משנה כלים פרק כ״ב משנה ב׳

אמר כי כאשר הוסר מהשלחן אחד מן השלש רגלים אשר לו הנה הוא אינו ראוי לאכול עליו ואם נטלו כולן הנה ראוי לאכול עליו כמו טבלא כשחישב עליו והוא יקבל טומאה ור"י אומר שלא תצטרך למחשבה כל זמן שתכשר לאכול עליו הנה הוא יקבל טומאה וכן הדין בדלופקי:

שניטלה אחת מרגליו. מן הג' רגלים אשר לו. הרמב"ם. וכן בפירוש הר"ב במשנה דלקמן:

השלחן שנטלה אחת מרגליו שולחנות שלהן היה להן ג' רגלים [כתענית כ"ה א']:

טהור אמק"ט מדלא חזי לתשמישו:

נטלה שניה והא דלא קאמר ניטל א' או ב' מרגליו טהור. היינו מדבעי למתני הכי בסיפא בספסל. והתם לא מצי למכלל להו בחד בבא וע"ש:

טמא כשיחשוב עליו ר"ל כשיחשוב להשתמש בהטבלא כך כמו שהיא. והרי כל הכלים יורדין לידי טומאה במחשבה [כלקמן ספכ"ה] ולא דמי להך דלעיל [פ"כ מ"ד] דלא סגי במחשבה אלא צריך שיעשה מעשה דוקא התם מכינו לתשמיש חדש. אבל הכא מכינו לדבר שהוא מעין תשמיש הראשון [ואילה"ק הרי לענין עלעול בשבת [שבת פי"ז מ"ה]. קיי"ל דאפי' חזי לתשמיש אחר מבתחלה לא מקרי נולד. והרי הרא"ש [כלים פי"א מ"ד] כ' דילפינן טומאה משבת. וה"נ אמרינן [שבת קכ"ג א'] כיון דלענין טומאה לאו מנא הוא. לענין שבת נמי לאו מנא הוא. י"ל דלאו בכל מילי דמי שבת לטומאה. דהרי ביבמות [ק"ג ב'] אמרינן בפירוש איסורא מטומאה לא גמרינן. ורש"י כ' שם הטעם דהלכות טומאה חידוש הוא. ול"מ נ"ל הטעם משום דכל דיני טומאה הלממ"ס הן [כסוכה ד"ח א'] והרי אין למדין שום דבר אפי' בק"ו מהלממ"ס [כנזיר נ"ז א'] ומה"ט לא ילפינן איסור מטומאה בין לקולא ובין לחומרא. דהרי לא ילפינן חומר בשבת מחומר בטומאה. דסתם תבן בטל לגבי קרקע לענין שבת ולא לענין טומאה [כעירובין ע"ט א']. וכ"כ ספק בעירוב לקולא. ובספק בטומאה לחומרא [כעירובין ל"ו א']. וכן לא ילפינן קולא בשבת מקולא בטומאה. דשיעור הוצאה בשבת גרוגרת. ושיעור בטומאה כביצה [שבת צ"א א']. וכן לא ילפינן חומר באיסור מקולא בטומאה דגולמי מחט לענין שבת מחשב כלי. ולא בטומאה [כשבת נ"ב ב']. וכ"כ שלל ביצים לענין איסור מחשב כבשר. ולא לענין טומאה [כביצה ד"ז א']. מכל הא שמעינן דלא ילפינן איסור מטומאה. רק היכא דאתמר אתמר. וכן כ' בב"ש אהע"ז [ססי' ו'] דהיכא דמסתבר ילפינן איסור מטומאה. וכן כ' נמי תוס' [חולין ס"ד א'] ד"ה שאם ריקמה]:

רבי יוסי אומר אין צריך מחשבה מדמשתמש מעין תשמיש הראשון. הו"ל כמטה דא"צ מחשבה [כפי"ח מ"ה. ועי' פ"כ סי ' כ"ח ודו"ק]:

וכן הדלופקי הא קמ"ל דאף דדולפקי אינו משתמש בה. רק בסעודות גדולות אצל השרים. אפ"ה בנטלו כל ג' רגליה לת"ק סגי במחשבה. ולר' יוסי גם מחשבה א"צ:

וא"ת עכ"פ הרי יכול לתמכו בכותל. כדאמרינן במטה (פי"ח מ"ה וסוכה ט"ז א'). י"ל דשאני מטה שאדם ישן ונח בתוכה. משא"כ שולחן שאדם אוכל בצדו ותומך א"ע עליו ובקל ינענעו ממקומו ולהך גירסא דגרס בניטל א' מרגלי ספסל טהור. צ"ל דגם ספסל שיושב עליו והוא ער ומתנענע א"ע תמיד כשיתמכו אגודא חושש שיפול: