. אמר המלקט הוא פי' ה"ר שמשון ז"ל אלא שכתב ואם ניטלו שלמטה וכו'. והרא"ש ז"ל פי' וז"ל מחברין ד' נסרים יחד כמין תיבה בלא כסוי ושוליים ומניחין עליו שלשה נסרים זה בצד זה ונקראים חפויים ויושבין עליהם וכשאינם בולטי' חוץ לכסא מכל צד דרכו מתחלתו להיות מטהו על צדו ויושב עליו. והרמב"ם ז"ל פי' כשאין חפוייו בולטי' ויוצאין על שטח הכסא אלא בה שוין עמו טמאים מדרס וכו' וכן ג"כ נראה שיש לו דרך אחרת במשנה האחרת שאחר זו כמו שאעתיק בס"ד:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ב משנה ה׳?
משנה כלים פרק כ״ב משנה ה׳ פותחת במילים ״כסא שלא היו חפויו יוצאין ונטלו טמא שכן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ב משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ב?
בפרק כ״ב של מסכת כלים יש 10 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)